אם של ילד בבית ספר בעיר: "הילד שלי עבר התעללות"

אחת האימהות בבית הספר בעיר, לילד בכיתה ז', מספרת בכאב את השתלשלות האירועים על מקרה מאוד קשה בבית הספר של התעללות לכאורה בבנה. "הילד שלי כבר לא שם, הוא לא מסתדר בבית הספר. הוא שבועיים כבר בבית ולאף אחד לא אכפת", מספרת בדמעות אמו של הילד וממשיכה, "בתחילת השנה היה טיול שנתי והוא לא העלה אותו להסעה כי לא היה רשום. המחנך פשוט השאיר אותו בלי לדבר עם המזכירות שכן הוא היה רשום, בלי לפנות אלינו ההורים. איך דבר כזה יכול לקרות. עד שהילד שלי צלצל אלינו בוכה, בעלי הגיע וסידר את הדברים והילד עלה. בנוסף, המורה לא ענה לי לטלפונים לכל אורך הטיול כדי לדעת מה עם הילד, נאלצתי להתעדכן דרך איש צוות אחר. המורה פשוט מתעלל בו".

מה זאת אומרת מתעלל בו?

"הוא אמר לי 'אמא המורה נתן לי 2 סטירות, זה לא היה כואב אבל הוא נתן לי 2 סטירות', בעלי דיבר איתו, שאל למה הוא נוגע בילד. בעלי הוא אדם דתי, הוא דיבר איתו בשפה שלהם, בשפה של תורה, של חינוך ילדים. שצריך להסתכל על הנשמה של הילד. הוא מחלק לכולם דברים ולילד שלי לא, הילד היה יום אחד רטוב כולו ברגליים, הוא ביקש להתקשר אליי כשאביא לו החלפה, הוא לא נתן לו להתקשר אליי והשאיר אותו ככה שעות"

או.קיי איך פעלתם בתור הורים?

"פניתי למנהל והוא מגבה אותו. לפני שבועיים הייתה לי ישיבה בשביל לעשות אבחון לילד, רוצים להעביר אותו לכיתה קטנה כי יש לו לקויות למידה. אתה יודע, כשיושבים עם הצוות בדרך כלל הם אומרים מילה טובה, מתחילים מהטוב... אבל לא, שום דבר טוב הם לא רואים בילד שלי. אבל לילד שלי לא טוב שם. אמרתי לרב, המורה שלו, שהוא מתעלל בילד שלי, שהילד שלי לא יחזור לפה- קמתי ופניתי לאגף החינוך בבקשה להעביר אותו. אמרו לי בסדר ויחזרו אליי לקבוע עם עשהאל, מנהל אגף החינוך. כל יום אני הולכת לשם ושואלת מה קורה. אומרים לי הוא לא פה, הוא לא פה במשך שבוע ושיקבעו לי פגישה. ואז יום אחד עשאהל היה, נכנסתי אליו לחדר ואמרתי לו שיקבל אותי כי הילד שלי כבר שבוע בבית, הוא לא לומד ואני לא רוצה שהוא יחזור לבית ספר הזה. הוא אמר שהוא לא יכול לקבל אותי כי הוא עמוס, אמרתי לו שזה לא מעניין אותי, שזה מקרה חירום, הוא אמר לי לא וטרק לי את הדלת בפנים. אמרתי לו שאני הולכת לראש העיר, אז הוא אמר לי 'את יכולה גם ללכת לראש הממשלה, לפי החוק תוך 14 ימים צריך לקבוע לך פגישה'".

ומה קרה בהמשך?

"יום למחרת התקשרה אליי המזכירה שלו וזימנה אותי לפגישה. הגעתי, הוא ניסה לשכנע אותי להשאיר את הילד בבית ספר ולהגיד לי על האבחון שהבן שלי צריך לעבור. הוא אמר 'שהוא לא מוכן להעביר אותו באמצע שנה' ומנסה לשכנע אותי להישאר. אמרתי לו שנשארו 4 ילדים בכיתה, 50 ילדים נשרו משם מתחילת השנה, כנראה ההתנהלות שם לא תקינה. תקשיבי אנחנו בית דתי, אני מוותרת על החינוך הדתי בצער כי לא בכל מחיר הילד שלי יישאר שם, לא על חשבון הנפש של הבן שלי. הבן שלי עלה לשם מבי"ס יסודי בעיר, שם הוא היה ילד אהוב, ילד שהמורים אוהבים אותו, ילד מקובל חברתית, אני אביא לך את התעודות שלו מכיתה א', אין דבר כזה בעיות התנהגות".

אז איך התחיל הכל?

"הכל התחיל בבית הספר הזה, בתחילת השנה, כשעלה לכיתה ז'. מההתחלה היה לו קשה, נלחמתי ועשיתי הכל כדי שהוא יישאר. גם לפני חודשיים היו מספר ימים שהוא לא הלך לבית הספר בגלל שהוא אומר לא טוב לי, אמא לא טוב לי ומתלונן על היחס של המורה. אמרתי טוב זו תחילת שנה והמשכנו לנסות, היה לנו קשה. אף פעם לא קרה לי דבר כזה שאין עם מי לדבר, אני מרגישה לבד. פניתי לראש העיר במכתב ביום שני, ואני מחכה שהוא יחזור אליי".

בעיריית יבנה דוחים את הטענות. מהעירייה נמסר כי "אגף החינוך בעיר פועל לשיבוץ מיטבי של כל תלמיד ותלמידה במקום המתאים להם. ככלל, בשלב זה של השנה נמנעים ככל הניתן מהעברת תלמידים בין מוסדות הן משום ההיבט הפדגוגי והן משום ההיבט החברתי. לצערנו, מידת שיתוף הפעולה של האם עם בית הספר נמוכה. באשר לטענות כלפי המורה – הדבר עלה לראשונה בשיחה של האם עם צוות בית הספר. מדובר במורה ותיק ומוערך, הנושא נבדק מיד לעומק על ידי הנהלת בית הספר ולא נמצא דופי בהתנהלות המורה. לצערנו, בימים האחרונים האם בוחרת להשאיר את התלמיד בבית על אף המשמעויות החמורות הכרוכות. בשל צנעת הפרט לא ניתן להרחיב באשר לשיקולים לשיבוץ התלמיד בבית ספר כזה או אחר בעיר".