ברוב פאר והדר

 אליצור יבנה הגיעה למשחק בהוד השרון אחרי הפסד מרגיז ביותר למוליכת הטבלה עירוני נס ציונה לאחר הארכה. למרות ההפסד, נראה כי המפגש עם הכתומים חיזק את שחקניו של נתי כהן שעלו למשחק מול מכבי הוד השרון עם אינספור אנרגיות, הגנה חזקה ואגרסיבית בידיעה כי הם חוזרים מבית ספר עתידים עם ניצחון ושום דבר אחר לא מתקבל על הדעת. בתקופה האחרונה העדיף כהן לדבר אך ורק על הגנה. "דרך ההגנה" אמר המאמן המצוין, "נביא את הניצחונות. זה האופי של הקבוצה שלנו". אז כהן אמר ובמשך תקופה של כחודש הוא לא כל כך אהב את מה שהוא ראה, אפילו בניצחונות. ואז הגיע המשחק בשלישי האחרון, משחק שככל הנראה עשוי לשנות את רמת הקבוצה ואת אופיה עד תום העונה אם שחקניה רק ישכילו לשמר את זאת ולשמור על תכונה רבה גם באימונים. רק להזכיר, הוד השרון היא הקבוצה שמוקמה ערב המחזור במקום השלישי עם מצד הזרים אולי הטוב בליגה ובטח עם השחקן הטוב ביותר והאפקטיבי ביותר דינמה אודיאקוסה שגדול בכמה מידות על הליגה הלאומית הצנועה שלנו וסביר להניח שאת העונה הבאה כבר כל אוהדי הכדורסל יוכלו לראות אותו במעל מסך הטלוויזיה שלהם במידה והוא יישאר בארץ. אבל מספיק לדבר על אחרים כי הערב הזה היה כולו של שחקני יבנה. בשבוע שעבר היה סוג של תאקל קטן בין אופיר פרחי למאמנו, פרחי התנצל, הבין את טעותו ופתח את המשחק על הספסל כאשר ליאור שם טוב תופס את המקום בחמישייה יחד עם בראין ליאנג, אלעד הופמן, מונטה מגי ואיגור נסטרנקו. אמנם הגיעו רק 100 צופים אבל מי שגנבה את ההצגה עוד לפני שהמשחק החל היא מאיה חגאי, בתו הקטנה של מאמן המקומיים רועי חגאי ששרה את ההמנון בצורה מופלאה ועוררה אחריה מחיאות כפיים סוערות. המשחק יצא לדרך וכבר מן הפתיחה ניתן היה לראות שזאת יבנה אחרת מאשר זאת שספגה 100 נקודות ויותר במשחקים האחרונים. הגנה חזקה עצרה במעט את אודיאקוסה ושיתקה לחלוטין את ווקר המצוין. הרבע הראשון היה טוב מבחינתו של מונטה מגי שעשה כמה מהלכים יפים אבל עדיין הייתה זאת הוד השרון שהובילה וסגרה את הרבע ביתרון 18-19. גם הרבע השני היה צמוד מאוד ועם הגנות חזקות בשני הצדדים כשיבנה לוחצת על כל המגרש. אין ספק הוראה של מאמן אחרי תקופה של הפקרות. יבנה החלה להשתחרר והצליחה איכשהוא להסתדר עם הזר הענק של המארחים ואת המחצית סיימו שתי הקבוצות ביתרון יבנאי 37-33 עם נקודות של הופמן ונסטרנקו שנכנסו טוב מאוד לעניינים. החצי השני אופיין בהרבה מאוד עצבים. המשחק הלך צמוד מאוד והנתון שמראה שאף קבוצה לא הצליחה לברוח בשום שלב של המשחק ביותר מ 5 נקודות, מוכיח עד כמה המשחק היה שווה בכוחותיו. רבע שלישי התקפי של יבנה אך גם של הוד השרון הביא לתוצאה הצמודה 61-60 עדיין ליבנה. לרבע האחרון עלתה יבנה עם בעיית עבירות קשה כאשר מגי והופמן שיחקו עם 4 עבירות וכהן היה צריך לתמרן עם שניהם. לא מעט חילופי הובלה היו במהלך הדקות הראשונות של הרבע אבל אז יבנה לקחה את המושכות, נסטרנקו הפך להיות פעיל מאוד מתחת לסלים, הופמן הראה מנהיגות מהי, ליאנג קלע כמו שרק הוא יודע ואפילו מטלון מתחיל לחזור לעצמו. הפער הפך להיות בין 4-6 בדקות הסיום של המשחק ואז חגאי, מאמנה של היריבה החל להשתולל, לדפוק על המזכירות, ספג טכנית ואז עוד טכנית והורחק מהמשחק. למרות שהיו ללא מאמן (ואולי בזכות כך) החלה הוד השרון לצמצם את ההפרש שתי דקות לסיום ל 3 בלבד . כהן לקח פסק זמן, ניער את שחקניו שהביאו את הניצחון מקו העונשין, ניצחון 86-79 שאף אחד ביבנה לא התכוון לוותר עליו, ניצחון ששווה הרבה מאוד, בטח ברמה המנטלית שלו. יבנה אמנם ספגה 79 נקודות, אבל אני חושב שזה משחקה הטוב ביותר בהגנה במהלך העונה הזאת. קלעו ליבנה -לאינג 22 נק', הופמן 20 , מגי ונסטרנקו 13 כ"א, ליוטרין ומטלון 9 כ"א