גבולות בגיל הרך



גבולות הם מערכות חוקים (מה מותר ומה אסור)המתייחסות לשייכות שלנו, בתוך הבית ומחוצה לו.

 קיימים מס' סוגי גבולות:                                                                                    גבולות השומרים על בריאותו ושלמותו הגופנית של הילד (לא לרוץ בכביש,לא לגעת במים הרותחים, לא לטפס על העמוד,) גבולות חברתיים העוזרים לו להשתלב בחברה ,להסתדר עם הזולת ולהיות אהוב על הסביבה(אסור לנשוך,אסור לחטוף את המשחק אסור להציק לחבר)                   גבולות המאפשרים את החיים בבית (אמא נחה והיא תשחק איתך אחר כך,אמא ניקתה עכשיו אל תשפוך את האוכל על הרצפה,אמא ואבא ישנים במטה שלהם את\ה במיטה שלך).                    לשם מה צריך גבולות?                                                                                     ראשית כדי לארגן את עולמו הפנימי של הילד(כשמחליטים על זמנים קבועים למשחק ,לשינה, לארוחה,לרחצה וכו' הילד למד מה קורה לו בכל עת ומרגיש ביטחון ושלווה ורוגע                    זאת ועוד, להגן על הילד מפני הדחפים התוקפניים שלו עצמו(לקרוע ספר, לשבור משחק,לנשוך חבר להשתולל על הרצפה)ילד שלא ישמרו עליו מפני היצרים של עצמו ולא ירסנו אותו-ירגיש רגשות אשם ופחד שמא הוריו לא אוהבים אותו יותר.                                                      מאיזה גיל כדאי להתחיל בהענקת גבולות?                                                               עד גיל שנה בערך התינוק חושב שהוא ואמא הם אחד....התינוק בוכה –אמא בוכה,התינוק צוחק –אמא צוחקת,החל מגיל שנה ואילך מתחיל הפעוט ללמוד שהוא ואמא זה לא אותה ישות...אם באמצע הלילה הוא מתעורר ורוצה לשחק עם אמא בסלון לרקוד ולהשתולל-זה לא בדיוק מה שאמא יכולה/צריכה/רוצה לעשות ברגע זה,אם הוא  רוצה לאכול את כל חפיסת השוקולד ואמא לא מרשה לו אז סימן שלאמא רצונות משלה ולילד רצונות משלו וכך אט אט מפתח הפעוט תכונות אופי ,רצונות ויכולות משלו,אם ההורה לא יעניק גבולות לילדו כבר בגיל הרך-הוא פשוט יחטא לו ,יפגע בבריאותו וימנע ממנו להיות אדם נורמלי ועצמאי.

 במהלך העבודה בגן  אני נתקלת לא פעם בהורים ששואלים:כיצד בגן הילד אוסף המשחקים בעצמו?כיצד מצליח לשבת במפגש על הכסא?כיצד יושב על יד שולחן ואוכל ארוחה וכיצד כשהגננת מבקשת ממנו דבר מה ,הוא פשוט עושה זאת, ולעומת זאת בבית , כלום !מלחמה על כל דבר ועניין.   והתשובה היא בתהליך שכולל:                                                                             עקביות, החלטיות, סבלנות ואהבה.                                                                        כשילד חוצה את הגבול ,אנו מפסיקים את הפעילות בה הוא עוסק , משאירים לו זמן למחשבה על ההתנהגות הלא רצויה ומותירים בידיו את היכולת לחזור ולהשתלב בפעילות מחדש לאחר שחשב על מעשיו. כך חוזר חלילה עד הפנמתו את הנושא.                                                           לדוגמה, כשהילד מתעקש לישון במיטת הוריו-יש להחזירו אל מיטתו כשבפעמים הראשונות נשב על יד המיטה ורק נראה נוכחות,בפעמים הבאות שוב נחזירו אל המיטה ללא דיבורים מיותרים בנחישות עקביות וסבלנות עד שיגיע היום בו יישאר במיטה בעצמו(כמובן שלפני המעבר נכין את הפעוט בשיחות חוזרות ונשנות על כך שהוא גדול בוגר עוזר לנו במטלות ולכן כמו אמא ואבא יש גם לו מיטה משלו) .

בכדי שתהליך הענקת הגבולות יצליח בבית ,קיימת חשיבות עליונה להפגנת אחדות הורים לפני הילד. במידה ואין הסכמה על דרך הטיפול, הדיון לא יעשה בפני הילד!

ובל נשכח כי " חנוך לנער ע"פ דרכו ,גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב,6).

 

שלכם ,רגינה הגננת.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה