כשהורים רושמים את ילדם לגן הם יוצרים למעשה מערכת המקבילה למערכת זוגית. בעת תהליך ההיכרות הראשונית בוחנים ההורים את החצר את הקולות שיוצאים מהגן  את הריחות שעולים ממנו את המרחב הכללי, את הסייעות, שפת גופן צורת דיבורן. ההסמכות שקיבלו, אך מעל לכל יבחנו את הגננת. היא המובילה.היא הקובעת את התהליכים בגן. היא זו שתשפיע באופן ישיר על חינוך הילד.אך ישנו גם צד שני למטבע. גם אתם ההורים נבחנים. כיצד בנויה הזוגיות שלכם, עד כמה אמא דומיננטית, עד כמה אבא נמצא בתוך תהליך קבלת ההחלטות.האם אתם זוג סמכותי? מוותר? עובדים כצוות או מושכים איש איש לכיוונו? האם אתם בשלים לשחרר את הילד מהמסגרת הביתית? מה רמת החרדה שלכם מהמסגרת החדשה? בשלב ראשוני זה בונה הגננת אפיקי טיפול לילד וכן גם להורים.הפגישה הראשונית ממש כמו "בשידוך " תקבע אם תהיה המשכיות לתהליך. חייב להיווצר "קליק".

מדובר על יצירת מערכת מושלמת העוטפת את הילד מכל עבריו.ההורים והגננת חייבים להיות שלמים עם הבחירה.בחירה שתגיע "מאילוץ " לא תאריך ימים.

הילד הוא המרכז.רק הוא. לא תחושות התסכול של ההורים לא הפחדים שלהם ולא הם  עצמם.גם הגננת היא לא מרכז העולם.לא האגו המקצועי שלה, לא הניסיון שלה ולא הצלחות העבר.רק הילד !!! כל השאר הם תהליכים שנצטרך לדעת לנווט בתוכם וביניהם.

זו מערכת זוגית מושלמת וככזו נצטרך לתחזק אותה. נצטרך לדעת להכיל את מצוקות הצד השני. לקבל בהבנה שיתכנו טעויות(כי אין הורים מושלמים וגם אין גן מושלם)אך יחד עם זאת נדע לשים גבולות. נבהיר  הקו האדום של כל אחד, ההורים והגן.

כמו בין בני זוג ההצלחה בתהליך תלויה בכבוד ההדדי שירכשו הצדדים האחד לשני.על השותפות שתגיע ממקום של דאגה אמיתית וכנה לילד. היא תהיה "נקיה" משיפוטיות ומביקורתיות. זה קשה, זה מורכב אבל בהחלט אפשרי.

נזכור תמיד שהילד יבלה את מרבית שעות היקיצה שלו עם הגננת. ברבות הימים היא תדע לצפות בדיוק תהליכים עתידיים שייקרו איתו אך בל נשכח שלתחושות הבטן של ההורים צריך להשאיר מקום והרבה.

בנושאים התפתחותיים טיפוליים וחברתיים חייב להתפתח שיח ער ושקוף שיש בו מקום להחוות דעה לשני הצדדים.הקשר צריך להיות קבוע, עקבי, מתובל בהמון רגש והכלה.אלה אינם נושאים פשוטים. זהו העתיד של הילד.זהו הבסיס למי שיהפוך בעתיד.לכן חובה על שני הצדדים לדעת כיצד להוביל את התהליך ולהביאו לכדי הבשלה.

ברור שכל זמן שיש הסכמות והחיים זורמים על מי מנוחות, ההצלחה מונחת בכיס. אך לא פעם נפערת תהום בין דרכם של ההורים לבין הדרך אותה מובילה הגננת. לכן ההכנה לפני בחירת הגן חשובה ביותר. הגננת מצידה תניח "על השולחן" בצורה הברורה והשקופה ביותר את "האני מאמין "שלה בשלל נושאים ולהורים יהיה מקום להבהיר נושאים שהגננת לא נגעה בהם.

נקודה נוספת למחשבה.ההורה אינו שותף בקביעת התהליכים הקורים בגן.עליו לבחון מס' גנים ולהחליט איזה מביניהם הוא המתאים והקרוב ביותר לדרך החינוכית שהיה רוצה להקנות לילדו.ההורים מגיעים למקום שאחרים החליטו על הדרך והם צריכים להשלים איתה במידה ויחפצו להיות חלק ממנה. כל ניסיון לשנות את דרך התנהלותו של הגן ייתקל בהתנגדות נחרצת.

לסיכום נאמר,הורים הבוחרים גן חייבים להיות שלמים במאת האחוזים עם הבחירה.הם צריכים להבין שהשותפות בתוך התהליכים שיקרו בגן מבחינת חינוך, הקניית הרגלים תהיה מוגבלת מבחינתם.על ההורים לדרוש ולקבל מהגננת  שקיפות מלאה לגבי נושאים הקשורים בהתפתחות הילד. חשוב להבין שגם ההורים וגם הגננת נמצאים באותו הצד.אין מדובר במשיכת חבל לכיוונים שונים, נהפוך הוא,את החבל מושכים ההורים והגננת -בדיוק לאותו הכיוון ובדרך מתפתחת שיחה.הקשר החיובי בין הגן למשפחה הוא סוד ההצלחה.נדע כולנו לשבח הצלחות ולחזק בזמנים טובים פחות.לא נחפש את השלילי.נהיה תמיד שם, המשפחה למען הגן והגן למען המשפחה , רק כך נוביל את הילד בדרך הבטוחה להתפתחות נכונה. שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים )

שלכם רגינה הגננת

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו