"אני איש של שליחות"

עוד כשהיה ילד בן 12, ידע שהוא רוצה להיות פוליטיקאי, או במילותיו שלו "שליח ציבור". "המורה שאלה מה נרצה להיות כשנהיה גדולים. בגיל הזה היה נראה לי טבעי שצריך לרצות לשנות ולקדם. להיות שליח ציבור", אומר חבר המועצה אלי מזוז ושולח אלי חיוך ביישן. 

מזוז (29) יתמודד בבחירות הקרובות בראש רשימת "הבית היהודי". למרות גילו הצעיר זו מבחינתו מערכה שנייה. לפני חמש שנים התמודד כמס' 2 ברשימת הצעירים, שהשיגה שני מנדטים ובמסגרתה נכנס למועצה.

אלי, עברת מרשימת הצעירים  לבית היהודי. למה דווקא לשם?

"אני בא מהציונות הדתית. התורה מחנכת לא רק ללמידה, אלא לחיים שלמים, לעשייה. זה לא נגמר רק בתלמוד. חשובה העשייה שבאה לעשות טוב ולתרום, ולשם אני מכוון. מה גם שמדובר במפלגה משפיעה שיושבת בממשלת ישראל ואני רוצה שיהיה לי גב. כך אני לא עומד לבדי כשאני מול ראש העיר ומבקש לקדם דברים. בקדנציה הקודמת לקחתי חלק במפלגה שאין לה אבא ואמא. מצאתי את עצמי לפעמים מתחנן על דברים שאני רוצה לשנות. היינו צעירים, נכנסתי למועצה בגיל 24, ולחברי המועצה היה קשה לעכל את שני הילדים האלו. הסתכלו עלינו כעל צוציקים".

במהלך הקדנציה אתה ושאול ציון הפרדתם כוחות. מה קרה ביניכם?

"שאול הוא אדם טוב ויש לו את דרכי הפעולה שלו. אני חושב שרוב המטרות משותפות לנו, אך צורת העבודה ודרך הפעולה שלנו שונה".

מה היחסים ביניכם כיום?

"אנחנו חברים. עשינו את הפיצול ברוח טובה. אני מאחל לו בהצלחה והוא מאחל לי. אנו שמחים שהצלחנו בשלב ראשוני להיכנס ולשבת במועצה, ועכשיו שנינו נמשיך לנסות ולקדם את המטרות שלנו".

שאול ציון תקף בבוטות את התנהלות ראש העיר לא פעם. מה הרגשת לגבי זה?

"שאול הוא אדם שנבחר לייצג ציבור והוא עשה זאת בדרכו. היכולת להשיג יותר היא בשיתוף, ויותר מזה לא אוסיף. שאול הוא אדם מקסים ואכפתי, אני אוהב אותו מאוד, אבל הדרך שלנו שונה. זכותו לנהוג כרצונו ואני כרצוני. אני הולך בדרכי וזו אחת הסיבות שהתפצלנו".

איך תגיב אם הוא יקבל יותר קולות ממך?

"אני אפרגן, למה לא? זה תפקיד הציבור לבחור, והם יודעים מה טוב להם".

בנוי לקשר

האם מטרותיך מהקדנציה שעברה נותרו זהות?

"לחלוטין. האג'נדה נשארה בדיוק אותו הדבר, ואני אלחם על אותן מטרות, שהן קידום החינוך והצעירים בעיר ולטפל בחינוך הדתי בעיר, הרבה עוזבים בעל יסודי כדי ללמוד מחוץ לעיר. בשכונה הירוקה למשל אין בכלל בית ספר ממלכתי-דתי. אני תמיד אומר לחברי המועצה שיפרידו בין האישי לפוליטי. ישנם אנשים שמערבבים, כך שאם אני נותן ביקורת על דבר שנעשה או צריך להיעשות יש אנשים שנפגעים, ואני בא רק לבקר מבחינה פוליטית כדי לשפר". 

איך אתה באמת מתמודד עם זה שרוב חברי המועצה אינם צעירים? יש חוסר ביטחון?

"חוסר ביטחון אני בטוח לא. זה נכון שהרוב מבוגרים, קל להתפנות להתנדבות כשאתה בפנסיה. בשלב הזה בחיים קשה יותר לאנשים בגילי להתפנות לכך כי אנחנו בשלב הבנייה. אני חושב שפוליטיקה זה כלי ותלוי מה אתה מכניס פנימה. אנחנו באים לתת אופציה רעננה לציבור. אתם רוצים שינוי? הנה אופציה, הבחירה בידיכם".

אתה מורה בבית ספר יסודי ולקחת חופשה לשנה בשביל הפוליטיקה.

"כן, לקחתי חופשה לשנה כי היה קשה גם וגם.  לעיתים זה קשה לי, כי אני רואה על מה ויתרתי בשביל כל זה".

על מה באמת?

"השקעה של הרבה מהזמן שלי שיכול להיות  שווה ערך לכסף, ללימודים. זה גם בא על חשבון החיים האישיים שלי, על האפשרות להתנסות אולי בחיים מחוץ לעיר. רוב חבריי עזבו כבר. אבל שמתי את זה בצד, יש לי משימה גדולה יותר".

מה באמת עם חיים אישיים?

"גם על זה די ויתרתי", הוא מגחך.

יש או אין לך חברה?

"יש התחלה של משהו", הוא מסמיק, "ואני מעדיף לא לדבר על זה יותר מדי. זו רק התחלה".

המשפחה לא מציקה בנושא חתונה? ילדים?

"אחת המטרות שלי היא כבר להתמסד. להגיד שאני לא חושב על זה יהיה שקר. הגעתי לגיל שאני מרגיש בנוי לכך, שאני רוצה, אבל קודם צריך למצוא את הגברת המתאימה לזה".

לא פוליטיקאי

המשפחה של אלי מזוז, למי שלא שעדיין קישר או לא ידע, הינה מהענפות בעיר, בעלת סיטונאות מזוז. משפחה ערכית שאף מעורבת בפוליטיקה המקומית מזה שנים. הסב אליהו היה חבר מועצה בין השנים 1983-1988 וגם האב איציק בין השנים 1995-1998. 

מה העצה הכי טובה שקיבלת מסבא או אבא שלך?

"לשתוק. להקשיב קודם כל".

מיישם?

"משתדל. אני אוהב לדבר אז קשה לי".

מה הדברים שנלחמת עבורם בקדנציה החולפת?

"הצלחנו להגדיל את תקציב תנועות הנוער בצורה משמעותית, הגדלת התקציב לסטודנטים, נאבקתי לתת יותר תקציב לשיפוץ בתי ספר. דבר שחשוב לי ואני חושב שלא נגעתי בו מספיק הוא דיור לצעירים. זה נושא בוער מבחינתי ואמשיך לקדם אותו גם בקדנציה הבאה, אם תהיה.

"המטרה שלי היא להיות הפה של הילדים והנוער, שיהיו להם מעבדות, ספריות חדשות, שיהיו להם מדשאות וגני משחקים חדשים. סדר העדיפויות צריך להיות קודם בתי הספר, אחר כך הקמת כיכרות ומדשאות ברחבי העיר. היום יש 'אופק חדש' (תוכנית רפורמה חינוכית במסגרתה מקבלים התלמידים שעות לימוד פרטניות, טב"ל), אבל איך ניתן לתת לילד זמן לימוד פרטי אם אין איפה לשבת איתו? אני כמורה הרבה פעמים ישבתי עם תלמידים בחדר מורים כי לא הייתה אפשרות אחרת. אני מבין שהתחילו לשפץ לאט לאט לשם כך, אבל את הילד זה לא מעניין. הוא מרגיש שאולי לא משקיעים בו".

בחמש השנים האחרונות עבד מזוז כמחנך כיתה בבית הספר "נועם" בעיר, ולתחושתו הייתה לו השפעה גדולה יותר כמורה מאשר כחבר מועצה: "אם הייתי חושב שסיימתי את המטרות שלי כחבר מועצה, לא הייתי מתמודד שוב. באתי לשם מטרות מסוימות ואני אשיג אותן. השפעתי יותר כמורה. אין לי ספק בכך. עד היום אני רואה בוגרים שלי שבאים לחבק אותי ברחוב ויש שיחות נפש, כי הם יודעים שאיכפת לי, שאני בא ממקום של לא לשפוט ורק לעזור".

כמה אתה מרגיש פוליטיקאי בדירוג מ-1 עד 10?

"אפס. מינוס עשר".

למה?

"תלוי מה ההגדרה של פוליטיקאי. אני לא בקטע של ללכת בזיגזג או לעקוף ולעשות תרגילים. אני איש של שליחות. אני אומר את האמת - קבל אותה באהבה. כשיש בעיה אני אשמיע וארצה לתקן למען הציבור. אם זה פוליטיקאי אז אני עושה את זה טוב". 

לאיזה תפקיד אתה לוטש עיניים?

"לוטש עיניים לעשייה. תארים לא מעניין אותי, רק דברים פרקטיים".

נו, אתה יכול להגיד שמעניין אותך חינוך.

"נכון, הייתי רוצה לטפל בתיק החינוך והצעירים. אלו התחומים שמעניינים אותי. אני רוצה שיהיה לי את הגב והכוח לשנות בתחומים האלו".

מה הסיכוי שבבחירות הבאות תתמודד לראשות העיר?

"אני לא חושב על זה כרגע. הצבתי לי מטרות שאני רוצה להשיג למען הציבור. מאוד התלבטתי אם עלי להתמודד שוב כי זה לוקח ממני הרבה כוחות, ורציתי כבר להתחיל תואר שני. אני רק עכשיו מסיים תואר ראשון בחינוך  ובגלל עיסוקים רבים כמו בני עקיבא, המועצה, וגם קצת חיים פרטיים, אז כרגע די לצרה בשעתה".

פרטיות בטח אין ממש. איך אתה מתמודד עם פניך שמציצים משלטי החוצות בעיר?

"שיפור פני העיר, מה?", הוא מגחך. "באמת שאני לא אוהב את זה, אבל חייבים כדי שהציבור יידע מי אתה. תאמיני לי שאם הייתה אופציה אחרת הייתי עושה אותה. לא אוהב לראות את עצמי, אבל אין ברירה אחרת".

אין זבנג וגמרנו

מרענן לפגוש אדם כמו מזוז הצעיר. כזה שלא רק מאמין שצריכים להיות לאדם ערכים אלא גם מחזיק בכאלו, מעוניין להילחם למען הזולת וכל זה באורך רוח וכן, בסבלנות אין קץ.

ממה אתה שואב השראה להמשיך ולהילחם כמורה וכחבר מועצה?

"יש לי אמונה בהתמדה ובתהליכים. אני לא מאמין בעכשיו. אין זבנג וגמרנו".

זה משהו שראית בבית?

"זה דבר שלמדתי מעם ישראל".

סבלנות?!

"בהחלט. בדברים שלוקחים זמן מועט, נכון, אין לנו, אבל בדברים גדולים כמו הקמת המדינה, עם שחיכה 2,000 שנה לחזור למדינתו ולא ויתר, זו סבלנות אין קץ. יש דברים שלוקח להם נצח לקרום עור וגידים. זה דבר שרואים בחינוך. מורה מקבל ילד בכיתה ה' והוא יוצא ב-ו', ואתה יודע שהיית רק חלק בתהליך, אבן דרך אצלו, שעוד הרבה יבואו ויתנו מה שיש להם לתת לו. זו בנייה ואל לנו להתייאש".

זו תובנה יפה לאדם צעיר.

"נכון, אני זקן מבפנים, אני יודע, אבל עם ילדים אני שטותניק. זה חשוב לי. ברגע מכונן בחיי אני זוכר את עצמי כילד, עשיתי איזו שטות וכמה מבוגרים ממש כעסו עלי. אני זוכר שחשבתי לעצמי 'איזה מרובעים!', והבטחתי לעצמי שלעולם לא אהיה כזה".

אתה עומד בזה?

"לגמרי", הוא מחייך. "נהנה אפילו ממעשי הקונדס של התלמידים, גם אם זה לא בפניהם".

לא היה בך רצון להיכנס לעסק המשפחתי? לחיות חיים פשוטים יותר?

"יכולתי להשתלב בעסק המשפחתי בקלות, אבל יותר נוח לי להתעסק עם ילדים. אתה משקיע ונותן מעצמך והדבר הזה הולך הלאה לדורות".

אוכלוסיית יבנה מורכבת מחילוניים ודתיים החיים בשלום ואחווה זה לצד זה. איך אתה מסביר את זה?

"אני חושב שרוב עם ישראל חי בשלום. התקשורת אוהבת להבליט את הקיצוניים. ביבנה תודה לאל אין כאלו שאוהבים להתסיס, היא קטנה, כולם מכירים את כולם וזה פשוט לא קיים. אני גרתי בשכונה שלצידנו גרה משפחה שביום כיפור עשתה על האש עם בשר לבן. לא הערנו להם בכלל, אבל אחרי שהמשפחות הכירו הם הפסיקו לבד, מרצון לכבד".

מה היית אומר לזוג צעיר שמתלבט אם לעבור לגור ביבנה?

"שזו משפחה. יש כאן חמימות. יש עם מי לדבר. לא כל אחד סוגר את הדלת וזהו. החינוך פה טוב למרות שיש מה לשפר, המורים פה איכותיים. יש פה קרקע פוריה לאנשים שיש להם מעט תחושת שליחות. לעיתים מחפשים משהו מוכן, מוגמר, ואני אומר בואו נבנה אותה יחד. יש הרבה מה לתת  וזה דבר גדול יותר מלקבל. יש מה לעצב ולבנות מבחינת תוכן, ועוד 20 שנה תראו את הילדים שלכם גדלים על התכנים שיצרנו יחד ותגידו 'וואו מה בנינו'".

קצת על אלי

מצב משפחתי: בשאיפה להתמסד

השכלה: מסיים בימים אלו תואר ראשון בחינוך

תעסוקה: מורה עד כה, כעת בחל"ת ומתמודד למועצה. מלמד פרקי אבות בבני עקיבא

תחביבים: "לטייל בארץ, החלום שלי זה לעשות טיול ארוך בארץ. היא כל כך קטנה והיא כל כך הכל: מדבר, שלג, המקום הכי נמוך, הרים, מעיינות, מה צריך עוד?"

ספר שהותיר עליך רושם עז: "בואי הרוח" של חיים סבתו. ממליץ בחום על כל ספריו

מה לא יודעים עליך? "שאני לא מפסיק לחשוב. אני נראה רגוע, אבל בפנים אני סוער, כל הזמן באקשן"