פיתוח עירוני מואץ - ריצה למרחקים ארוכים



הציפייה לראות שינוי במרחב העירוני בטווח הזמן המיידי מתנגשת לא פעם עם המציאות. האם השכונות החדשות בעיר יבנה מגלמות מודל אבולוציוני מידתי נכון? האם צריך לעמוד עם "סטופר ביד" מול מקבלי ההחלטות ואיך זה קשור לאופי של הישראלים?

 


מאת: בועז אביגדורי

 

 

לא מעט מילים נזרקות לאוויר בשנתיים האחרונות בנושא המוכנות העירונית לקליטת אלפי משפחות חדשות ביבנה ובדגש על הרובעים החדשים.

אין ספק כי כל תושב, חדש כוותיק, מעמיד לנגד עיניו אידיאל מסוים שאותו הוא היה מעוניין לראות ולחוות כאזרח העיר. נושא התשתיות העירוניות, הפיתוח הסביבתי, חינוך, תרבות, תעסוקה עירונית, תחבורה, ניקיון ושירות לאזרח, כל אלו נמצאים וימצאו תמיד בפוקוס הביקורתי של האזרחים וטוב שכך.

מאידך, לעיתים קרובות לוקים אנו בתסמונת הידועה של הרצון לראות ולהיווכח בשינויים בטווח זמן מידי. כאן מתחילה הבעייתיות, ואותו הרצון האובייקטיבי של כל אחת ואחד מאתנו לחיות על פי האידיאל אשר עמו עברנו לשכונות החדשות בא ומתנגש עם המציאות אשר לא עולה בקנה מידה אחד עם הרצונות שלנו כתושבים.

באופיינו כישראלים, נוטים אנו לרוץ למרחקים קצרים. המציאות מכה על פנינו שוב ושוב בראותנו כי חשיבה קצרת טווח ויישום מהיר מביאים בסופו של יום לכישלון. הניסיונות לזרז תהליכים (פרויקט חינוכי, בינוי עירוני, שינוי תרבותי או ארגוני) נועדו לכישלון מראש.  זיכרון קצר לנו ובכל פעם מחדש חוטאים אנו באותה תכונה מרגיזה של רצון לראות תוצאות – כאן ועכשיו!

לא נשיג מאומה כל עוד נעמוד עם סטופר ביד, נמדוד זמנים למקבלי ההחלטות, נבקרם בפומבי ונתלונן השכם וערב על ליקוי כזה או אחר. עוד לא קמה העיר בישראל שבתוך פרק זמן של שנתיים העמידה לרשות אזרחיה תשתית איכותית, מלאה ואפקטיבית כפי שצוין לעיל.

לכל עיר או רובע חדש חייבת להיות אבולוציה מידתית, אשר תכיל בתוכה את פרק הזמן הנכון על מנת שהתוצרים יתגבשו לידי שלמות והרובע יראה כפי שדמיינו אותו בכל היבט.

לדברים לוקח זמן, פרויקטים בתחום התשתית, מטבעם דורשים תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר, מעורבים בהם אין ספור קבלנים, יזמים, אנשי פיתוח, אנשי חינוך וחזון וכל זאת על מנת להעניק מעטפת הולמת לחזון העירוני.

שכונות יבנה החדשות מגלמות בתוכן חזון של אנשים אשר במשך שנים ראו לנגד עינם מודל של עיר ואם בישראל, קהילה הומוגנית ואקטיבית, שילוב של ישן עם חדש, חינוך כיסוד ואבן דרך לדורות הבאים.

החזון קיים, התוכניות אושרו, הבנייה נמצאת בשיא תנופתה, התשתיות נבנות בהתאמה ובמידתיות לקצב האכלוס.

רק דבר אחד חסר לנו- הסבלנות והסובלנות. עלינו לחשוב כרצים למרחקים ארוכים, לוקח זמן להעמיד רובע חדש על רגליו, כל שכונה בארצנו עברה ועוברת אבולוציה האורכת מספר שנים לא מועט על מנת למצב ולייצב את עצמה. חיפזון ומהירות יביאו לתוצאה הפוכה ולא נכונה לטווח הארוך.

יש להבין כי על מנת שהדברים יראו על פי החלומות הטובים ביותר שהעזתם לחלום, פשוט תתאזרו בסבלנות. ועדיין השכונות החדשות בעיר, כמו גם הוותיקות יותר, זוכות לעדנה ולפיתוח מואץ, איכותי ומרשים כפי שיבנה לא חוותה מעולם.

אם נשכיל להתבונן סביב לעבר שכנינו, אזי ניווכח כי גם שם, למרבה הפלא, לתהליכים לוקח זמן להבשיל. טוב שכך.

_______________________________________________

הכותב עובד משרד רוה"מ (בדימוס), מומחה בלוגיסטיקה ציבורית ותרבות אירגונית, תושב יבנה

 

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה