"כנראה אוהב אותם לנצח"

כשמדברים על אליצור יבנה, מדברים באותה נשימה גם על אבי עזריאל. במשך שמונה שנים קבוצת הכדורסל של יבנה בילתה בליגה הלאומית ועדיין לא הצליחה למשוך אליה את הקהל המקומי. פה ושם הגיע קהל לשבזי אבל לרמלה זה כבר היה גדול על כולם והאולם היה ריק. כעת. כשאליצור נכנסת למשכנה החדש בשכונה הירוקה, אולם מפואר בכל קנה מידה שאמור לשמש את קבוצות הספורט החל מסוף חודש ספטמבר. דווקא אז, אבי עזריאל לא יהיה שם. בטח לא על הספסל. הכישלון הטוטלי של הנהלת יבנה בירידת הקבוצה לליגה הארצית, הביאה את המועדון לדרוש מעזריאל שיפחית בשכרו. עזריאל, שגם ככה מרוויח סכום פעוט, סרב לדרישה והוחלט כי באופן הדדי יעזוב את המועדון. כעת, בגיל 26 יוצא עזריאל לדרך חדשה ועם נישואין באופק, הוא לא מביט אחורה

• אבי, אחרי כל כך הרבה שנים אתה עוזב את אליצור יבנה, איך ההרגשה?

"האמת שזאת הרגשה מוזרה ביותר. אני מרגיש שאני עוזב בית וזה לא פשוט בכלל"

- האמנת שהיום הזה שלא תהיה חלק מהקבוצה, יבוא מתישהוא?

"האמת שזה בא במפתיע ולא כל כך העמקתי במחשבה על היום הזה. זה פשוט קרה"

- מה הסיבות לעזיבה? ואיך זה נאמר לך?

"הסיבות לעזיבה הם שבחרתי להתקדם בחיי והשכר שהוצע לי להמשיך לא התאים לי בנקודת  זמן הזו. ישבנו בפגישה מסודרת (שני הצדדים) והחלטנו לסיים את ההתקשרות בינינו"

- איך הייתה התגובה שלך ושל משפחתך?

"התגובה מבחינתי ומבחינת משפחתי הייתה רגועה לחלוטין וקיבלתי הכל בהבנה"

- האם יש בך כעס כלפי המערכת?

" לא. ממש לא. שום כעס"

- אתה רואה את עצמך חוזר לשם?

" את זה רק הקדוש ברוך הוא יודע"

מי שמכיר טיפה את המערכת וגם דרך הכתבות, יודע שהלב של אליצור יבנה זה אבי עזריאל. עוד לפני שמונה למנהל הקבוצה הוא היה איש לוגיסטיקה ולפני כן מתנדב במשרה מלאה שעשה כל שביקשו ממנו, מכל הלב, עם הרבה רצון ואהבה למועדון. הוא לקח קשה את ההפסדים, עורר את האוהדים המעטים שעוד הגיעו והיה כאח לשחקנים. בימי שישי אירח באופן קבוע את הזרים של המועדון ודאג להם לכל מחסור, יחד עם אביו יעקב, איש עשייה מבורך שגם כן עזב את אליצור ולא חזר. כעת עזריאל יסתכל על הכל מבחוץ. למרות הכל, אין בו שום כעס, אלא להיפך, אהבה למועדון ולאנשים שנמצאים בו

- במשך הרבה מאוד שנים השתתפת בכל אימון ובכל משחק, יהיה אשר יהיה. איך תרגיש בלי אליצור כחלק מהלו"ז שלך?

"במהלך הפגרות במשך השנים היה לי מאוד קשה שהייתי בסוג של חוסר מעש אבל כרגע אני מתחיל פרק חדש בחיי ויש לי הרבה מה לעשות"

- תמשיך לעקוב אחרי הקבוצה?

"אני אמשיך לעקוב אחרי הקבוצה ולאהוד אותה. אם ויתאפשר לי אבוא למשחקי הבית של הקבוצה. ושיהיה למועדון הזה המון בהצלחה. זה לא סתם מועדון בארץ"

- מה דעתך על השתלבות הצעירים שאמורה להיות בעונה הקרובה?

"דעתי היא שזה מבורך לשלב צעירים כגון יוני דוד. יובל רחמילביץ שמסוגלים לתת פייט גדול לשאר הקבוצות ולשחקנים אחרים באליצור יבנה"

- מה אליצור צריכה לעשות כדי למשוך אליה יותר קהל שאבד לחלוטין מאז המעבר לרמלה?

"כדי למשוך קהל צריכים לעשות פעילויות. למשוך אנשים ברחוב. להקים קבוצת אוהדים מסורה. כדי שיחזרו ליציעים"

- לסיום, מה תזכור הכי הרבה מהתקופה שלך במועדון?

"האמת שיש המון דברים לזכור.  אזכור מבחינת הצלחות את העלייה לחצי הגמר לפני כמה שנים עם המאמן נתי כהן. שם אפילו זלגו דמעות מעיניי. ואת ההצלחה לפני שנתיים עם אוהד יתום שם נסענו למשחק חוץ בלתי אפשרי במגדל העמק וחזרנו עם ניצחון ששווה פלייאוף"

- לאיזה שחקן הכי התחברת?

"יש הרבה מאוד שחקנים , מאמנים וחברים שהתחברתי אליהם וכמובן גם את יו"ר המועדון שאול דוד שאני מאוד מכבד"

- בקיץ הבא אתה אמור להתחתן בשעה טובה אז קודם כל מזל טוב. אתה מרגיש שאתה פותח פרק חדש בחיים שלך, פרק ללא אליצור?

"תודה רבה. באמת ייראה מוזר אבל כן, אני פותח פרק חדש בחיי וזה פרק שלא כולל את אליצור. אני מניח שאשמע הרבה מאוד עליהם מהחברים הקרובים וגם מהסביבה. הייתי שם הרבה זמן ואני לא יכול להתנתק מזה. אני אוהב את אליצור וכנראה אוהב אותם לנצח"