האזינו הכלי לשימור הביטחון האישי והציבורי

האם אתם מכירים אנשים שעל הסוכר אינם מוותרים ומחפשים את כל התרופות שבעולם על מנת למזער את הנזקים ??? ברור לכולנו. הם אינם יכולים להגיע להצלחות רבות כי המפגע שורץ בגופם.

גם אם אינכם מכירים את חולה הסכרת שמתנהג כך, אתם יכולים להכיר הרבה אנשים ומנהיגים המתנהגים באותה דרך.

פרשתנו, פרשת האזינו, מתארת בשירה את הברכה והשפע שיקבל העם  והיחיד אם ימלאו את מצוות ה' ואת עצירת השפע והברכה, במקרה שלא ימלאו את רצון ה'. משה רבינו פותח ואומר "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" הוא לוקח את השמים והארץ שיעידו על דבריו. הם נבחרו מאחר ודברי משה נצחיים וגם קיומם של השמים והארץ נצחי. הם לא רק עדים המעידים על דברי משה אלא גם הראשונים ליישם את דבריו, בשפע של גשם וטל משמים ויבול עשיר בארץ בעת שעושים את רצון ה' ועצירת דברים אלו בעת שעוברים על רצונו.

גם ב"קריאת שמע" אותה אנו קוראים שלש פעמים ביום אנו נתקלים ברעיון דומה ו"היה אם שמוע".... תקבלו את הברכה ואם "לא תשמעו" וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה.

בעבודת האדמה החקלאי חש כמה הוא זקוק לברכת ה', להצלחת היבול, אך גם במסחר וההשקעות, חכמתו של האדם יכולה לסייע בידו אך השוק מורכב משחקנים רבים והסוחר יכול להשקיע בסחורה שיש לה ביקוש רב בשוק והרווח אמור להיות רב, אך לפתע סוחרים נוספים השקיעו באותה סחורה, השוק הוצף בסחורה  והמחירים נחתו. לפעמים ההשקעה הייתה מרובה מההכנסה.

כחקלאי, גם בעל החנות זקוק לברכה שהלקוחות יעדיפו את חנותו על מתחריו. הוא יכול לשבת יום שלם בחנות ללא קונים.

אחד מפסוקי הפרשה העוסקים בברכות "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" כשם שלצורך העברת מידע יש צורך בכבלים כך כדי לקבל את הברכה האלוקית יש צורך בכבלים, ישנו חבל המורכב מתרי"ג נימין, תרי"ג המצוות הם תרי"ג הנימין המחברים בין היהודי והעולם לבורא העולם ודרכם עוברת הברכה.

כאשר לא עלינו מתערער הביטחון האישי של עם ישראל בארץ ישראל אנו שומעים את הפרשנים השונים המסבירים לנו את הנסיבות שגרמו למצב. ומנסים לתת פתרונות מוויתור ללא מעצורים עד מלחמה ללא פשרות אך מתעלמים מהסיבה שיכולה לסייע להביא השקט והשלווה, להיות צמוד לרצון ה', כי זה פחות נח.

זוהי התשובה של חולה הסכרת שלא מנסה לטפל בשורש המחלה ,נח לו להתעלם משורשה כי קשה לו לוותר על תענוג אכילת הסוכר. תענוג במרכאות, כי כל בר דעת יודע לאיזה צער וכאב מגיעים כאשר מתעלמים משורש המחלה ומתענגים בעונג הרגעי.

השבת הקרובה מחברת את יום כיפורים  עם חג הסוכות. ראש השנה ויום כיפור נקראים "ימים נוראים", ימים שאנו מנהלים מלחמה עם יצרינו הרע על מנת שנעמוד ביום כיפור זכים וטהורים. חג הסוכות הוא "זמן שמחתינו"! נצחנו במלחמה ואנו צועדים עם ארבעת המינים ושאר המצוות ,הנשק המנצח.

כאשר יהודי עובד ה' מתוך פחד מעונש יום הדין, האוייב-היצר הרע  מחכה לו בפינה לרגע שהוא יוכל לשכנע אותו שלא יפגע בעת שיכשל. והאדם גם הוא לא מרגיש תענוג בדרך שהולך אלא את "האקדח ברקה". אך כאשר מגיעים אל חג הסוכות מתוך שמחה נהנים ומתענגים בכל רגע שעושים רצון ה',היצר מבין שאין לו מה לחפש כאן יותר...

אם נמשך לקיים אחרי יום כיפור את ההחלטות שקבלנו ביום זה ונכנס לסוכות בשמחה גדולה, נגלה שאנו יודעים להנות מהחיים גם "ללא סוכר", נחזק את החבל הקשור עם ה' ונהנה מהביטחון שה' יעניק לנו.

כי "הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל" אם רק נפנה אליו.