אחים אחיות ומה שבינהם

זהו, החגים הסתיימו .חזרנו לשגרה, חזרנו לגן. באופן לא מפתיע נתמודד גם השנה עם מגוון רחב של אתגרים. נתמודד ונצליח. תנאי חשוב להצלחה מול אתגרים הוא אחדות המשפחתית .אבא ואמא בנו ובונים את הקשר בינהם ע"ס ניסיון חיים ובגרות אישית, אך מה יעשו הילדים בבית ? כיצד הם ילמדו להתמודד עם האח/האחות ש"גונבים להם את תשומת הלב, את המשחקים ובתחושתם, גונבים להם את אבא ואמא. על בניית הקשר הזה יהיו אחראים ההורים.

קשר בין אחים ואחיות הינו קשר מורכב .הוא ישפיע מאוד על מרקם היחסים בתוך החיים הבוגרים שלנו ושלהם. שלא יהיו טעויות, תמיד תהיה שם קינאת אחים, תמיד, גם אם נשכנע את עצמינו שאנו ההורים המושלמים הטובים ביותר המגשרים המושלמים, זה יהיה מונח שם. לעיתים הקנאה תתפרץ ולעיתים תהיה מודחקת, אבל היא שם.

קיימת חשיבות גדולה כיצד אנו כהורים ומחנכים מסייעים לקשר בין האחים והאחיות להיבנות נכון, מיתוך אהבה וכבוד הדדי תוך הבנה שהאח אינו אויב ולא צריך להילחם בו, הוא חלק מאתנו, חלק חשוב מהתא המשפחתי וכמשפחה אנחנו יחד. יהיו ימים טובים יותר ויהיו ימים טובים פחות .זה בדיוק יחסים בתוך משפחה בריאה .על הפחות טובים נדע להתגבר ואת הטוב יותר ננצור ונדע שהם קיימים ונשאף תמיד לחזור אליהם.

אז כיצד עושים זאת?

ראשית חשוב להבין כי להורים תפקיד מרכזי ביחסים שיגבשו האחים ביניהם. במשפחות בהן ערכי המשפחה הם ערך עליון שלא ניתן להתפשר עליו, לילדים תהיה חשובה המשפחה והשמירה עליה כל חייהם. כאשר הילדים צעירים אנחנו מתלבטים איך ועד כמה להתערב בסכסוכים ובוויכוחים שלהם . ברור שצריך לתת להם להתמודד וכאשר הם פותרים בעצמם קונפליקטים – מערכת היחסים שלהם מתחזקת ומועצמת. כאשר אנחנו מתערבים ברגע שהם מתחילים להתווכח אנחנו מעבירים להם מסר שהם כנראה לא מספיק אוהבים והיחסים שלהם לא יכולים לעמוד בויכוח קטן. מצד שני, כאשר הילדים מסוכסכים ולא מדברים אחד עם השני תקופה, אנו לא יכולים לעמוד מהצד בשקט כאילו הדבר מקובל עלינו ולצפות שמערכת היחסים תתחזק ותחלים מעצמה. 

עלינו ליצור הרגלים משפחתיים של שיח גם על היחסים בין האחים. ללמד אותם מגיל צעיר לדבר על האכזבה ועל הכעס, על הציפיות אחד מהשני וגם להחזיק ולהכיל את הכעס שלהם כלפינו כאשר הם מרגישים שההורים לא היו הוגנים כלפיהם או כאשר הם מביעים רגשות קיפוח. גם אם ההורים בטוחים שלא קיפחו את הילד- אם זה מה שהילד מרגיש, עדיף לדבר על זה מאשר לטאטא את זה הצידה ולקוות שיחלוף. זה לא חולף מעצמו, נהפוך הוא, רגשות התסכול של הילד נערמות רבדים רבדים ובסופו של תהליך תגיע התפרצות, התפרצות שאיש לא יוכל לחזות את עיתויה ואת עוצמתה, על אירוע מינורי לכאורה נחווה פרץ רגשות מודחק שיתכן ויגיע עד לכדי אלימות.(עוד מבראשית דובר על קנאה בין אחים-קיין הבל, יעקוב ועשיו, יוסף ואחיו וכו...)

ניתוב האחים לדרך של הידברות הבנה, הכלה ואם באמת אנו עובדים נכון נוכל לבצע גם שיקוף רגשות של אח/אחות האחד כלפי השני, "אני מבין למה אתה כועס אבל גם אני אוהב את המשחק....."

זה לא יקרה מעצמו .מדובר בעבודה קשה, קשה מאוד המצריכה המון סבלנות, דורשת נוכחות הורית בסביבת הילדים וכן סמכות הורית .בכדי לשמש כמתווך, הילדים צריכים לחיות במודעות שבבית שלכם אתם ההורים קובעים את הכללים. השתמשו במשפטים כמו "בבית הזה לא מכים, דוחפים, מקללים. אצלנו מדברים האחד עם השני". למדו אותם בדיוק מה הציפיה מהם. בצעו סימולציה ובקשו מהם להראות לכם מה למדו ומה הבינו מכל התהליך.

זה ייקח זמן. ככל שהילדים צעירים יותר כך התהליך מורכב יותר אך התוצאות יהיו לא פחות ממדהימות. הם יהפכו להיות חברים. ימצאו האחד בשני נחמה בשעות של קושי, יחלקו חוויות ויגדלו להיות אוהבי משפחה. אחד הדברים היותר חשובים בתוך התהליך שאתם כהורים תשמשו כמודל לחיקוי. "נאה דורש, נאה מקיים".

"לעולם אל ישנה אדם בנו בן הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת י, ב.)

שלכם באהבה רגינה הגננת