יום הולדת עם או בלי הורים

אני מבקשת להתייחס לחגיגות ימי ההולדת בגנים, לדילמה הקיימת בעניין זה.  ישנם גנים שנוהגים לחגוג יחד עם ההורים וישנם גנים שהחגיגה היא ללא ההורים. כולם חוגגים ומתייחסים ליום זה כתאריך משמעותי מאוד בסדר היום בגן ובחיי הילד.

הורים רבים  במיוחד הצעירים שזה להם ילדם הראשון  מביעים מורת רוח מכך שלא יוכלו להשתתף ביום ההולדת הראשון של הילד בגן. הטיעון המרכזי סובב בעיקר סביב נושא הנתק ביום השמח ביותר לילד. ביום שבו כל בני המשפחה מכבדים ונותנים לו מקום של כבוד, הם אינם מוזמנים לטקס,  הם אינם חלק מבנייתו. זו הזדמנות נהדרת מבחינתם להגיע לגן ולחוות את הצוות והילדים, להיות חלק מאווירת הגן,  מההוויה שלו. טענה זו מתווספת לעניין הגאווה שהימצאותם של ההורי הילד החוגג נמצאים יחד איתו.  חיזוק בטחונו העצמי.  חיזוק הקשר ההורי ואם סבא וסבתא מצטרפים אז העסק מושלם, חגיגה במיטבה. ההגעה של המשפחה לגן מאשרת לילד לכאורה את החשיבות שלו בעיני האחרים בתא המשפחתי שלו. הם באו, הם השקיעו, הם אוהבים אותי. זאת ועוד, יטענו ההורים כי זו הזדמנות נהדרת לילדי הגן לחוות סגנונות שונים של משפחה. הילדים מכירים באופן אישי את ההורים של דני, ליאת, חיים, ואלי. הם לומדים שלכל ילד הורה משלו וכל תא משפחתי שונה מהאחר.

מנגד נמצא את קבוצת ההורים שתומכת בהחלטה שליום ההולדת בגן אין צורך להזמין את ההורים או המשפחה. קבוצה זו תטען שהימצאותם של ההורים  בגן במהלך יום ההולדת תסיט את תשומת ליבו מהאירוע המרכזי בחייו. הוא יהיה מובך, חסר ביטחון,  במרבית המקרים לא ייקח חלק פעיל ביום ההולדת ולמעשה נוכחות ההורים פשוט תהרוס לו את החגיגה, מה גם שבסיומה הם קמים והולכים והוא. .... נשאר בגן. הוא אינו רגיל לכך. לתפיסתו כשההורים באים בבוקר, הם משאירים אותו ויוצאים. לכך הוא רגיל.  בהמשך הם באים ולוקחים אותו איתם. הולכים הביתה. ופתאום שינוי. הם באים לגן יש חגיגה הם הולכים  ומשאירים אותו שם. ......... לבד. וכך הוא נשאר עם תחושת בדידות. זהו שינוי מהותי ובלתי נתפס בסדר היום שלו. כמו כן עולה טענה שכשההורים אינם מוזמנים יום ההולדת נחגג בגן באופן שווה לכולם. הטקס מתחיל בשעה קבועה ומסתיים בשעה קבועה. הכיבוד זהה בכל ימי ההולדת כמו גם המתנות המחולקות לילדים. הילד הוא המרכז. הילדים רוקדים סביבו הוא מברך אותם והם מברכים אותו. הוא משתתף. לוקח חלק פעיל בתהליך. הוא מרוכז בכייף שסביבו. יום ההולדת בגן יהפוך לחוויה ענקית בשבילו.

אי אפשר להתעלם מדעותיהם של שתי קבוצות ההורים שמעלות טיעונים מאוד הגיוניים בנושא.  ברור מעל לכל צל של ספק שכולם רוצים את טובת הילד. אז מה עושים. פשוט. פשוט מאוד. שואלים את הגננת ( זוכרים? יש כזו פונקציה בגן) כיצד היא החליטה שיחגגו את ימי ההולדת (אני כותבת על הגנים הפרטיים בלבד, גנים עירוניים מונחים ע"י משרד החינוך ולגננת יש פחות מקום בהחלטה). בטרם נרשמתם לגן, זו אחת השאלות החשובות שעליכם לשאול כיוון שהגננת לא תשנה ממנהגה. ההחלטה מוכלת על פני כל השנה. לא יהיו שינויים מילד לילד. לכן עליכם להקפיד לאסוף את כל האינפורמציה בעניין זה. תחליטו, מתאים לכם או לא. יבנה התברכה במס' רב של גנים ומשפחתונים. כולם  טובים כולם משובחים. לכל אחת מהגננות תפיסת עולם שונה. חלקן יזמינו הורים וחלקן ימנעו. כל אחת ע"פ דרכה. לכם יש אפשרות בחירה השתמשו בה.

" היום בו נולדת הוא היום בו החליט הקב"ה שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדייך " – רבי נחמן מברסלב.

שלכם באהבה רגינה הגננת