כיפה אדומה



חודש ינואר של אותה השנה נחשב מהגשומים והקרים ביותר שנרשמו עד אז בישראל ואני מצאתי את עצמי מזיע כמו בשעת צהריים בשיאו של חודש אוגוסט כשאגלי הזעה זולגים בגבי והחולצה האלגנטית החדשה רטובה כאילו הרגע יצאתי מהבריכה, תקוע במעלית של הילטון בת״א, חצי קומה לפני קומת הקרקע, מלא בחששות שקציני הביטחון והשוטרים תקעו את המעלית וממתינים לבצע מעצר שלי בלובי המלון

יומיים קודם לכן פגשתי במשרדי את הלקוח, יהלומן, בעלים של מכרות ומפעלי  יהלומים באחת ממדינות אפריקה. 

 ״אתמול הצלחתי לברוח מהמדינה בה מושקעים עיקר עסקיי. קיבלתי מידע שהרשויות מחפשים אותי, ראיתי את הרכבים האזרחיים מגיעים לפתח הבניין והצלחתי לחמוק מהיציאה האחורית. לקחתי מונית לשדה התעופה ותפסתי את הטיסה הראשונה לארץ.

 לפני שברחתי קיבלתי שיחת טלפון מאחד העובדים שלי שסיפר שעצרו עובד אחר, הזמינו אותו לחקירה, הוא מריח שמשהו רע עומד להתרחש ויעץ לי שאם החופש שלי חשוב שאעוף משם מייד.

 

הייתה לי תחושה רעה וכשראיתי את כלי הרכב האזרחיים מתחת למשרד עזבתי הכול וטסתי לארץ. השותף המקומי שלי נשאר באותה המדינה ולא עונה לטלפונים שלי מהארץ. בהתחלה חשבתי שהוא נעצר גם כן. הגעתי לארץ לפני שבוע. היום התקשר אלי אחד העובדים וסיפר שהשותף המקומי שלי אמור להגיע היום בלילה לארץ.

 

יש לי תמונה שלו ואת פרטי הטיסה. לא יודע מה הוא מתכנן ואני רוצה שתמתינו לו בנתב"ג, שתיצמדו אליו 24/7 ותבדקו לאן הוא הולך ועם מי הוא נפגש.

 

יש לי שותף בארץ, הוא יודע שברחתי אבל לא יודע שאני פונה למשרד חקירות. יש לי תחושה רעה לגביו ולכן הסתרתי ממנו את העובדה שפניתי אליך.".

 

דודו, היהלומן, העביר לי את פרטי הטיסה והתמונה של המנהל המקומי ואני הזעקתי שני חוקרים מהמשרד, שלומי ובן ושלחתי אותם לנתב"ג.

 

בסמוך לחצות דיווח שלומי ש"הנשר  נחת" ושהם במעקב אחריו לכיוון ת"א. בהמשך דיווח שהאובייקט הגיע למלון הילטון, שכר סוויטה בקומת העסקים ושהם הצליחו לשכור את החדר הצמוד אליו, כך שבכל פעם שייצא הם ידעו על כך מייד.

 

למחרת בעשר בבוקר  התקשר בן, דיווח שהאובייקט יצא ללובי העסקים שבאותה הקומה וביקש שאגיע דחוף עם לפחות אדם נוסף אחד כדי שיראה כאילו אנחנו בפגישת עסקים, כך נוכל לתעד עם מי הוא נפגש במקום.

 

הגעתי להילטון בתוך זמן קצר יחד עם חוקר נוסף וכך נהגנו ביומיים הבאים בהם ניהל האובייקט את פגישותיו בלובי העסקים. כל הפגישות תועדו בצילום סמוי ודווחו ללקוח בסוף כל יום עבודה.

 

ביום השלישי בשעה 09:00 קיבלתי טלפון מהצוות במלון: "הפעם הוא ירד ללובי שבקומת הקרקע ונפגש עם עוד ארבעה אנשים. תגיע דחוף עם עוד שניים לפחות כי אנחנו והאובייקט היחידים שיושבים כאן, אנחנו חוששים שהאובייקט הבחין בנו ויתכן שהוא כבר מתחיל לחשוד".

 

הזעקתי שני חוקרים נוספים ו"טסתי" להילטון. בלובי שבקומת הקרקע הבחנתי באובייקט שניהל במקום ישיבה עם ארבעה אנשים נוספים ושלומי ובן, אנשי הצוות שלי, שישבו בנפרד במרחק מהאובייקט. פרט להם לא היה בלובי אף אדם נוסף.

 

שלחתי את אחד החוקרים שיישב עם שלומי והתיישבתי יחד עם החוקר השני ליד בן. כשעה וחצי לאחר שהגענו קמו האובייקט ואורחיו, שנראה כי פגישתם הסתיימה והחלו להתקדם לכיוון הלובי.

 

על השולחן שלידו ישבו נשכחה ערימת ניירות ולפני שהספקתי להבין מה קורה זינק שלומי, חטף את ערמת המסמכים פסע לעברי במהירות ודחף לידי את החבילה.

 

לפני שהספקתי להגיד לו שיחזיר הבחנתי באובייקט שהגיע לדלפק הקבלה מסתובב ומתקדם במהירות לכיווני.

 

בלי לחשוב דחפתי את ערימת המסמכים מתחת לחולצה ואיך שהתרוממתי מהכיסא הגיע האובייקט לשולחן בו ישבו קודם לכן ומשלא מצא את המסמכים הסתובב, חזר לכיוון שלי ושאל באנגלית אם הבחנתי במסמכים. עניתי בשלילה ועשיתי את דרכי לכיוון המעלית תוך שאני מנחה את בן להורות לכולם להגיע מייד לחדר ששכרו בקומת העסקים.

 

כשהמעלית נפתחה הצלחתי להבחין בזווית העין באובייקט שחזר לדלפק הקבלה ויחד עם חבריו חזר לחפש אחר המסמכים האבודים.

 

חמש דקות לאחר מכן פגשתי את כל אנשי הצוות בחדר, הוריתי לכולם לצאת מהמלון ולהגיע למשרד. נשארתי אחרון בחדר ועשר דקות לאחר שעזב אחרון החוקרים יצאתי למעלית כשערימת המסמכים (שלא הספקתי להציץ בה) טחובה אצלי מתחת לחולצה ירדתי במעלית לקומת הקרקע.

 

המעלית נעצרה, נתקעה, חצי קומה מעל לקומת הקרקע ואני שהזעתי כאילו מדובר ביום הכי חם של אוגוסט התחלתי לדמיין את האובייקט יחד עם אנשי הביטחון והמשטרה ממתינים כדי לעצור אותי ביציאה מהמעלית.

 

לחצתי על כל כפתור אפשרי ולאחר דקה שנדמתה לנצח המעלית הגיבה, עלתה לקומה הראשונה ומייד ירדה לקומת הקרקע. הדלת נפתחה והבחנתי באובייקט וחבורתו שעמדו ליד דלפק הקבלה. יצאתי במהירות וטסתי למשרד. במשרד שחררתי את החוקרים והורתי לשלומי ולבן לחזור למלון רק ביום המחרת כדי לסגור חשבון.

 

יצרתי קשר עם הלקוח שהגיע בתוך זמן קצר למשרד, בחן את המסמכים ותוך שהוא מגמגם פלט, "רק עכשיו אני מבין שהתחושה שלי הייתה נכונה, השותף שלי בארץ עשה לי "כיפה אדומה" ובגד בי. בין המסמכים שהבאתם מהמלון יש טיוטת חוזה של השותף שלי בארץ עם השותף לשעבר מאפריקה.

 

מעיון במסמכים אני מבין עכשיו שעשו לי שם תרגיל, לא משטרה ולא משהו דומה למשטרה, פשוט מעשה הונאה שנועד להפחיד ולהפטר ממני ולזרוק אותי מהשותפות המקומית...".   

 

 הכותב, מיקי וילקומירסקי, תושב יבנה, חוקר ומרצה בארגונים וחוגי בית. בלש וקצין חקירות בימ"ר ת"א בעבר, משפטן בהשכלתו ובעליו של משרד וילקו חקירות. מייל: מייל: [email protected]    אתר: WWW.VILKO.CO.IL      

 

 

 

 

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה