צילום: shutterstock

בית המקדש המקום בו השמיים מתחברים לארץ. שם הקריבו את הקורבנות. העובדה הזאת בשונה מעמים אחרים. העמים האחרים כשהם רוצים להקריב קורבן, להגיד תודה, רוצים לבקש סליחה, הם יכולים להקים להם בית מקדש פרטי , איפה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ולמה שהם רוצים.

בית המקדש בעם ישראל לא מבטא רצון של איש אחד ביום אחד. אלא הוא מבטא את תמצית רצון הרצונות . החיבור של הרצונות של כל עם ישראל. השאיפות, הדמעות , הגעגועים הכמיהות. הרצון של כולנו ביחד לקיים את רצון ה'. רצון הרצונות. (הרב שטיינזלץ)

זה גבוה מעל גבוה. זה סקלה אחרת לגמרי של רוממות. לצאת מגבולות עצמי אל מרחב עליון

" אין דבר העומד בפני הרצון" מהו הרצון שאין שום דבר שיכול לעמוד בפניו? הרצון הוא חלק חשוב ביותר בהתנהלות שלנו כבני אדם. לרצות לעשות טוב. לא תמיד מה שנעשה יהיה הכי טוב שאפשר. אבל הרצון הוא התמצית . הרצון פותח את  הדלת. "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". הרצון להיות במקום טוב יותר, כבר נושא אותי במחשבה לשם. הרגשות השליליים עולים כשהרצון והמציאות מתנגשים, לא תמיד הרצון והמציאות הולכים יחד יד ביד. לפעמים רוצים משהו אחד ובמציאות מתרחש משהו אחר. יש לבטל את הרצון שלי ולזרום בסנכרון עם המציאות, לא ממקום של מירמור וביטול עצמי, אלא ממקום של שחרור וזרימה. ביטול רצוני בפני הרצון העליון עשוי לקחת אותי למקומות חדשים של גדילה שאפילו לא ידעתי שהם קיימים.

אם כך, חשוב לשים לב למקד את הרצון. מה אני רוצה מהיום הזה? מה אני רוצה השבוע , השנה, מה הרצון שלי בחיים? אם לא נבדוק מה אני רוצה יהיה מי שיעשה זאת בשבילי.

חברות מסחריות עובדות קשה למקד את הרצונות שלנו – למטרות הרווחיות שלהם. הם עושים מאמץ שלא נשים לב לכך. גורמים פוליטיים פועלים להטות ליבנו למטרות שלהם נראות נכונות. ועוד גורמים חיצוניים לנו שפועלים לקדם את הרעיונות והאינטרסים של עצמם. לכן חשוב שנתמקד לרצות מה באמת חשוב לפחות באותה תשומת הלב שחברות משקיעות בפרסום, הרי מדובר בחיים שלנו.

פסח

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"

חג הפסח הוא חג משפחתי. גם בתקופת בית המקדש כדי לקיים את קורבן הפסח, יש צורך בחבורה מוגדרת ה"מנוייה" על הקורבן. בד"כ החבורות היו משפחות משפחות ממש כמו היום בליל הסדר.

פה כבר נכנסים ללחץ המטפלים המשפחתיים נכנסים לפעולה. כי אם אני עסוק ברצון שלי. יהיה לי קשה בפסח, אף פעם הדברים לא קורים בדיוק כמו שרציתי. הגיסה הביאה מתנה לא כמו שרציתי, והחמות לא הביאה מתנה כמו שרציתי. והבעל לא עזר כמו שרציתי וכו וכו

היום אין לנו בית מקדש, איך אתחבר לרצון הגבוהה מעל הגבוהה? גם היום למרות כל הבלאגן, העבודה לביעור החמץ, ההוצאות המרובות, המטלות והלחץ. אשתדל להתעלות מעל גבולות העצמי שלי. לבית המקדש. לגבוהה מעל גבוהה רצון הרצונות. האהבה והאמונה.

ואפסח ואדלג מעל הספקות, הרגשת הקושי, הרגשת הלחץ, הכעס , הקנאה.

למקום של אהבה ואמונה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו