"כל ישראל ערבים זה לזה" האמנם?

אל משרדה של עוה"ד רעות שדה הגיעה אישה בשנות הארבעים לחייה והחלה לגולל את סיפורה בפניה:

הלקוחה אישה קשת יום, נשואה ואם לשלושה ילדים, אשר עבדה לאורך כ-20 שנה כאם בית במשרדי חברה גדולה ליצור ויבוא מוצרי טיפוח בדרום הארץ. תפקידה כלל עבודות ניקיון ותחזוקה שוטפת, אירוח, הכנת קפה וכיבוד קל, הכנת חדר הישיבות לאירועים וכיוצ"ב.

במהלך עבודתה הפכה הלקוחה ל"בית בית" וחביבת ליבם של מנהלי החברה, אותם שירתה מידי יום לאורך שנים.  

באחד הימים בעל החברה ומעסיקה של הלקוחה, דרש מימנה לחתום ערבות על הלוואה בסך 300,000 ₪ בעבור רכישת מכונה למפעלי החברה.

הלקוחה אישה תמימה ויראת שמים, אשר לא הבינה את משמעות הדברים וחששה על מקום עבודתה, הצטרפה לבעל החברה והשניים נסעו לבנק לחתימת הערבות. פקיד הבנק לא הסביר לה דבר והציג את חתימתה כעניין פורמאלי בלבד.

לתדהמת הלקוחה, כעבור שנתיים הגיע לביתה כתב תביעה לפיו הבנק תובע את הלקוחה וערבים נוספים אשר חתמו ערבות לטובת החברה אשר נמנעה מהחזר חובותיה לבנק.

הלקוחה החרדה מיהרה לפנות לבעל החברה, וזה הרגיע חששותיה באומרו כי מדובר בבעיית תזרים מזומנים חולפת, ואף דאג ליטול עבורה ייצוג עו"ד לטיפול בנושא. מהיום בו הלקוחה שמה מבטחה בידי עוה"ד היא לא קיבלה לידיה כל מכתב וכל מידע בנושא, על כן חשבה כי המקרה מאחוריה .

כעבור שנה הדבר היכה בה כרעם ביום בהיר, כשקיבלה לידיה מכתב אזהרה לביצוע פסק דין מלשכת ההוצאה לפועל לתשלום חוב של כ-320,000 ₪.

בשלב זה הבינה הלקוחה כי, היא אינה יכולה להסתייע בבעל החברה ועוה"ד שנטל עבורה ופנתה לעוה"ד רעות שדה. עוה"ד רעות שדה, הקשיבה לסיפורה, נטלה את הייצוג בתיק וניגשה מיד לעבודה.

עוה"ד רעות שדה הגישה לבית משפט השלום בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגד הלקוחה לפני למעלה מחצי שנה וטענה כי, חרף העובדה שבקשת הביטול הוגשה לאחר שפסק הדין הפך לחלוט קיימים טעמים מיוחדים לביטול פסק הדין. פסק הדין ניתן במעמד צד אחד מבלי שהלקוחה קיבלה זימון לדיון. בשל היעדר המצאה כדין ובשל העובדה כי, לא ניתן ללקוחה יומה בפני בית המשפט- זכות יסוד בסיסית לגישה לערכאות, יש לבטל את פסק הדין. עוה"ד רעות שדה טענה בנוסף כי, נוצלה תמימותה של הלקוחה והבנק החתימה על כתב הערבות מבלי שקיים את חובת הגילוי החלה עליו כלפי ערבים- חובה קוגנטית החלה על הבנק כמחזיק במידע. הבנק נמנע מלדווח ללקוחה אודות הסיכונים הכרוכים בחתימתה, ולא מסר לה כל מידע אודות מצב החשבון של החברה והעובדה כי, החברה שוקעת בחובות. עוה"ד רעות שדה בקשה בנוסף כי, עד החלטה בעניין ביטול פסק הדין יעוכבו הליכי ביצוע גביית החוב בהוצאה לפועל.

תחילה קבע בית המשפט על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל עד לבירור הנושא. בסיומו של ההליך ועל אף התנגדותו הנחרצת של הבנק לביטול פסק הדין אשר הפך לחלוט, בית המשפט קבע כי, יש לבטל את פסק הדין, הן לאור העובדה כי הלקוחה לא הייתה מודעת להליך שהתנהל נגדה והן לאור טענותיה לגופו של עניין.

עוה"ד רעות שדה: "שמחתי לסייע ללקוחתי לעמוד על מלוא זכויותיה ולבטל פסק דין והליכי גבייה בסכומי עתק. רבים לא יודעים זאת, אך טרם חתימה על כתב ערבות חלה על הבנק חובת גילוי קוגנטית, המוטלת על הבנק בהיותו בעל מידע רב יותר ויכולת הערכת רמת הסיכון בחתימה. על הבנק לגלות מה מצבו בכלכלי של הלווה ולפרט לערב משמעות חתימתו והסכמתו המודעת. אי קיום חובת הגילוי מטעם הבנק יכולה להוביל אף לכך שהערב יהיה מופטר לחלוטין מערבותו. באם הנך מצוי בסיטואציה דומה, מומלץ לפנות לעו"ד מומחה בתחום בכדי לעמוד על מלוא זכויותיך".