קמפייןMe Too - למה לקח 20 שנה להעלות את החוק להטרדה מינית למודעות



זה נמשך מאות שנים אבל רק עכשיו נשים אמיצות מעזות להגיד בזו אחר זו - זה קרה גם לי ולרוב יותר מפעם אחת. מהטרדות מיניות דרך נגיעות בלתי רצויות ועד מעשי אונס אכזריים. לרוב בידי אדם מוכר, לפעמים זר

הארוי ויינשטיין, מייסד חברת הסרטים "מירמקס" והמפיק של סרטים רבים ביניהם "משחק הדמעות", ספרות זולה ובילי אליוט, מואשם כרגע על ידי לא פחות מ- 102! נשים (מס' לא סופי) על ניצול של מעמדו כבכיר בתעשיית הסרטים וכפיית אקטים מיניים בעיקר על שחקניות צעירות. אבל הארווי ויינשטיין לא לבד, גם אצלנו נשים שעד היום לא העזו לספר את סיפורן מספרות בקמפיין #גםאני  את שארע להן על די גברים שהיו בכירים מהם וניצלו את מעמדם. חלקן נאנסו אבל רבות מספרות אירועים של הטרדה מינית. היקף התופעה שהיה ידוע לנו כנשים, מדהים את החברה הישראלית. עשרות נשים כותבות או מצייצות שנאנסו, נושקו בעל כורחן, קבלו הצעות בעלות אופי מיני כדי לקבל קידום וכדומה. לראשונה נאמרים שמות של מטרידים סדרתיים בגלוי והם אף פורשים מתפקידם. 

אז האמת ש#גםאני, גם לי זה קרה, אונס בגיל 25 על ידי בחור שיצאתי אתו ונעלם לכמה שבועות ופתאום צץ וחשב שהכל מגיע לו. בכיתי, צעקתי, ביקשתי, כלום לא עזר. ההשפלה הייתה כל כך קשה שאחרי בכי של כמה ימים והתכווצות במיטה, שכחתי.

את הכל שכחתי, דבר אחד ידעתי, שאני לא יכולה לדבר על אונס עם אף אחד או לראות סרטים על אונס משום שזה מפחיד אותי מאוד. אבל יום אחד אחרי כמה שנים הזיכרון חזר, הלם בי בפתאומיות מבהילה, ואז בוכייה התקשרתי למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית וביקשתי מזור לכאבי. אני זוכרת את הפגישה כאלו הייתה אתמול, המתנדבות אמרו לי "תראי, את נכנסת לחנות בגדים מודדת שעות ומחליטה לא לקנות כלום, זה בסדר? אני עונה- "כן. מותר לי להתחרט". אומרות לי המתנדבות- "זה אותו דבר, בכל רגע נתון מותר לך להגיד שאת לא רוצה!" אור גדול הציף אותי באותו רגע, אז מה עם פתחתי את הדלת לבחור בבגדי בית חשופים, הרי הוא הפתיע אותי ואני הייתי בביתי שלי, זה לא עושה אותי אשמה, אז מה אם התלבטתי לרגע, כשאמרתי "לא!" , הלא שלי היה ברור. פתאום קלטתי את המשמעות של בחירה ושאני לא אשמה. איזו הקלה.

מאז תמכתי בעשרות נשים וגברים שעברו תקיפה מינית ואני רוצה להגיד לכל הנשים האלה וגם לאלה שעדיין לא בשלות לספר את סיפורן, אתן גיבורות, שורדות של תקופה חשוכה בחיי האנושות שבה לחזקים (לרוב גברים) מותר לנצל חלשים (לרוב נשים וילדים) וכולם שותקים. וכשמגיעים להתלונן על המקרה עוברים טראומה נוספת וכך אף במשפט, זאת למרות ששיעור תלונות השווא במקרים האלה הוא זניח עד אפסי.

ומשפט אחרון, הייתה לי הזכות להעיד במשפט האונס של הנשיא לשעבר קצב. העדתי כמתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ששוחחה ולוותה את אחת המתלוננות. מה שעברתי על דוכן העדים היה התעמרות  בניצוחם של עורכי הדין שלו. הללו עשו כל שלאל ידם כדי לערער את האמינות של המתלוננות והעדים. אבל אנחנו יותר חזקות והנורמות האלה חייבות להיפסק. אם לא עבורי אז עבור בנותיי, אני חייבת להן עולם טוב יותר מזה שבו אני גדלתי.

ד"ר מיכל סלע

מייסדת שותפה עם בשמת שלום-טוצ'ין במגשימא

"מגשימא – מגשימות השכלה, אמהות וקריירה" הוקמה במטרה לקדם נשים בישראל. ד"ר מיכל סלע ובשמת שלום טוצ'ין מייסדות מגשימא עובדות עם ולמען נשים כבר למעלה מעשור וממשיכות לעשות זאת בעבודה עם ארגונים ועם נשים באופן אישי.

נייד: 052-7202156 / 052-4076644  דוא"ל: [email protected]  אתר: magshima.com דף הפייסבוק ובלוג בסלונה: מגשימא- מגשימות השכלה, אמהות וקריירה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה