עו"ד מור-יוסף

הזכות לקבל דמי-הבראה אינה קבועה בחוק. יחד עם זאת, צו הרחבה כללי במשק קובע כי מדובר בזכות לה זכאי כל עובד.

דמי הבראה משולמים לעובד החל מוותק של שנה אחת במפעל, באופן הבא : לאחר השלמת שנת עבודה - 5 ימי הבראה, מהשנה השנייה ועד השנה השלישית לעבודה - 6 ימי הבראה, מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה  - 7 ימי הבראה, מהשנה האחת-עשרה ועד השנה החמש- עשרה לעבודה - 8 ימי הבראה, מהשנה השש-עשרה ועד השנה התשע-עשרה לעבודה - 9 ימי הבראה, מהשנה העשרים ואילך - 10 ימי הבראה.

לעובדים במשרה חלקית ישולמו ימי הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה. לדוגמא, עובד המועסק בחצי משרה זכאי ל-2.5 ימי הבראה לאחר השלמת שנת עבודה ול-3 ימי הבראה מהשנה השנייה, וכן הלאה.

גובה דמי-הבראה משתנה לעת לעת. תשלום יום הבראה החל מיולי 2014 לעובד במגזר הפרטי עומד על 378 שקלים, ותשלום יום הבראה לעובד למגזר הציבורי עומד על 432 שקלים החל מיוני 2019.

דמי ההבראה צריכים להיות משולמים באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה.

עובד שלא השלים שנת עבודה במועד בו המעסיק משלם את דמי ההבראה זכאי לקבל את ההפרש בגין הסכום שלא שולם לו עבור חלק שנת העבודה הקודמת, במועד התשלום הבא. לדוגמא, עובד שהשלים חצי שנת עבודה במועד בו המעסיק משלם דמי-הבראה זכאי לקבל תשלום דמי- הבראה עבור שנה וחצי, בשנה הבאה, במועד בו המעסיק משלם דמי-הבראה.

כמו-כן, בעת ביצוע גמר חשבון על המעסיק לשלם לעובד הפרשי הבראה עבור החלק היחסי שלא שולם לו, ממועד תשלום ההבראה האחרון ועד למועד סיום העסקה.

המעסיק יכול לשלם את סכום דמי ההבראה השנתי בפריסה חודשית, ובלבד שסך הסכום שישולם אינו קטן מסך הסכום שחייב המעסיק לשלם בשנה.

קיימים מקומות עבודה וענפים בהם קבועים תנאים טובים יותר לגבי דמי-הבראה, מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, לרבות לעניין כמות ימי הבראה להם זכאים העובדים.