תושבת העיר שהייתה מחוסרת הכרה, ביחד עם הפרמדקים

לפני כחודשיים התמוטטה לפתע בביתה תושבת העיר בת 53 ואיבדה את ההכרה. "אמא אישה בריאה בדרך כלל ולכן היינו המומים כשזה קרה" מספרת השבוע ל'יבניתון' בתה של האישה, שהייתה לצידה באותם רגעים. "הבנתי מיד שהמצב לא טוב ושצריך להזעיק אמבולנס והרגשתי שהזמן לא עומד לטובתנו. בגלל שלא הצלחתי לתפקד מרוב לחץ שכנה שהייתה לידי התקשרה להזעיק אמבולנס. אבא שלי היה בבית הכנסת שליד הבית ורצנו לקרוא גם לו. הזמן עבר כמו נצח ושום אמבולנס לא הגיע. הרגשתי שאמא נמצאת בסכנת חיים של ממש, ותחושת התסכול וחוסר האונים הייתה נוראית".

לדברי הבת כעבור דקות מספר, כשראו בני המשפחה שהאמבולנס בושש מלהגיע, רץ אחד מבניה של האישה לתחנת מד"א הסמוכה, בניסיון לקצר את זמן ההמתנה ולהזעיק פרמדיק לדירה. "בזמן הזה אני נשארתי עם אמא וניסיתי שוב ושוב להתקשר למד"א ולבדוק מה קורה איתם ומתי צפוי להגיע אמבולנס. התקשרתי פעמיים והשיחות נותקו אחרי מספר צלילי חיוג בלבד. אחי כבר הספיק לחזור ואמר שבתחנת מד"א אין אמבולנסים פנויים, כולם יצאו לקריאות ואנחנו צריכים להמתין עד שיחזרו. אמא שלי שוכבת לידי חסרת הכרה, אנחנו ממש חוששים לחייה, ואין מענה רפואי זמין בעיר הזאת. איך ייתכן שקורה דבר כזה". בדקות הבאות חייגה הבת שוב למוקד מד"א, בשיחת הטלפון הזאת היא קיבלה מענה לפיו האמבולנס בדרך. "מרוב פחד ותסכול כבר התחלתי לצרוח, התחננתי שיבואו מהר. תוך כדי השיחה הגיעו אלינו שלושה מלאכים מ'איחוד הצלה', הם אלה שנתנו טיפול רפואי ראשוני לאמא והצילו את חייה. בלעדיהם אין לי מושג איך כל זה היה מסתיים".

לדברי בני המשפחה האמבולנס הגיע לבסוף לאחר כרבע שעה, בשל מורכבת המצב הוזמן למקום גם אמבולנס טיפול נמרץ והאישה הועברה לבית החולים 'קפלן'. "אמא שלי הייתה מאושפזת שבועיים וחצי. ברוך השם היא בסדר גמור עכשיו" אומרת הבת. "אני מודה לאלוהים ולמלאכים של איחוד הצלה, שהצילו אותי" מוסיפה האם.

"היה לנו חשוב להציף את העניין הזה, כדי שתושבי העיר ידעו שבמצב של סכנת חיים אין כאן מענה מידי. השבוע התקשרו אלינו  מהמטה של ראש העיר צבי גוב-ארי, כדי לבדוק אם אנחנו בוחרים בו בבחירות הקרובות. איך אפשר לבחור בראש עיר שלא דואג למענה רפואי ראוי לתושבים שלו?! סיפרתי לגברת מהמטה את הסיפור שלנו, ביקשתי שיעבירו אותו לראש העיר ושידאגו לטפל בזה, אבל אף אחד לא חזר אלינו. העיר הכפילה את עצמה בגודלה, אבל שירותי הרפואה ורפואת החירום נשארו כמו שהיו. איך אפשר להביא לעיר כל כך הרבה תושבים, ולא לדאוג להם למענה במקרה של סכנת חיים?! הרגעים הארוכים הללו, בהם אמא שלי שכבה שם לידנו מחוסרת הכרה ואף אחד לא הגיע, היו עבורנו קשים וטראומתיים. התלבטנו אם לחשוף את הסיפור שלנו, אבל בסוף החלטנו שזה חשוב למען העלאת המודעות של הציבור. אני לא עושה את זה בשבילנו, כי אני מקווה שלא נצטרך יותר לעולם לעבור רגעים כאלה, אני עושה את זה כדי לקבל תשובות וכדי שמי שאחראי על הדבר הזה יתעורר וידאג לטפל בדבר הזה. אני בטוחה שאנחנו לא הראשונים שזה קורה להם, אבל מקווה מאוד שאולי בזכות החשיפה אנחנו נהיה האחרונים".

להלן תגובת מד"א:

מבדיקה במערכות השליטה והבקרה של מד"א עולה כי אמבולנס ואופנוע של מד"א הגיעו לכתובת תוך 7 בלבד דקות מקבלת הקריאה ועד להגעתם ניתנה הדרכה טלפונית על ידי חובשת במוקד מד"א. צוות מד"א ביצע פעולות החייאה שכללו מכות חשמל, החזירו דופק ופינו את החולה לבית חולים. נציין כי החל מתחילת החודש, פועלת ביבנה ניידת טיפול נמרץ של מד"א 24 שעות 7 ימים בשבוע למען מתן תגובה מהירה לכל קריאה.