צילום: יח"צ

למשרדה של עוה"ד רעות שדה הגיעה לקוחה בשנות השלושים לחייה והחלה לגולל את סיפורה בפניה:

הלקוחה, לסבית מוצהרת עם בת זוג, תושבת שוהם, בת 31. הלקוחה עבדה כמוכרת בחנות לאיפור מקצועי בסניף בתל אביב. הלקוחה התחילה בתור מוכרת זוטרה,  ועבדה שעות רבות בחנות לפעמים 12 ו-13 שעות במשמרת.

הלקוחה הזדקקה לכסף ועל כן מיעטה לקחת ימי חופש. כך יצא שלעיתים עבדה חודש שלם, כולל בשישי ובשבת מבלי לקחת יום מנוחה. מנהלת הרשת הייתה מרוצה מאוד. הלקוחה הביאה לכך שהיקף המכירות של החנות כמעט והכפיל את עצמו. לאור המסירות של הלקוחה לחנות, והשירות הטוב שהעניקה ללקוחות, היא קודמה והפכה למנהלת חנות.

המנהלת של הרשת, לסבית גם כן, נהגה להראות ללקוחה שהיא מאוד מרוצה מעבודתה. אולם שביעות הרצון של המנהלת לוותה בדרך כלל בגילויי חיבה בעלי אופי מיני.

זה התחיל בהערות מיניות. המנהלת נהגה להחמיא ללקוחה על המראה שלה ועל הלבוש שלה בכל פעם שנפגשו. מנהלת הרשת נהגה לזרוק ללקוחה הערות בוטות גם על הגוף שלה: "הישבן שלך נראה נפלא במכנסיים האלה", "החולצה שלך מבליטה את החזה שלך", "אני מתה על הקימורים של הגוף שלך".

הלקוחה לא ידעה איך להגיב להערות האלה ובכל פעם חייכה במבוכה. הלקוחה רצתה לומר למנהלת שלה שההערות המיניות שלה לא נעימות לה בכלל, ושתפסיק איתן אבל פחדה מאוד שזו תפטר אותה.

בכל פעם שהלקוחה ניסתה לדבר עם המנהלת שלה על החנות, המנהלת הייתה מעוותת את דבריה ונותנת להם גוון מיני. "את ממש רוצה לראות אותי, "הכל בסדר עם החנות, אני מעדיפה לדבר עליך".

לאחר מכן, מנהלת הרשת התחילה להתעניין במצבה הבינאישי של הלקוחה, האם היא יוצאת עם מישהי מהקהילה, היכן היא נוהגת לבלות, מתי היא יוצאת לבלות וכו'. הלקוחה בכל פעם התחמקה מחדש מתשובות ישירות לשאלות האלו, בתקווה שאולי כך המנהלת תבין ותפסיק.

המנהלת לא הפסיקה. השיא היה כשבכל פעם שנפגשו, החלה המנהלת לגעת בלקוחה. זה התחיל בליטוף, עבר לחיבוקים ארוכים והמשיך בניסיונות בוטים לנשק את הלקוחה.

לא הייתה ללקוחה כל ברירה אלא להתפטר. בשלב זה המנהלת שלה החלה לאיים  עליה כי באם תספר למישהו על ההטרדות שעברה היא כבר תדאג שהלקוחה לא תעבוד יותר בשום מקום. 

בשלב זה פנתה הלקוחה לעוה"ד רעות שדה. עוה"ד רעות שדה הקשיבה בקשב רב והסבירה ללקוחה כי היא עברה הטרדה מינית לכל דבר ועניין תוך ניצול יחסי מרות בין השתיים. הפסיקה קבעה כי לא תמיד נדרשת התנגדות אקטיבית. הנסיבות עצמן יכולות להצביע בבירור על חוסר הסכמה. יש גם שתיקה רועמת. זוהי התנגדות פאסיבית. בנסיבות מיוחדות אפשר שהתנהגות, הנראית כהסכמה, לא תיחשב כהסכמה. התלות של המוטרד יוצרת לחץ לקבל את ההצעה או להיכנע לאיום. במצב כזה, עצם התלות עשויה להוסיף אמינות ומשקל לטענות של המוטרד, ראשית כי לא הסכים להתנהגות המטרידה, גם אם לא נתן לזה ביטוי מפורש. שנית, כי עצם ההטרדה פגעה ביכולת שלו לתפקד באופן תקין, ולכן יש בה משום פגיעה ממשית. עוה"ד רעות שדה מיד ניגשה לעבודה והגישה לבית הדין האזורי לעבודה כתב תביעה כנגד הרשת והמנהלת באופן אישי בגין הטרדה מינית.  לאחר ישיבת פישור אחת בלבד, במסגרתה עוה"ד רעות שדה, נלחמה בשם הלקוחה והציגה הוכחות חותכות להטרדה המינית שעברה, ולכך שהמנהלת יצרה עבורה סביבת עבודה עוינת, עוה"ד שדה הצליחה להביא לכך שהרשת תשלם ללקוחה פיצוי כספי גבוה בגובה של 35,000 ₪. בנוסף, הרשת חויבה לשלם ללקוחה את כל הזכויות הסוציאליות שלא שולמו לה על פי חוק ודין. עוה"ד רעות שדה דאגה כי הלקוחה תקבל את כל הטפסים המגיעים לה מהרשת (לאחר שזו סירבה לתת לה אותם כשהתפטרה), כולל טופס 161- שזהו למעשה טופס הכולל את המקורות הכספיים המגיעים לעובד ממקום עבודתו ובהתאמה את סטטוס המס שלהם.

עו"ד רעות שדה: שמחתי לסייע ללקוחת משרדי לאחר שעברה הטרדות רבות במקום עבודתה מצד המנהלת שלה. לעובד יש זכות בסיסית שלא להיות מוטרד במקום עבודתו, ועל מעסיקים לדעת כי במידה והם מטרידים עובד זה עלול לעלות להם ביוקר. במידה ואתם נמצאים במצב דומה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין.