למשרדה של עוה"ד רעות שדה הגיע לקוח בשנות השישים לחייו וגולל את סיפורו בפניה:

הלקוח, תושב גבעת שמואל, הינו אב לשלוש בנות ועובד בבית דפוס מקומי מזה כשלושים שנים. הלקוח וזוגתו לא נישאו מעולם וחיו כידועים בציבור המנהלים משק בית משותף. לזוגתו נולדה בת מנישואיה הקודמים.

זוגתו של הלקוח ראתה בעצמה אשתו של הלקוח לכל דבר ועניין, ואף שינתה את שם משפחתה לשמו.

תחילה, חיו הצדדים בדירות שכורות עם שלושת בנותיהם ובתה של זוגתו של הלקוח. הלקוח התייחס לבתה כאל בתו , גידל ואהב אותה בכל לבו ושימש לה כאב לכל דבר ועניין.

לימים, זוגתו של הלקוח אמרה לו כי היא לא רוצה להמשיך ולהתגורר בדירות שכורות, ומעדיפה לקנות בית משלהם. הלקוח הסכים כמובן, ובני הזוג מצאו פנטהאוז שיתאים להם ולארבעת בנותיהם.

לצורך רכישת הבית, השתמשו הצדדים במספר חסכונות שצברו, אולם אלה לא כיסו את כל עלויות הרכישה והבניה, ועל כן הצדדים לקחו משכנתא משותפת ששולמה לכל אורך הדרך מהחשבון המשותף של הצדדים.

זוגתו של הלקוח הייתה זכאית להטבות מס מעצם היותה גרושה, ועל כן הציעה כי הבית יירשם בלשכת רישום המקרקעין על שמה בלבד. הלקוח, שסמך על זוגתו והאמין בה באמונה שלמה, הסכים להצעתה. וכך היה. הבית שקנייתו שולמה במשותף על ידי הצדדים מהיום הראשון, נרשם על שם זוגתו של הלקוח בלבד. זוגתו אף הבטיחה לו במרוצת השנים כי תדאג לרישום מחיצת הבית על שמו.

לימים, נתגלעו מחלוקות בין הצדדים, וזוגתו של הלקוח ביקשה לסיים את הקשר ולהיפרד ממנו. הלקוח ניסה להשכין שלום בית אולם לאחר מספר ניסיונות, זוגתו הבהירה לו כי היא אינה מעוניינת לחזור אליו.

אולם זוגתו לא הסתפקה בפרידה, אלא החלה להסית את בנותיהם נגדו, ולגרום להן להתרחק מאביהן. במהלך חלק מהשיחות שהתנהלו בין הצדדים (בעיקר בצעקות מצד זוגתו של הלקוח) זו הודיעה לו חגיגית כי הבית הוא שלה בלבד והוא נדרש לצאת ממנו מיד כי היא מתכוונת למכור אותו. בנוסף, הקפיאה זוגתו של הלקוח את המשכנתא והחלה לשלם את השוברים בגפה מבלי לעדכן את הלקוח.

בשלב זה פנה הלקוח ההמום לעוה"ד שדה וסיפר לה את סיפורו. עוה"ד רעות שדה הסבירה ללקוח, כי כשבית המשפט צריך לקבוע האם מדובר בנכס משותף של הצדדים או לא, הוא לוקח בחשבון יש את משך הנישואין, אורח החיים של בני הזוג, השקעת המאמץ המשותף, טיב הנכס שבו מדובר וההשקעה המשותפת של הצדדים בנכס לאחר הרכישה שלו. נסיבות של נישואים ארוכים במשך עשרות שנים במהלכן מקיימים שני בני הזוג את המשק המשפחתי במאמץ משותף, בין על-ידי עבודה בבית ובין על-ידי עבודת חוץ, גורמים לכך שהנכסים מתערבבים בפול המשפחתי. עוה"ד רעות שדה מיד הגישה עבורו תביעה לאיזון משאבים לבית משפט לענייני משפחה בתל אביב.

בתביעתה, הבהירה עורכת הדין רעות שדה את הדברים כמו שהם, כלומר שמדובר בבית שהצדדים שילמו עליו משכנתא משותפת מהיום הראשון שנקנה, ורק משיקולים אישיים והטבות שהייתה זכאית להם האישה- נרשם על שמה בלבד ולא בחלקים שווים על שם שני הצדדים. האישה הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה כי מדובר בבית השייך לה בלבד, ולראיה הוא רשום על שמה ולא על שם הלקוח.

במהלך הדיונים האישה התקשתה להסביר כיצד תשלומי משכנתא עבור בית השייך רק לה משולמים מהחשבון המשותף ובמחציתם על ידי בן זוגה. האישה גם לא ידעה להסביר את המסרונים ששלחה ללקוח, המוכיחים את כוונתה לשנות את הרישום בטאבו כך שמחצית מהבית יהיה רשום על שם הלקוח.

בית המשפט התרשם מהטענות שהעלתה עוה"ד רעות שדה, והורה כי מחצית מהבית שייך ללקוח. זוגתו חויבה בהוצאות משפט בגין העובדה שאילצה את הלקוח לפנות לערכאות משפטיות.

עורכת הדין רעות שדה: "שמחתי לעזור ללקוח משרדי אשר ניצב בפני סיטואציה לא פשוטה, לפיה זוגתו  הכחישה לחלוטין את העובדה כי מחצית מהפנטהאוז עליו שילם שייך לו. באם הנך מצוי בסיטואציה דומה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין