מדי שנה מפרסם משרד הכלכלה והתעשייה את 'מדד הידידות לעסקים קטנים ובינוניים' ב–60 רשויות שונות, על-פי פרמטרים שונים. הדירוג נועד לתת כלים להשוואה ולשיפור השירות והטיפול לעסקים בתחומה.

המדד מתעדכן אחת לשנה, ומשקלל ארבעה דירוגים שונים בכל רשות:

נגישות המידע: דירוג של איכות, היקף המידע לעסקים וקלות השימוש באתר האינטרנט של הרשות.

ארנונה: המדד נבנה באמצעות השוואה של ממוצע הארנונה העסקית ביחס ל-60 הרשויות המשתתפות במדד.

שביעות רצון של העסקים: שביעות הרצון מהרשות נבדקה באמצעות סקר שבוצע בקרב עסקים מקומיים אשר בחן את ההיבטים הבאים בהתנהלות הרשות המקומית: קידום עסקים; פיקוח ואכיפה; גבייה, תשלומים ושילוט; שירותים ורישוי עסקים.

נגישות למכרזים: המדד נבדק באמצעות סקירת מכרזים שפרסמה הרשות ובחן את ההיבטים הבאים: עצם פרסום מסמכי המכרז ותנאי המכרז; דמי השתתפות; המחזור הכספי הנדרש וגובה הערבויות המבוקשות, כאחוז מהיקף ההתקשרות במכרז.

כל אחד מהפרמטרים דורג בנפרד, כך שלכל רשות יש ארבעה דירוגים נפרדים עבור שביעות הרצון, נגישות המידע, הארנונה ונגישות למכרזים. בנוסף, המדד מחולק לשלוש קבוצות גודל הרשות לפי מספר תושבים, וזאת על-מנת לשמור על השוואה מדוייקת והוגנת, שכן רשות מקומית של עד 50 אלף תושבים, אינה דומה לרשות מקומית של למעלה מ-150 אלף תושבים.

העיר הכי ידידותית לעסקים היא אשדוד; העיר הכי פחות ידידות לעסקים היא בני-ברק.

דירוג יבנה בפרמטרים השונים ביחס ל–14 הערים הגדולות:

(הערה: המספר מציין את המיקום של העירייה באותה קטגוריה, כך שככל שהוא קטן יותר - שביעות הרצון גדולה יותר)

דירוג סופי–12; שביעות רצון ממכרזים–3; שביעות רצון מנגישות מידע–11; שביעות רצון מגובה ארנונה–16; שביעות רצון כללית-12; שביעות רצון מרישוי עסק–12; שביעות רצון ממתן שירותים–14; שביעות רצון מגבייה, תשלומים ושילוט–15; שביעות רצון מפיקוח ואכיפה–20; שביעות רצון מקידום עסקים–10.