צילום: ארכיון 'יבנה-נט'

                                                                                                                        כך מפרסם לפני שעה קלה אריק מירובסקי באתר הכלכלי 'גלובס'.

מחקר שנערך עבור משרד הפנים על-ידי חברת 'כוורת יועצים', בפיקוח ראש מינהל פיתוח במשרד הפנים, אדית בר, מנהל אגף בכיר בתכנון ופיתוח ההון האנושי ברשויות המקומיות, רועי דהן, ועיינה אדלר, מנהלת אגף הכשרות וידע באגף, נוקב ברשימת היישובים שנמצאים בהליכי פיתוח מואצים, ואולי אף מואצים מידי.

המחקר מעלה שרשויות אלו אינן נערכות לתהליכי העיור המואצים, ואם לא יפעלו בדחיפות, בסיוע ממשלתי - הן צפויות לבעיות כלכליות ותפקודיות, פגיעה במערכות התשתיות העירוניות, ואולי אף לקריסה.

המחקר מגדיר עיר הנתונה בתהליך גידול מואץ כאלו שממוצע הגידול השנתי של אוכלוסייתן הוא 4% ויותר. 

בישראל הגידול השנתי הממוצע של רשויות מקומיות מגיע ל-2%, ואולם הסכמי הגג שנחתמו בשנים האחרונות, שיבשו לא מעט מהנתונים, והקפיצו את מספר התושבים ברשויות מקומיות רבות שכלולות בהסכמים. הליכי הבנייה המואצים ביישובים רבים, גם כאלה שלא נכללו במסגרת ההסכמים, גרמו לזינוק במספר התושבים, במיוחד בערים החרדיות.

העיר החדשה חריש היא האלופה בהא הידיעה של הגידול הדמוגרפי - מאז 2012 זינק מספר תושביה בכמעט 50%, בקצב של 9.5% בשנה; אחריה באר יעקב שגדלה בקצב של 7.25% בשנה, מזכרת-בתיה, גבעת זאב ומודיעין עילית החרדית ב-5.9%, וכפר תבור ויבנה  צומחות בקצב של כ-5.8%. מקומות כמו הוד השרון (גידול שנתי של 3.4%) ונס-ציונה (3.2%) אמנם לא כלולות בהגדרת הדיור המואץ של משרד הפנים, ואולם אף הן מתאפיינות בשיעור גידול חריג, שאף הוא צריך לעורר תשומת לב.

חבר מועצת עיריית יבנה, רועי גבאי, ציין בהתייחסו לפרסום: "שליטה בקצב הצמיחה של העיר, ייצוב העסקים והגדלת מקורות ההכנסה לעיר הם נושאים שאני מתריע עליהם זמן רב! לשמחתי תקציב העיר מאוזן, אך הדבר איננו מספיק בטווח הארוך. חייבים להשקיע בשכונות הוותיקות, ביציבות של העסקים בעיר ובהגדלת מקורות ההכנסה אליה, על-מנת להבטיח יציבות כלכלית, ויפה שעה אחת קודם".

"הראיונות שבוצעו (עם גורמים ברשויות המקומיות. ר.ש.) העלו כי כיום הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה אינם פועלים בהתאם לעקרונות שזוהו כגורמי הצלחה בניהול תהליכי צמיחה עירוניים", נכתב בסיכום המחקר.

"...לא ניכרת ראייה מערכתית של השלכות הסכמי הגג, ולא גובשה גישה ממוסדת, משפטית, כלכלית-חברתית מסודרת...מרבית הרשויות אינן עומדות בקצב השיווק שהוגדר בהסכם, והרשויות המקומיות מתקשות בחיזוי אחוזי המימוש של הסכם הגג בפועל...", נכתב.

ועוד: "...כאשר רשויות השלטון המקומי מתקשות לנהל תכנון ארוך טווח של תהליכי הצמיחה העירוניים ולנהל את הצמיחה, ישנן לגידול המואץ השפעות שליליות רבות...גידול בעומס על מערכת התשתיות העירונית, עומס בכבישים, פגיעה באיכות השירותים העירוניים הניתנים לתושבים, יצירת קשיים כלכליים למערכות השלטון המקומי ופגיעה באיכות הסביבה", מתריעים החוקרים.

החוקרים מתריעים כי כעת, משהסכמי גג רבים נכנסו לשלבי ביצוע, עם השלמת בניית שכונות חדשות, מגיעים התושבים החדשים, והנזק שנגרם לרשויות המקומיות מתבטא בשני אופנים: חוסר יכולת לתת מענה לתושבים שנמצאים בהליכי קליטה; וחוסר יכולת להעניק שירותים הנדרשים לתושבים החדשים - התושבים החדשים הם תושבים גרעוניים עבור הרשות המקומית, בהן "משפחות צעירות עם מספר ילדים. אלה צרכני השירותים הגדולים ביותר. הם רוצים מייד שירותי חינוך ושעות פנאי, ואין לרשות אפשרות לעמוד בזה".

שר הפנים, אריה דרעי, הוסיף בהקשר זה, כי "רוב הרשויות שחתמו על הסכמי גג כבר הגיעו אלינו. מי שלא הגיעו היו אלו שעדיין נמצאות בהליכי התכנון הראשוני, אשר ראשיהן לא מבינים עדיין מה צפוי להם".

מחברי הדוח ממליצים כי לאחר החתימה על הסכם-הגג, על הרשות להקים מינהלת הסכם-גג שתנהל ותפקח על לוחות הזמנים של עבודות הפיתוח והבנייה הציבורית.
עוד ממליצים על הקמת קבינט ניהול לצמיחת הרשות, שיכלול את בעלי התפקידים הרלוונטיים ברשות המקומית ויגדיר יעדים אסטרטגיים ארוכי-טווח, שיכללו את מנועי הצמיחה של הרשות.


המלצה נוספת מתייחסת לשיתוף ציבור ולעידוד יוזמות של שיתוף ציבור במגזר הציבורי, במטרה לחזק את האמון בין האזרח לשלטון: "שיתוף ציבור יסייע להנהלת הרשות בבניית אמון מול הציבור, בעיקר מול תושבי העיר הוותיקים שנוטים לחוש נדחקים לשולי סדר היום העירוני כיוון שרבים מהמשאבים מוקצים לטובת שכונות חדשות".

נתון מעניין שעולה מהדוח ונצפה בכמה רשויות, מציין 'גלובס', הוא כי רבים מהתושבים העוברים לשכונות חדשות, הם משפרי דיור המגיעים מהשכונות הוותיקות באותה עיר - מה שמאיץ את החלשת השכונות הוותיקות. 

בסיכום המחקר צוין כי רשויות שנחתם בהן הסכם-גג צריכות להיערך לגידול קיצוני במספר יחידות, כמו שירות לתושבים, הון אנושי, מערכות מידע, ניהול כספים ויחידת הנדסה.