הקטנוע החתיך והנאמן זצ"ל של משה אלקיים

 

קטנוע ה'קוואנג-יאנג' של משה אלקיים נגנב מחנייתו הקבועה ברחוב בוכריס ביבנה, בזמן כלשהו בין השעה 00:00 ל-05:00 – אז ירד מדירתו כבכל יום, לקראת יום עבודה חדש. משנוכח משה כי כלי הרכב הדו-גלגלי המשמש אותו נאמנה בנוחות נעלם, פנה מייד לתחנת המשטרה, ובשעה 13:22 נרשמה תלונתו בכובד ראש וברצינות על-ידי החוקר שי אבישי טהורי מאגף החקירות במשטרת יבנה, וזכתה למס' תיק מסוף, ולאין ספור סיווגים אשר הותירו במשה את הרושם כי הנה מייד נכנסת תלונתו לטיפול וצוותי סיור של המשטרה ינסו במהירות הבזק לאתר את הקטנוע האהוב שלא נודעו עקבותיו.

 

ואולם, המציאות חזקה מכל דמיון - וכאמור, בו ביום התקבלה ההחלטה של הצוות החוקר שלא להוסיף ולחקור בעניין או להעמיד לדין אי-מי, וביום המחרת, כאמור, בשעה 16:28, הודיעה המשטרה על כך למשה. ללא ספק טיפול זריז במיוחד.

 

משה מציין כי לטעמו איתור הגנב שחמד את הקטנוע אמור היה להיות קל למדי, שכן כתובת מגוריו, ברחוב בוכריס 3, מצולמת ומבוקרת בדרך-כלל ע"י מצלמות הביטחון בצומת שבזי/בוכריס/ שד' דואני, כפי שמרושתים במצלמות בטיחות כל הצמתים המרכזיים בעיר. לדבריו, התחושה שקיבל – ואשר אכן אומתה מאוחר יותר, עם היוודע דבר התייחסותה והתנהלותה של משטרת יבנה במקרה האמור – היא של חוסר אכפתיות, חוסר עניין, רשלנות וזלזול בו כאזרח: "המשטרה איננה מבצעת את תפקידה", הוא אומר בצער, "איך יכול להיות שחוקרי משטרת יבנה, זוטרים ובכירים, מועלים בתפקידם, מתנהלים בחוסר אחריות, ומזלזלים באזרח?!".

 

בגלל שמשה עקשן, הוא סירב לקבל את רוע הגזירה ואת ההחלטה המקוממת, ומסכת מייגעת של התכתבויות עם גורמים במשטרת ישראל – ובכללה פניות להן היה מכותב גם השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הביאה לכך שב-1 באוגוסט כתבה לו המפקחת סופיה חנקין בשם עו"ד עדי סאו - קצינת חקירות ומשפטנית תחנת יבנה, כי פנייתו תועבר לעיון ולהחלטת סנ"צ אמנון קורולקר, ק' אח"מ מרחב שפלה, וכי ייענה מטעמו. דבר, שאגב, טרם התרחש.

 

על-מנת לסגור את המעגל מספר משה כי התוצאה של זלזול המשטרה בפנייתו הוביל בהמשך למציאת שרידי הקטנוע השרוף בפאתי מושב בן-זכאי, לאחר שהעבריין או העבריינים סיימו להשתמש בו וניסו להעלים את הראיות, כמקובל ("לא שמישהו חיפש בכלל את הראיות", אומר משה במרירות). מן הראוי אולי לציין כי גם הפעם סירבה המשטרה להיעזר במצלמות המותקנות באתר האירוע בבן-זכאי, ונכון למועד כתיבת שורות אלו משה נותר בלי קטנוע – ומה שיותר חמור: בלי אמון במערכת בכלל, במשטרת ישראל, ובחוקרי תחנת משטרת יבנה בפרט.

 

ביקשנו את תגובת מפקד משטרת יבנה, ונענינו:

 

"ממשטרת ישראל נמסר: עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה במטרה להגיע לחקר האמת. ההחלטה לסגור את החקירה, התקבלה על סמך מכלול הנסיבות וחומר הראיות המצוי בפני המשטרה בזמן הנתון, ולאחר ביצוע כלל פעולות החקירה. בניגוד לנטען, המידע אותו העביר המתלונן בשלב מאוחר יותר לגבי מיקומו של הקטנוע השרוף - נבדק ונמצא כי לא מדובר בקטנוע השייך לו, והוא אף עודכן על כך. לציין כי ערעורו של המתלונן נבחן בימים אלו והוא יעודכן על כך בהתאם."