.

מאיר שטרית, לשעבר שר החינוך והאוצר וראש העיר הראשון של יבנה והיום המועמד לראשות עיריית יבנה, ערך אתמול (ה') מסיבת עיתונאים בנושא החינוך בעיר. "החינוך בעיני הוא בראש

סולם העדיפויות" פתח שטרית. "הגיע הזמן לשים סוף לקשר השתיקה של גוב ארי בנושא החינוך ביבנה, הוא מחזיק תיק החינוך ולכן חלה עליו אחריות אישית על כל מה שמתרחש בעיר. מצב החינוך ביבנה הוא לא כפי שמנסים להציג אותו. אני אומר בצער שהמצב ביבנה הוא חמור וגוב ארי מסתיר מהתושבים את המצב האמיתי".

עוד אמר שטרית: "אנחנו אומרים שהעיר תקועה, במגוון נושאים ואומרים לנו שאנחנו משחירים את העיר. מה זה משחירים?! אנחנו מביאים בפני התושבים את העובדות, הם חיים בעיר הזאת ומשלמים מיסים ומגיע להם לדעת את האמת. אנחנו לא נשתוק, אנחנו נבליט את המציאות, נציג את הבעיות, אבל גם נציע פתרונות".

לטענת שטרית גוב-ארי, שמבטיח בקמפיין "שקיפות בחינוך" ומצטלם עם פרסיו לשביעות רצונם של ההורים, למעשה "שיחק עם הסטטיסטיקה" כדי לשפר את ההישגים למראית עין, וזאת במחיר כבד מנשוא: 17.6% מילדי העיר, שלומדים מחוץ לה והופכים ל"כאב הראש" של אחרים. לדבריו מדובר בנתון חריג ומדאיג בהשוואה לרשויות הסמוכות - מזכרת בתיה (5.4%), גן יבנה (8.4%), ברנר (6.7%) וראשון לציון (11%).

"גוב-ארי לא רוצה אצלו את אלה שקשה להם, שזקוקים לתגבור ולעזרה. הוא לא רוצה פה חלשים, בעלי צרכים מיוחדים ו'בעייתיים', כי איתם קשה יותר לזכות בפרסים" אמר שטרית. "אלא שכל מורה ואיש חינוך יודע שפרסים זה נפלא, אבל הפרס האמיתי הוא לפגוש את הילדים שלא ויתרו עליהם, את אלה שחשבו שהם חריגים, לא מסוגלים או 'טיפשים', ולראות איך הפכו לבוגרים העובדים ומשתכרים במגוון תחומים במשק ומקימים משפחה לתפארת. כשילד כזה מגיע לקו הגמר, לוחץ יד למורה בעיניים דומעות ובלב מוקיר תודה, אין סיפוק גדול יותר. זו הלוא השליחות הגדולה של ההוראה. בנוסף הוא גם לא רוצה את המצטיינים, כיוון שהמסלולים המתאימים להם עולים הרבה כסף ומכאן שלמחוננים ותלמידים השואפים למצוינות אין מקום".

 

בהזדמנות זו מבקש שטרית גם לנפץ את מיתוס ה"זכאות לבגרות" כהישג האולטימטיבי של התיכונים בעיר ובמדינה. כמי שהיה אמון על מערכת החינוך הארצית, הוא מזכיר שתעודת בגרות אינה בהכרח כרטיס הכניסה לאקדמיה ולקריירה, ודאי לא למקצועות מבוקשים כמו טכנולוגיה, רפואה ומדע. בכלל מקצועות הבגרות, מסב שטרית את תשומת הלב, תיכוני יבנה התדרדרו למקומות הנעים בין 170 ל-770 (תלוי במקצוע הנבדק) וזאת מתוך קרוב לאלף תיכונים במדינת ישראל.

בשנת 2016, מתוך 380 תיכונים שהגישו לבגרות של 5 יח"ל במתמטיקה, הגיעו מקיף אורן-גינזבורג ומקיף אלון-גינזבורג למקומות 175 ו-334 בהתאמה, ולמקומות 186 ו-440 מתוך 544 תיכונים ב-4 יח"ל. באנגלית 5 יח"ל הם תפסו את המקום ה-342 וה-418 מתוך 627 בתי ספר.

שטרית: "יבנה בסך הכל ממוצעת. לא בחלק העליון, כפי שמנסים לשווק לציבור כל הזמן וגם לא בחלק התחתון. ובסוף, אחרי השירות הצבאי למען המדינה, נאלצים ילדי העיר להתעסק בשיפור בגרויות ולבזבז זמן וכסף. אז נהדר, יש לנו בגרות, אבל מה עושים עמה בסופו של יום? לא יותר מידי. ציון המיצ"ב מדרג את העיר בציון 55, בדומה לממוצע הכלל ארצי לחינוך, אך זה מביא בחשבון גם בתי ספר מאזורים סוציו-אקונומיים נמוכים בהרבה. מה גם שמדובר ברצף שנים של ירידה בציון, ובצניחה לעומת דירוג ה-67 של יבנה בשנת 2010. הסבר מסוים לכך עשוי להתקבל ממפלס האלימות הפיזית והמילולית במוסדות החינוך, מה שמכונה 'מדד האקלים הבית ספרי'. שם דווקא זוכה יבנה בכבוד המפוקפק ומתייצבת בדרך כלל מעל היישובים בסביבתה".

 

סוגיה נוספת שמעלה שטרית קשורה לנושא של הכשרה והעשרה. בישראל נלמדים מאה מקצועות מוגברים כמו: מערכות בריאות, מערכות חשמל, מחשוב ובקרה ושפות מגוונות. ביבנה, מתברר, ניתן ללמוד רק 27 מתוכם. כל זאת מגובה במדד ההשקעה לכל תלמיד על ידי העירייה המדורג במקום ה-50 מתוך 75 ערים בישראל, כדוגמת 10 שקלים לתלמיד בגן ילדים בחודש לטובת העשרה וחומרים מתכלים. "גננת יכולה להסתדר עם סכום כזה?! זאת הרי בדיחה, פשוט בדיחה". והתוצאה היא, לדבריו, שהנטל נופל על ההורים במקום שינוהל ע"י העירייה.

את התמונה מייחס שטרית לראש העיר, המחזיק גם בתיק החינוך והפך את הנושא לדגל מרכזי בקמפיין. הוא שואל: "האם אין גבול לציניות שלך, מר גוב-ארי? איך אתה מעז לוותר על העתיד של הילדים שלנו בשביל כמה פרסים? איפה היושרה שלך, לזכות בפרס על חשבון כמעט חמישית מילדי יבנה? האם חשבת על ההשלכות של מעשיך? על הנזקים ארוכי הטווח שאתה גורם לילדים האלה? ממתי פרסים חשובים יותר מעתיד ילדינו?".

עם חזרתו לשולחן שבו החל את דרכו הציבורית, מתחייב שטרית: "הילדים שלנו לא יהיו כלי משחק. יבנה שלי לא תוותר על אף ילד מילדיה - לא בשביל סטטיסטיקה ולא בשביל פרסים".

מאיר שטרית מדגיש בתוקף, כי אין להפיל את האשמה על צוותי ההוראה העומלים לילות כימים ועושים מלאכתם קודש. "ברגע שהניהול לא טוב ולא תומכים את מערכת החינוך מצד העירייה ובפרט מצד המחזיק בתיק החינוך, הגיוני שמערכת החינוך לא תצליח להצטיין ולעמוד בעומס עבודתם" הוא מסכם.

ממטה יבנה שלנו נמסר בתגובה: "בתקופה האחרונה מנהל מי שרוממות יבנה בגרונו קמפיין השמצה נגד העיר ותושביה. איש זה אינו בוחל באמצעים, כולל להקריב את שמה הטוב של יבנה, גאוות תושביה והקהילה המשגשגת והפורחת לטובת אינטרס פוליטי צר. איש זה פוגע בתדמיתה של העיר אשר נבנתה בעמל רב, במסירות ובאהבה אין סופית בכל מקום אפשרי. ראש העיר מוכן שיפגעו בי אישית ושישמיצו אותו אישית - עם כך אין לו בעיה. אולם אין בכוונתו לעבור לסדר היום על פגיעה בתושביה הנפלאים של יבנה, בתלמידים ובצוותי ההוראה העמלים רבות לקידום החינוך בעיר. הנזק של קמפיין ההשמצה אף רחב יותר ופוגע בערך הדירות, באיכות החיים ובהגירה החיובית ליבנה. אם מישהו סבור שבהשמצות ובפיזור סכומים גדולים לצרכי תעמולה הוא יקנה את דעת התושבים הוא טועה טעות מרה. תושבי יבנה חכמים יותר.

לגופו של עניין, בכל עיר במדינת ישראל ישנו אחוז תלמידים שלומדים מחוץ לעיר במסגרות תיכוניות שונות על-פי מגזרים והשקפת עולם. הדבר הקל ביותר הוא לקיים תעמולה המבוססת על מניפולציה בנתונים והצגתם כאמת, תושבי יבנה - כאמור, חכמים יותר ולא יקנו בדיות״.