חגיגות חג הסיגד

הסיגד הינו חג מסורתי של יהודי אתיופיה שמחדשים ומזכירים את הברית שנכרתה בין אלוקים לעם ישראל במתן תורה בהר סיני. החג גם בא לציין את כיסופיה של הקהילה לירושלים עוד מימי היותה בגלות. החג נחגג על-ידי הקהילה האתיופית 50 יום לאחר יום כיפור, ומצוין ביום צום מיוחד, אשר בסופו כל הקהילה עולה לירושלים.

החוגגים ביבנה השתתפו בתהלוכה ממרכז התרבות ברחוב הדרור, בראשה צעדו הקייסים וזקני העדה של העיר. במתנ"ס נאות שז"ר חיכו להם דוכנים עם כיבוד ומאכלים מסורתיים שהופעלו על-ידי בני הקהילה ושותפיה. הטקס התקיים במעמד ראש העיר צבי גוב-ארי, סגנו משה חזות, חבר המועצה שחר סימנה, הקייסים, מנהלי העירייה, תושבים ואורחים. במהלכו, בירכו הקייסים את הנוכחים על-פי המסורת הנהוגה בחג. במהלך הערב הוקרן סרט על הלכות החג, מקהלת הילדים של ביה"ס "ביאליק" בהדרכת ליליה סנדרוביץ' הופיעה בקטעי שירה ובנות העדה הציגו קטעי ריקוד מסורתי. בהמשך סיפר טדסה ביוך את סיפור משפחתו ונחישותם לחגוג את החג באתיופיה חרף הקשיים הרבים שניצבו בפניהם. 

ראש העיר, צבי גוב-ארי אמר כי "העיר יבנה זכתה לקלוט קהילה חמה המהווה חלק חשוב מהחברה הישראלית, כאשר כל אחת ואחד מבניה ובנותיה יכול לממש את היעדים שהציב לעצמו. העדה מהווה חלק מהפסיפס שלנו כעם, הדור השני משתלב בהצלחה בבתי הספר והתלמידים נמנים על המצטיינים שבהם. על כך מגיעה תודה והערכה להורים".

חבר מועצת העיר, שחר סימנה, ציין כי האירוע נועד להזכיר את הקשיים הרבים שניצבו בפני העולים ואת דבקותם לעלות לארץ ישראל.

הערב אורגן על-ידי מוקד הקליטה העירוני בניהולו של יעקב אנגדאו בסיוע האגף לשירותים חברתיים, מתנ"ס נאות שז"ר ופעילים בקהילה.

במהלך השבוע התקיימו בבתי הספר ובגני הילדים פעילויות מגוונות בסימן החג כולל הרצאות, שעת סיפור, תערוכות ועוד. ביום רביעי השתתפו בני העדה בחגיגות הרשמיות של חג הסיגד בארמון הנציב ירושלים.

מדהנה אבג'ה, תושב יבנה מזה 6 שנים שעלה ארצה בשנת 1991, כיום רכז נוער מטעם משרד הקליטה ברחובות ועוסק בכתיבת פרויקטים.

באיזה פרויקט אתה מתמקד כעת?

"אני כותב תפילות בכתב געז. שפה עתיקה, שפת קודש לנוצרים וליהודים באתיופיה. רוב התפילות הם בעל-פה משום שאינם כתובות. את התפילות אני לוקח מהקייסים. זו הדרך לשמר את מורשת יהדות אתיופיה, ולהעביר את זה לכל העדות".

כיצד אתה מתרשם מקליטת העדה ומשימור המורשת היהודית בארץ?

"ההתקדמות נכרת. למרות המשברים וחבלי הקליטה שעברנו, השתלבנו ב"ה והמשכנו לשמר את המורשת. חבריי היו פרחי טייס. באשר לנוער, דווקא הצברים שנולדו בארץ, חלקם במשבר זהות".

מה לדעתך המטרה עיקרית של החג?

"גיבוש העדה, קירוב לבבות ויצירת אחדות בין כל העדות והגילאים. לשם כך הייתי שמח אם כל תושבי יבנה, מכל הזרמים והעדות, יצטרפו לחוג איתנו, לפעילויות שלנו, לחזק ולהדק את הקשר".