שכונת נאות רבין יבנה. צילום אדי ישראלהתקן הישראלי לבנייה ירוקה נכנס לתוקף בשנת 2005. בין השאר, התקן מבקש להפחית את צריכת האנרגיה במבנה באמצעות תכנון ארכיטקטוני מתאים או שימוש בחומרים חסכוניים. התקן שם דגש על מיחזור פסולת לסוגיה, שימוש במערכות ירוקות, ניצול אנרגיה, שימוש בקרקע, ומגדיר סביבה בריאה ובת-קיימא.

 מי שקיבל כבר בשנת 2001 את ההחלטה הדרמטית ביותר בתחום היה ראש העיר, צבי גוב-ארי אשר החליט כי מבני המגורים בשכונות החדשות ייבנו בבנייה ירוקה. בשנת 2013 הצטרפו פורום 15 הערים העצמאיות בישראל אשר החליטו כי עד 2016 מרבית המבנים באותן ערים ייבנו בבנייה ירוקה. 

 נתוני המועצה הישראלית לבנייה ירוקה שפורסמו השבוע מלמדים כי יבנה היא העיר החלוצה ביישום התקן עוד לפני קבלת ההחלטה של פורום ה-15. מהנתונים מתברר שיבנה מובילה בפער עצום על יתר הערים במספר המבנים הירוקים, בעיקר בשל יישום התקן בשכונת נאות-רבין הירוקה שבה נבנו 2,561 יחידות דיור ב-81 מבנים ''ירוקים''. לאחריה נתניה עם שבעה מבנים בלבד ו-351 יח"ד ורחובות עם שבעה מבנים ו-341 יח"ד. בתל אביב עשרה מבנים קיבלו את התקן. 

 ב-2010 קיבלו את התקן הירוק רק שישה מבנים בישראל. ב-2011 ירד מספרם לשניים, ב-2012 ו-2013 הוסמכו 32 ו-36 מבנים בהתאמה. בשנה שעברה, שבה החל יישום ההחלטה, קיבלו את התקן 105 מבנים, מתוכם 95 מבני מגורים שכוללים 3,075 דירות – כ-7% מיחידות הדיור שהושלמו בשנה שעברה בארץ.

 בעשר השנים האחרונות קיבלו את תו התקן 219 מבנים בלבד, 82% מהם מבני מגורים הכוללים 5,384 דירות, מתוכם 2,561 דירות בעיר יבנה המהוות 52% מסך הדירות הירוקות שנבנו בישראל!

 ראש העיר צבי גוב-ארי אמר השבוע ל''יבנתון'' כי: "יתרונות הבנייה הירוקה הם משמעותיים ואלו החיים על-פי עקרונות הבנייה הירוקה נהנים מיתרונות סביבתיים, בריאותיים, חברתיים וכלכליים. כעיר המקדמת ערכים של איכות הסביבה ופיתוח בר-קיימא, קיבלנו החלטה אסטרטגית כבר לפני למעלה מעשור לקדם בנייה ירוקה. קבענו לקבלנים רף גבוה של דרישות במטרה להעניק לתושבים מוצר איכותי יותר ועיר שנעים יותר לחיות בה. הדרישות שהצבנו הופכות כיום יותר ויותר למשהו שהוא כמעט תקן מחייב ואני שמח שערים נוספות הולכות בעקבות הרף הגבוה שהצבנו".