בבר פרץ נולד במרוקו בשנת 1951. כשהיה בן 11 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה ביבנה. כמעט 55 שנים שהוא חי ונושם את יבנה, עוד כשהייתה ישוב קטנטן בן 3000 תושבים. כבר 17 שנים הוא חבר בוועד שכונת נאות שז"ר כשב-8 השנים האחרונות הוא מכהן כיו"ר הוועד ופועל רבות לרווחת השכונה ותושביה.

"משנת 74' אני מסתובב במגרש הפוליטי", מספר פרץ על הקשר שלו לחיים הציבוריים. "התחלתי בגיל 22 כמדביק מודעות (וגם הסרתי כמה מודעות של המתחרים) והמשכתי להיות פעיל פוליטי, גם בבחירות המקומיות וגם בבחירות לכנסת. התחלתי עם מאיר שטרית, למדתי ממנו הרבה דברים, גם להיות פוליטיקאי וגם לנהל רשות מקומית. זה מה שאני קורא לו בית הספר היסודי של הפוליטיקה שלי. כשמאיר שטרית הלך לכנסת, בשנת 88 חשבתי להתמודד למועצת העיר אך בסוף החלטתי שלא לרוץ למרות שהייתה לי תמיכה רחבה בציבור. כשגוב ארי חזר להתמודד בפעם השניה בשנת 1998 חבר אליו פרץ והיה מבין הפעילים הבולטים במטה של גוב ארי, ולמעשה עד היום".

 

"אם אצל מאיר שטרית זה היה בית ספר בשבילי, עם גוב ארי עשיתי את הסטאז'. למדתי ממנו איך אפשר להפוך ממקום שהיה עם גירעון תקציבי לתקציב מאוזן תוך כדי פיתוח בלתי פוסק של העיר, ואני אמשיך את דרכו".

כדי להיות ראש עיר צריך קשר עם הציבור, זה לא פשוט.

"ישנה אוכלוסיה מבוגרת שצריכה לבצע כל מיני פעולות בעירייה אך אינה יכולה להגיע ואני משמש כנציג שלהם. וכל פעם מנהלי האגפים שפוגשים אותי אומרים לי 'כל הכבוד בבר' וזה נותן לי את הכח להמשיך ולעזור לאותם מבוגרים. גם כשאני מתקשר למוקד 106 ומציג את עצמי כיו"ר ועד השכונה, אם יש לי איזשהי תלונה לגבי מפגע בטיחותי או פינוי אשפה, הם מגיבים באמת מהר. אני למעשה מונע מהתושבים שיהיה להם פתחון פה כנגד ראש העיר ויגידו שהוא לא עושה כלום".

נאות שז"ר שכונה נחמדה, ונניח וכולם יצביעו לך, מדובר על 5000 קולות. מאיפה תביא עוד קולות?

"יש חברי כנסת מכהנים שאפילו לא היו נבחרים לועד הבית, אבל כשהגיעו לכנסת הביאו הרבה קולות ונבחרו. זה כמו שר הפנים בישראל, שבמהלך עבודתו נוגע בכל אזרח, כך גם אני. אני בתור המפעיל של המזנון בבית ספר גינסבורג האורן, נקשרתי להמון המון אנשים. קרוב ל-26 שנים במהלכן עברו דרכי כ-6,500 בוגרים, שלכולם יש משפחות, אחים, הורים ואפילו יש כאלו שהילדים שלהם גם בוגרי האורן".

למה שיבחרו בך?

"קודם כל יבחרו בי תושבי נאות שז"ר, שאנחנו מבקשים מהעירייה כבר הרבה שנים כיכר קטנה בפינת הנשיאים ורחוב הגלבוע. כשאהיה ראש העיר פינוי בינוי יקרה תוך כמה חודשים, מביאים קבלנים ויוצאים לדרך, לא רק בנאות שז"ר אלא בכל העיר. חייבים לבוא לקראת תושבי העיר".

מה זאת אומרת לבוא לקראת?

"להוריד את כל הפיקוח העירוני. לחסוך את כל הקללות שהפקחים סופגים, מסכנים. חוסכים את כל הכסף של המשכורות של הפקחים, הרכבים שלהם וכו'".

ומאיפה העירייה תכניס כסף?

"נעשה חניונים ב-5 ₪. נראה מי לא יהיה מוכן לחנות ב-5 שקלים בלבד? וחוצמזה שהגיע הזמן לעבור לספורט".

ספורט, מה קשור?

"צריך לחזק את הקבוצה הבכירה בעיר, מכבי יבנה, ולהביא יושב ראש שבלי לשחק כדורגל יכול להביא 9 נקודות. ככה זה היום, הדברים נסגרים לפעמים מחוץ למגרש".

לאיזה עוד מגזרים אתה מתכוון לדאוג?

"צריך לדאוג לדתיים שגם להם יהיה עונג שבת. פשוט לפתוח גלידריה שהמכונות שלה יתחילו לפעול מלפני כניסת השבת, וניתן יהיה לשלם על הגלידה ביום חול (שבועי או חודשי) ואז כולם יהיו מרוצים".

אבל ביבנה יש אוכלוסיה מגוונת, לא רק חובבי ספורט ודתיים.

"אני פונה ללב של התושבים בכל השכונות ביבנה. אני אהיה גם ראש העיר וגם פקח, אבל לא כזה שנוסע בטנדר כל היום אלא מסייר באופניים חשמליים כדי לאתר מפגעים ותקלות".

ראש עיר צריך סביבו צוות מנצח. חשבת כבר על הרשימה שלך?

"בוודאי! אני לוקח להיות הסגן שלי את שלמה (סלומון) בנון, יבנאי ותיק שמכיר כל פינה פה. אני מצהיר שהוא יהיה ללא רכב, כי גם ככה הוא נוסע בטרמפים".

מה גרם לך לרצות להתמודד פתאום?

"אני יודע שכשמגיעים לעירייה מתחתנים. אני עד היום לא התחתנתי, אז אולי זאת הדרך שלי למצוא אישה".

ואם לא היה היום אחד באפריל, גם היית מתמודד?

"האמת, אני בטוח שיש לי הרבה מה לתרום, ואולי בעקבות הבדיחה הזאת ייצא מזה משהו רציני".