אין ספק שהמונחים הללו קשורים לעבדות וחירות. עם ישראל שוהה בעבדות בארץ מצרים ובחג הפסח הוא יוצא מהעבדות אל החרות. העם עובר תהליך של ארבעים ותשעה ימים מיציאת מצרים עד לקבלת התורה בחג השבועות, בימים אלו העם מעדן ומתקן את מידותיו ולומד כיצד לנהוג כבן חורין העושה מה שטוב לו באמת ולא משועבד למידות הרסניות. במתן תורה עם ישראל מקבל כלי עוצמתי שעוזר לו להישאר בן חורין.

בואו ונבדוק  את עצמנו, האם אנו עבדים או בני חורין?

השבוע חל יום כ"ח באייר, יום שבו עם ישראל חזר לשריד בית מקדשינו, הכותל המערבי, חזר לקבר רחל, לאמא, המבכה על בניה ומחכה שיחזרו מהגלות ולמחרת בכ"ט אייר רגליי חיילי עם ישראל דרכו בחרדת קודש במערת המכפלה,. אומנם עברו מאז  ארבעים ותשע שנים, אך השמעת פסי הקול מאותה תקופה גורמת  שוב להתרגשות רבה. התרגשות גדולה על ארץ שהובטחה וניתנה לאבות שחזרה לבניהם,התרגשות גדולה מהנס העצום שתוך ימים ספורים נגמרה המלחמה כאשר אויבינו שכפו עלינו  המלחמה, הוכנעו או נכנעו. אנחנו כיהודים רחמנים לא פגענו בהם כפי שמתנהגים עמים אחרים.

אך מאחר וכנראה שאנו עדיין לא מסוגלים להיות בני חורין, לא הפנמנו עם המציאות האמיתית המופיעה בתורת אמת שארץ ישראל שייכת לעם ישראל והרגשנו שאנו מחזיקים שטחים שאינם שלנו, אויבינו קלטו מהר את הרגשתינו והחליטו לעשות כל מאמץ לשחרר מעמנו את השטחים הללו, אנחנו במקום להילחם רק עם אויבינו אנו מנהלים מלחמות גם בתוכנו, כניעה והתרפסות אינם מביאים את השקט והשלווה אלא את הלחץ והמלחמה הבאה.

הדרך להגיע אל השלום מופיע בפרשת בחוקותיי "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" הכוונה לא לשלום עם אויבינו אלא שלום בתוכנו.

פרשתנו,פרשת "נשא" הנקראת השנה בערב חג מתן תורה ממשיכה למנות את עם ישראל במפקד האוכלוסין שה' עושה.  מפרשי התורה שואלים לשם מה יש צורך לה' בורא העולם ומנהיגו במפקד, ודאי שהוא יודע את מספרם ללא הספירה, אלא מטרת התורה להדגיש את ערכו של כל יהודי באשר הוא, ראש הממשלה וחסר הבית המתגורר ברחוב שניהם נמנים כיחידה אחת שלימה, היהודי שחושב שונה ממני ואולי מתנהג בצורה שונה נמנה עם כל יהודי בצורה שווה.

בכל זאת אנו חושבים בצורה שונה מה עושים כדי להמשיך להיות ביחד? מה  לא עושים? לא לומדים מהמנהיגים וכלי התקשורת שברובם רואים בכיסא כמטרה וכל דרך כשרה, גם במחיר ויתור על עקרונות .

מתן תורה מלמד אותנו כיצד לחיות ביחד. חכמינו מציינים שהתורה המשולשת (תורה, נביאים וכתובים) נתנה לעם משולש(כוהנים לויים ישראלים) בחודש השלישי, סיון, ע"י משה הילד השלישי.

מדוע המספר שלש מוביל כאן, אין זה מקרה, מספר שלש מסמל את האחדות,  אחד לא נלחם עם איש,  שני דברים מנוגדים ונפרדים אינם מייצרים שלום אך השלישי הוא יוצר השלום כמגשר ומפשר.

הנשמה היהודית היא רוחנית ומסמלת את העולמות הרוחניים, הגוף הגשמי מסמל את כל הבריאה הגשמית שני דברים מנוגדים,  באה התורה "לעשות שלום בעולם"  השלום הראשון מתחיל בגישור שבין הנשמה לגוף, התורה  גורמת לגוף להרגיש כמה טוב לו שהוא מחובר לרצון הנשמה. "עושה שלום בעולם" יוצרת הרמוניה  בין כל חלקי  העולם.

מחלוקת מתפתחת פעמים רבות מההרגשה שהזולת נגדי,  דבר הגורם לי לפתח התנגדות ולחפש נקודות חיכוך. התורה ניתנה בזכות שעם ישראל עמד מאוחד מול ההר, אם  נשמר את האחדות, נשמר את הדברים הניצחים הכתובים בה, בתורה,  נצליח לראות את המאחד לא רק בעיתות מלחמה.

 אם בראש מעיני מנהיגינו יהיה הרצון לשמור על העם ולא הרצון לשמור  הכיסא נוכל לישון רגועים בלילה. כי "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל"