ניצן משמאל עם סבו ואחותו מירבסבא יקר שלי
כל שנה ביום השואה אני מעלה פוסט שממחיש את הערצתי אליך ואת אהבתי הענקית אליך
אחרי המון זמן של מחשבה והתלבטות (קשה מאוד אני מודה)
החלטתי לעשות מעשה קיצוני אבל מאוד הכרחי מצידי
לצערי הרב דור ניצולי השואה הולך ונעלם לו...
אנחנו הילדים, הנכדים והנינים מחוייבים להמשיך לשמור על הסיפור הכואב של העם שלנו.
לפני כמה שנים עשו עליך סרט דוקומנטרי שבסופו של הסרט המפיקה החליטה לקעקע את מספרך על ידה, כבר באותו היום שהקרינו את הסרט הפריע לי שמישהי שהיא לא דם שלך נושאת את המספר הזה ובשבילה זה בסך הכל מספר של ניצול שואה, אך בשבילי זה סיפור חיים של בן אדם גדול, עצום, גיבור!!

סבא, היום אני לא רק מדבר ומבטיח
היום אני צרבתי על גופי עד יום מותי את סיפור חייך ואת הניצחון הענק שלך!!!

סבא אני אוהב אותך ומעריץ אותך!!!