השבוע הסתיימה סאגת קורעת לב. בית המשפט קבע כי בני משפחת קובי נדרשים לשלם פיצויים בגובה 13,000 שקלים לעובד זר, שהואשם ע"י המשפחה כי התעלל במטופלו, אב המשפחה, יצחק.

"זו אכזבה מטורפת מהמערכת, זה כואב, אין לי מילים לתאר כמה", אמרה הבת יפעת דוידה, אליה התקשר האב לאחר שהוכה על ידי המטפל שלו בחצר ביתם והחליט להפסיק לשתוק על התעללות מתמשכת לדבריו.

 

הכל החל לפני כחמש שנים עת עבר אביה, יצחק, אירוע מוחי בעקבותיו הפך סיעודי. במהלך השנים היו ליצחק מספר מטפלים, אשר התחלפו בהתאם לחוזה שלהם או לאשרת השהייה בארץ. לפני כשלוש שנים הגיע מטפל חדש ואז התחילו הצרות אך רק לאחר שהוכה לדבריו על ידי אותו מטפל בחצר ביתם, החליט לשבור שתיקה ארוכה "זה היה באפריל 2014, אבא שהוא נכה בכיסא גלגלים, התקשר אלי בבכי", מספרת בתו יפעת.

"הוא היה איתו בגינה, והמטפל יצא מהשירותים, אז אבא שאל אותו אם הוא שטף ידיים, בתגובה הוא שפך עליו כוס מים והיכה אותו בראשו וברגלו".

למרות שב-13 החודשים שאותו עובד היה מועסק בבית המשפחה הוא נהג באלימות כלפי האב, אלימות עליה לא ידעו בני המשפחה, החליט יצחק להתלונן ולהפסיק את ההתעללות.

"בשיחת הטלפון אבא בכה וצעק 'הוא הרביץ לי'", היא נזכרת בכאב, "הצלחנו קצת להרגיע אותו והקלטתי אותו כשהוא סיפר לי הכל, זה היה מצמרר. בעלי ואני הגענו אליו, בעלי בנתיים לקח את הדרכון של העובד וחיכה שהמשטרה תגיע ותיקח אותו ובינתיים אני דיברתי עם אבא וניסיתי להרגיע אותו".

את מה שעבר אביה לפרטי פרטים – עד ליום זה היא אינה יודעת. "כל פעם ששאלנו מה שלומו ואיך המטפל הוא תמיד אמר שהכל בסדר, אבא אדם מאוד מופנם. רק לחוקרת במשטרה הוא סיפר. היא הייתה איתו לבד בחדר חקירות ויצאה ממנו בבכי, הוא סיפר לה שהוא היה עושה לו מים קרים ומים חמים והוא אדם שתמיד קר לו ואיך הוא היה דוחף אותו במדרגות, אלו דברים שהוא לא סיפר לנו מעולם".

איך זה שהוא לא סיפר?

"אבא מאוד סגור, מעולם לא יגיד אם קשה לו או כואב לו, גם כשהיה בבתי חולים הוא אף פעם לא התלונן, תמיד ניסינו לשאוב ממנו מידע, אבל תמיד זה היה הכל בסדר ופתאום אנחנו שומעים על כל הדברים.

יצחק ומרים קוביאמא עובדת מהבוקר עד הלילה, ובגלל זה הבאנו לו עובד זר שיהיה איתו, לא רצינו לשלוח אותו לבית אבות בדיוק מהסיבות האלו שהוא לא יהיה בזווית הראייה שלנו, ובסוף זה תפס אותנו בבית".

לא היו סימנים מקדימים לכך?

"הייתה פעם שלקחנו אותו לבי"ח כי הוא לא הרגיש טוב והוא אמר שהמטפל לא נתן לו לשתות כל היום, אנחנו התעמתנו איתו והוא היה עושה את עצמו מסכן. בכלל, הוא אדם שקשה לדבר איתו. גם באותו יום שהוא הרביץ לו, הוא לא דיבר והסתגר בתוך עצמו.

את יודעת מה הכי נורא בעובדים זרים? הם נורא מחייכים וקוראים למטופל אבא או אמא, ואי אפשר לדעת, בסוף הם נעצרים בגלל צילומים".

לא היו מצלמות בבית?

"לא, אמא ואבא ידעו שהם עוברים דירה בקרוב אז הם לא רצו לרשת אותו, רק את הבית החדש, שעכשיו כולו מצלמות אבל אנחנו לא מסוגלים, אנחנו לא בוטחים באף אחד ובלית ברירה הכנסנו אותו לבית אבות".

 

 

רוב שנותיו עבד יצחק בכוחות הביטחון, כקצין בכיר בשירות בתי הספר, "הוא היה האחרון שסגר את בית המעצר בחברון ונתן את המפתחות לערפאת", מספרת דוידה בגאווה, "ועכשיו הוא מפוחד, מצבו מאוד התדרדר בעקבות זה. הוא בדאון מאוד גדול, מאותה תקופה מצבו רק הלך והתדרדר ואיתו המצב הרפואי. הוא קיבל כמה אירועים מוחיים קטנים".

המשפחה תבעה את המטפל על ההתעללות, תביעה שנסגרה לאחרונה בשל חוסר ראיות, ואם זה לא מספיק, המטפל תבע את המשפחה על פיצויים ואף זכה. בית המשפט הקצה לו 13,000 שקלים.

 

"את יודעת מה הכי נורא? חברת הכ"א שמעסיקה אותו היא בבעלות של גיסתו של העובד, גם כשהיה במעצר בית אצלם ברחובות, הוא הלך ועבד. ידענו את זה. לא דיווחנו כי אנחנו נורא מאוכזבים, מה כבר יעשו עם זה?"

"יש לי אכזבה עצומה מהמערכת, בעלי שוטר, אבא עבד כל חייו בכוחות הביטחון ויש אכזבה. זה אותם האנשים המבוגרים המסכנים שנמצאים איתם ולא לכולם יש יכולת למצלמות ולמשפחה שתהיה צמודה אליהם 24/7 והם סובלים. מבחינתנו הדבר הכי נורא היה בית אבות וכרגע הוא שם, אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים להאמין באף עובד זר".

 

מה אתם מתכוונים לעשות?

"אני מאוד הייתי רוצה שאמא תערער, הכל זה עניין של כסף, הייתי מאוד רוצה שיעשה צדק ואם לא אז תביעה אזרחית".