.

חסינות

עד שנת 2005 הייתה לחברי הכנסת חסינות מפני העמדה לדין פלילי ולכנסת הייתה הסמכות להסירה, כך שבמקרים רבים שבהם נדרש להעמיד לדין חבר כנסת, הוסרה החסינות, ורק במקרים בודדים, כשהכנסת סירבה להסיר חסינות, ההחלטה הועברה לבית המשפט.

בעקבות הביקורת הציבורית הקשה, תוקן החוק בשנת 2005 ונחקק החוק החדש שקיים עד היום, לפיו לחבר הכנסת אין חסינות אוטומטית אלא אם הוא ביקש אותה מהכנסת, שיכולה להחליט להעניק אותה, או שלא.

לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט על הוצאת כתב-אישום לחבר כנסת שבמקרה הנדון הוא ראש הממשלה, חבר הכנסת יכול לבקש חסינות מהכנסת בתוך 30 ימים. במידה והוא מבקש זאת, ועדת הכנסת צריכה לדון בכך בהקדם האפשרי.

לאחר השמעת טיעוניו של חבר הכנסת וטיעוני היועץ המשפטי לממשלה, הוועדה אמורה להצביע על כך. לאחר הצבעת הוועדה יש לקבל החלטה גם במליאת הכנסת. החסינות מוענקת רק למשך כהונתה של אותה הכנסת שהעניקה אותה. ניתן לבקש חסינות נוספת בכנסות שלאחר מכן, ככל שחבר הכנסת ממשיך לכהן.

לפי הכרעת היועץ המשפטי לכנסת, ללא הקמת ועדת הכנסת לא ניתן לדון בבקשת החסינות. עם זאת, אין מניעה חוקית להקים ועדת כנסת גם לאחר פיזור הכנסת, וחשוב לציין שהחוק מחייב את הכנסת לדון בבקשת החסינות בהקדם האפשרי, כך שקיימת למעשה חובה של הכנסת להקים את הוועדה ולדון בבקשה באופן מיידי.

קשה להעריך בשלב זה על מה תתבסס בקשת ראש הממשלה. על-פי המתואר בכתב האישום מדובר במעשים הקשורים בהשגת טובות הנאה אישיות או בהתנהגות בלתי הולמת של שליח ציבור.

על-פי האישומים, ובפרט שמדובר בעבירות חמורות ביותר בתחום טוהר המידות – יהיה קשה מאוד לומר שהם אינם חמורים דיים באופן כזה שמתן החסינות לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

נותרה, אם כן, 'עילת הרדיפה', לפיה כתב האישום הוגש שלא בתום לב. חרף העובדה שברמה הציבורית טיעוניו של ראש הממשלה זוכים לתמיכה ולאהדה בקרב תומכיו - אי-אפשר להתעלם מעצם העובדה שעד כה לא הוצגה כל ראיה ממשית התומכת בטענה לפיה רשויות התביעה – מהמשטרה דרך הפרקליטות ועד ליועץ המשפטי לממשלה - גיבשו מזימה לרדוף את ראש הממשלה, כך שבהקשר זה, לא נראה ביסוס לטענה זו.

חשוב להבין שכל הצעת חוק פרסונלית היא הצעה בעייתית, ובעיקר משום שהיא מבקשת לשנות את חוקי המשחק הדמוקרטיים לטובת אדם ספציפי. בהקשר זה, חוק החסינות נועד להטיב עם ראש הממשלה וחברי כנסת נוספים החשודים בפלילים, ללא שום צידוק ענייני. מכיוון שבישראל אין הגבלת כהונה לחברי כנסת, כמו גם לראש הממשלה, מנגנון החסינות פירושו דחייה שעלולה להימשך שנים רבות, תוך פגיעה באפשרות להגיע לחקר האמת.

בתוך כך, המשך כהונה בתפקיד ציבורי בכיר של אדם החשוד בפלילים פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור ובשלטון החוק, ועלול לאפשר לחשוד לנקוט בפעולות שיפגעו וישבשו חקירה נגדו או שיוכל לבצע עבירות נוספות.

קיים כאן ניסיון בוטה להתערב בהליך פלילי שכבר יצא לדרך ועלול לפגוע בשוויון ובזכויות היסוד. שכן, הליך זה יכול לאפשר לחברי הכנסת להשתמש בכנסת כעיר מקלט לעבריינים ולהגן זה על זה מפני העמדה לדין.

יתרה מזו, ההליך עלול לפגוע באמון הציבור בכנסת, בחוק ובכבוד כלפיו, ובמידה רבה גם לעודד שחיתויות.

התגברות

לצד כל זאת, תופעה שלא יורדת מסדר היום ואמורה להדיר לא מעט שינה מעיניהם של רבים מאזרחי ישראל גם משמאל וגם מימין. המדובר ב'חוק ההתגברות', הידוע גם כ'פסקת ההתגברות'.

חברי הקואליציה שניסו - בינתיים ללא הצלחה - להעביר חוק שימנע מבג״ץ להתערב בהחלטות הכנסת, או לבטל חוקים שנוגדים את חוקי היסוד כמו חופש הביטוי, כבוד האדם וחירותו, או חופש העיסוק - חוקים המבטיחים את זכויותיו של הפרט.

כיום, אם הממשלה מחליטה לחוקק חוק שעלול לפגוע בזכויות הפרט ונוגד את חוקי היסוד, לבג״ץ היכולת לבטל את החוקים הללו.

אם הממשלה תצליח לחוקק את החוק הקובע כי 61 חברי כנסת יכולים לבטל כל החלטה של בג״ץ - משמעות חוק שכזה תהיה פגיעה ישירה וחסרת תקדים בזכויות האזרחים במדינה.

לדוגמא: אם הממשלה תחליט לחוקק חוק האוסר נסיעה בשבת ובג״ץ יבטל את החוק משום שהוא נוגד את חירות האזרח - לקואליציה ברוב של 61 חברי כנסת תהיה היכולת לבטל את החלטת בג״ץ ואז לא תהיה נסיעה בשבת והשבת תראה כמו יום הכיפורים.

כן קיימות דוגמאות רבות וטובות שבג״ץ עומד מאחוריהם, כמו ההחלטה לפיה לזוגות מהקהילה הלהט״בית ניתנת הזכות להיות הורים לילדים, וכמו לרשום יהודים שהתגיירו כיהודים. כל ההחלטות שדוגלות בחופש הביטוי, בכבוד האדם וחירותו, יוכלו להתבטל בקלות על-ידי חקיקה בכנסת, אותן בג״ץ לא יוכל לבטל משום שלפי חוק ההתגברות - רוב בכנסת גובר על בג״ץ.

ולכן, לפני שממשלה תוכל לקחת את החוק לידיים ותנסה לחוקק חוק מסוכן המהווה מכשול דרסטי להמשך קיום הדמוקרטיה בישראל, על כולנו, אזרחי מדינת ישראל, החיים במדינה חופשית ודמוקרטית, לגנות מהלכים שעלולים להוביל לפגיעה קשה בזכותנו לחיות כעם חופשי בארצנו.

• הדעות המובאות בטור זה מייצגות את כותב הטור, ולא את עמדת מערכת 'יבניתון'.