.

לכל אחד מאתנו יש חלומות, חלומות שאנו חולמים בלילה בעת השינה וחלומות של היום,  דברים שאנו מאוד רוצים להשיג אך הם לא ברי השגה או שיכולים להשיג עם הרבה מאמץ.

ישנם מעשים, שאנשים מבצעים כשהם ערים  ומאוד לא הגיוניים, הנראים כמעשה מחלום שבו אפשר להכניס חדק של פיל בחור מחט. בשינה, המחשבה ממשיכה לעבוד אך ההיגיון מושבת ולכן -הכל אפשרי בחלום.

באחד המקומות, שהוזמנתי להדליק החנוכיה, ראיתי את קישוטי חג המולד בתלבושות ובציורים על הקירות... ובאחד הקניונים באזור אף הציבו את המנורה לצד עץ האשוח. גם אם אינני אומר לאנשים כיצד להתנהג ומה לעשות, השילוב ביניהם יכול להיות רק בחלום. דבר והיפוכו: בעוד המנורה מסמלת את המסירות שאינה מוגבלת של עם ישראל אל בוראו,  הסמלים האחרים מייצגים את המתיוונים, את חוסר האמונה בבורא במסעות הצלב, טבחו ביהודים רבים בגלל אמונתם. הייתכן?? חנוכייה על יד עץ אשוח?? הרי זה הפך ההיגיון. אלא, כשחולמים בהקיץ - ההיגיון לפעמים לא עובד, או שהזיכרון חלש, או שנוח לא לזכור. חומר למחשבה....

נחזור לחלומות הטובים! רצון עז לדברים הנראים, בלתי ניתנים להשגה והרצון העז הופך את החלום למציאות. קריאת הפרשות האחרונות בתורה מציגה את שרשרת החלומות, שגרמו למשהו טוב, גרמו למצריים, שהייתה האימפריה הגדולה בעולם באותה תקופה, שאנשיה לא ימותו ברעב. בפרשת השבוע, פרשת ויגש, אנו לומדים כיצד גרמו ליעקב אבינו, לחיות את מיטב שנותיו במצריים לצד בנו יוסף, המשנה למלך, ושאר ילדיו.

מסיפורו של יוסף הצדיק ופרעה אנו למדים שחלומות טובים אינם תלויים בחולם החלום בלבד אלא בפותר המקצועי . לפרעה היה צוות פותרי חלומות גדול ומדוע הם לא הציגו לפניו פתרון כה פשוט? הם הציגו פתרונות אחרים שלא התקבלו על ליבו של פרעה.

הפתרונות שנתנו החרטומים, כמו- שיוולדו לו שבע בנות ושבע בנות ימותו, או שינצח בשבע מלחמות ובשבע יפסיד -נדחו על ידו ואז לפתע שר המשקים נזכר בנער היהודי, יוסף, המומחה! יוסף הציע את פתרונו ששבע הפרות השמנות הן שבע שנות שובע ושבע הפרות הרזות הן שנות רעב. יוסף מוסיף פתרון מעשי, להעמיד אדם חכם שימצא את הדרך לשמור מזון משנות השובע לשנות הרעב. פרעה מקבל את הפתרון.

החרטומים הכירו את הפתרון, אך היתה להם בעיה, כי הרי בחלום, הפרות הרזות לא הופיעו לאחר שנעלמו הפרות הבריאות ולכן לא הסתדר להם ששנות הרעב יהיו לאחר שנות השובע.

יוסף גם הוא הכיר את בעיה זו שהעלו, אך האמין שה' לא מנסה לצער אף אחד בחלומות מיותרים אלא רוצה להעביר מסר מעשי. ומהו המסר? שכבר בשנות השובע צריכים לחשוב על שנות הרעב, על מנת לא לגווע ברעב.

את מצוות הדלקת נרות החנוכה, סיימנו השבוע . החנוכייה הגשמית אוחסנה, אך המסר הרוחני שהיא מייצגת חי וקיים בכל יום. יהודים בכל הדורות חלמו להגיע לארץ ישראל, חלמו לראות בבנינו של בית המקדש, חלמו לראות את הנרות מוצבים במקדש, דולקים ומאירים. נכון, אנחנו עדיין בחלום, אך בהחלט יכולים לראות כיצד חלומות מתגשמים, כיצד החלום להדליק את מנורת המקדש בשמן טהור הפכה למציאות, כיצד מידי שנה מודלקת חנוכיה בבתי יהודים רבים, כיצד מידי שנה מיליוני יהודים בעולם נחשפים לחנוכיות המרכזיות ונזכרים שהחלום של העם היהודי חי וקיים.

אפשר לשפשף את העיניים ולראות כיצד חלומות מתגשמים. לפני שמונים שנה היה ליל הבדולח שבו החל חלום הבלהות של עם ישראל, בשער ברנדנבורג בברלין עמד הצורר הנאצי ודיבר על סוף החלום היהודי, השנה באותו שער עמדו אלפי יהודים למרגלות החנוכיה המייצגת את החלום היהודי, עם הנצח המחובר לבורא הנצחי, ולצד רבה של ברלין -הרב יהודה טייכטל שליח הרבי מליובאוויטש, מדליק הנרות, עומדים היהודים לאחר השואה עם לא אחר  מנשיא גרמניה ושומעים ממנו על הניצחון האור על החושך וכו' האם זה לא חלום?

בואו ונמשיך לחלום חלומות טובים ופתרונות טובים. נמשיך להיות אור לגויים בדוגמא אישית של מעשים טובים.

ונזכה לחלום הנחשק בשורת הגאולה בקרוב.