.

בשבוע האחרון יצאתי לסיור בצפת עם חבר טוב ואיש ספר מיוחד משה בר-חיים.

ביקרנו במקומות רבים ומיוחדים ואני בחרתי לשתף אתכם בסיור שערכנו בבית הכנסת האר"י  בצפת. צפת  שוכנת במרומי הר כנען וצופה ממזרח לימת כנרת וממערב להר מירון.

צפת נמנית עם אחת מארבע ערי הקודש בהן לכל אורך ההיסטוריה היהודית היה רצף התיישבותי, אך במאה ה-16 הפכה צפת מקהילה מנומנמת למרכז רוחני חשוב.

הגורמים לכך היו: סיום השלטון הממלוכי והגעת השלטון העותמני שדחק את העולם הנוצרי , וכן הגעת מגורשי יהדות ספרד לצפת, אוכלוסייה שהיו בקרבה משוררים, סופרים והוגי דעת רבים  ומובילים בהלכה היהודית.

כדי לספק את הצרכים של הגידול באוכלוסייה הגיעו לעיר גם בעלי מקצוע שונים לרבות אורגי צמר (אחד המקצועות העיקריים באותה עת). השלטון הממלוכי אפשר לתושבים היהודים לעסוק בדתם  כרצונם ,וחופש דת זה  אפשר את חקירת השאלה מה יעלה בגורל היהודים לאחר גירוש ספרד. תשובות רבות לשאלות נמצאו בספרי הקבלה  ובספר הזוהר, ומחקירה זו התפרסמו חכמים רבים ביניהם רבי יצחק לוריא (האר"י) , רבי משה קורדוברו, רבי יוסף קארו (שולחן ערוך) ורבי שלמה אלקבץ (לכה דודי) ואחרים.

נפתח את הסיור בהכרת בית הכנסת האר"י . כבר בגיל 21 בהיותו במצרים עסק ר' יצחק לוריא בחקר ספר הזוהר, ויש האומרים שהתבודד ימים רבים על גדות הנילוס בלימודיו. בגיל 36 נגלה אליו אליהו הנביא שבישר לו שיסתלק מהעולם תוך שנתיים ולכן עליו לעלות לא"י.  בשנת 1570 עלה לארץ והתיישב בצפת ,בנה בית מדרש, ולתלמידיו קראו גורי האר"י . האר"י נפטר בגיל 38 ונקבר בצפת.

בבית הכנסת האר"י מצד שמאל יש רחבה גדולה בה הוא נהג לקבל את השבת , להסתכל לכיוון מערב, מקום שקיעת השמש, ולצפות אל קבר הרשב"י שבמערב. על קיר בית הכנסת האר"י יש שלט שעליו כתוב "חקל תפוחין קדישין" .

מירב החוקרים נוטים לקבל את התיאוריה לפיה האר"י היה מגיע לבית הכנסת הזה בימי שישי ושבת, ובשאר ימי השבוע היה בבית המדרש במורדות ההר. בבית כנסת זה אין מזוזה  ומעל המשקוף של בית הכנסת יש שלט שהמקום חודש ב- 1857 ע"י עולים מיוון שנקראו גריגוס.

בכניסה משמאל דלת שמובילה לבית המדרש ומימין תיבת הדרשן. גג בית הכנסת בנוי מקימרונות כאשר 4 עמודי תמך מחזיקים את התקרה. בקומה העליונה יש עזרת נשים ובפינה המערבית יש כיסא של אליהו הנביא שרבים מהקהל שנכנסים מבקשים ברכה ביושבם על הכיסא.

גולת הכותרת היא ארון הקודש המכוסה בעיטורי עץ שנעשו ע"י אמן מגליציה במשך 14 שנה באמצעות גילוף, שאף עיטר את ארון הקודש בדמויות מגולפות מהחי ומהצומח. מסביב לדוכן הדרשן כיסאות המיוחסים לכיסאות עליהם ישב האר"י. בדופן דוכן הדרשן בכניסה יש חור, שהוא סימן שנותר מכדור שנורה מהשכונה הערבית ביום שבת והחטיא את המתפלל היהודי שרכן בתפילתו. גם בבית כנסת זה כמו ברבים אחרים בעיר יש יותר מארון קודש אחד.

הביקור בבית הכנסת הוא מרגש מאוד ואינו דומה לביקור בבית כנסת אחר.

הכניסה היא ללא עלות. המקום פתוח למבקרים בלבוש צנוע, בית הכנסת נמצא במרכז רובע האמנים בעיר ובסמיכות לבתי כנסת נוספים.

הסיור הקרוב הבא שאני מוציא הוא להרודיון ב-19.11.18  שמשלב גם את פריחת החלמוניות במעלה רחבעם הסמוך.