סיומו של עשור הוא הזדמנות מצויינת לערוך סיכומים ולבחון מה קרה לנו בעשר השנים שחלפו.

יבנה, שהחלה את העשור כעיר קטנה - כבר לא כל-כך קטנה, וצפויה עוד לגדול בשנים הקרובות. עשרות אלפי התושבים החדשים בעיר הביאו עמם התעוררות במחירי הנדל"ן, ביקושים גוברים לשטחי מסחר, משרדים ותעשיה, ולמעשה הפיחו חיים בשממה הנדל"נית שאפיינה את העיר מאז הקמת שכונת 'לב יבנה'.

השכונות החדשות היו הכי מבוקשות, אך גם הוותיקות נהנו מהגידול במספר התושבים. המחירים האטרקטיביים, השיפור בפיתוח הסביבתי וההתחדשות העירונית הביאו לביקוש גובר גם בשכונות הוותיקות, דוגמת 'נאות בן-גוריון' ו'נאות אשכול', המשתרעות משני עבריו של רחוב הדרור המתחדש, וכן ב'לב יבנה', שהייתה במשך תקופה ארוכה לשכונה החדשה בעיר, עד להופעת השכונות החדשות בדרום.

אותו רחוב הדרור אגב, שכמעט כל ותיקי יבנה התגוררו בו בתקופה מסויימת בחייהם, שינה את פניו לבלי היכר. פרויקטים רבים של חיזוק ותוספות בניה לפי 'תמ"א 38', בשילוב עם שינוי כללי בפיתוח, הפכו את הרחוב הקשיש שוב לאטרקטיבי, ושינו את המיתוג השלילי שהחל לאפיין את השכונה.

מי שמחפש עוד תזכורת להתעוררות הנדל"נית יכול לעשות סיבוב באזור התעשייה הדרומי המשגשג. מבנים שעמדו במשך עשרות שנים כאבן שאין לה הופכין הוסבו למרכזים מסחריים פעילים ושוקקים. בתי עסק חדשים, חדרי כושר, ואפילו המבנים התעשייתיים קיבלו החייאה עם אכלוסן של השכונות החדשות.

לצד זאת, עם הביקוש הגדול לא איחרה להגיע גם ההתייקרות במחירי הדירות. מי שזיהה את המגמה ורכש דירת 4 חדרים לפני עשור בשכונות הוותיקות, נהנה מעלייה של למעלה מ-100% במחיר הדירה בתום העשור.

בשכונות 'לב יבנה' ו'נאות רבין' המחירים טיפסו בממוצע של כ-60% במשך העשור. ניתן לסכם ולומר כי העשור האחרון היה 'תור הזהב' של יבנה.

על-אף מגמת הצמיחה הקיימת והעתידית, סביר להניח שהעשור הבא עלינו לטובה יהיה מתון יותר מקודמו, אך רק ימים יגידו.

.