אל משרדה של עוה"ד רעות שדה הגיע גבר בשנות החמישים לחייו והחל לגולל את סיפורו בפניה:

הלקוח, נשוי ואב לארבעה בנים. לאחרונה היחסים בין הלקוח לאשתו החלו להתערער והם הגיעו למסקנה כי רצונם להתגרש. ואולם, מלבד הסכמתם על "פירוק החבילה" בני הזוג לא הצליחו להגיע לכל הסכמה נוספת.

לאור האמור, החלה האישה "לגייס למלחמה" את ילדיהם המשותפים ובאופן מכוון פעלה להסתתם כנגד הלקוח. כך לאורך תקופה האישה נמנעה מלהסכים עם הלקוח ולו על פרט אחד באשר לאופן גידול הילדים ונוצר מצב אבסורדי בו הלקוח, אשר היה הדמות הדומיננטית בחינוך הילדים, הפך בעיניהם ל"שוטר הרע". זאת לאור הסתתה של האישה וניסיונה להצטייר בעיני הילדים כחברתם הטובה ולא כאימם.

לאחרונה הגיע הלקוח למסקנה כי, החיים במתכונת הנוכחית הפכו לבלתי נסבלים, על כן ובכדי להחל בהליך גירושין הגיש לבית הדין הרבני בקשה לישוב סכסוך והצדדים זומנו לפגישת מהו"ת.

תגובתה של האישה לא איחרה לבוא ומיד לאחר שקיבלה לידיה את טופס הזימון לפגישת המהו"ת, מיהרה להגיש כנגד הלקוח תלונה במשטרה. האישה טענה כי, הלקוח אדם אלים אשר מאיים עליה כי ירצח אותה ומכה ללא הרף אותה ואת ילדיהם המשותפים. לאור האמור ניתן כנגד הלקוח צו הרחקה מביתו ל-5 ימים. עוד באותו היום הגדילה האישה לעשות והגישה לבית המשפט בקשה לצו הגנה בגין אלימות במשפחה, שם ביקשה הרחקת הלקוח לאלתר מבית המגורים המשותף ומילדיו כך שלא יוכל לראותם.

בשלב זה הגיע הלקוח לייעוץ בהול במשרדה של עוה"ד רעות שדה, אשר האזינה לסיפורו בקשב רב, נטלה ייצוג בעניין וניגשה לעבודה ולמלאכה.

עוה"ד רעות שדה מיד הבחינה כי, הלקוח הוא איש משפחה מסור אשר מעולם לא נהג באלימות ונראה כי, האישה הגישה תלונת שווא אשר נבעה מיצר נקם וכטקטיקה משפטית לקויה שמטרתה להשיג שליטה בבית, ברכוש ובילדים בתקופת הליכי הגירושין.

עוד באותו היום התייצבו הצדדים לדיון דחוף בעניין בקשת האישה לצו הגנה. עוה"ד רעות שדה טענה כי, מדובר בתלונת שווא שכל מטרתה הינה להרחיק את הלקוח מהבית ומהילדים, במטרה שהאמור ישרת אותה בהליכי הגירושין בענייני הרכוש והמשמורת על הילדים. עוה"ד רעות שדה הציגה בפני בית המשפט אסמכתאות, אשר העידו כי הלקוח אדם נורמטיבי ואין בטענות האישה ולו בדל של אמת.

בית המשפט קבע לפניו דיון נוסף יומיים לאחר מכן, כאשר בינתיים צו ההרחה שנתנה המשטרה עמד בתוקפו והלקוח נאלץ לצאת מביתו.

בשים לב לפרק הזמן הקצר שעמד לרשותה, עוה"ד רעות שדה מיהרה לאסוף שלל אסמכתאות, מסמכים וראיות שונות אשר הוכיחו באופן ברור וחד משמעי שכלל טענותיה של האישה הינן שקריות ומופרכות ואין בהן ולו שמץ של אמת.

יומיים לאחר מכן הצדדים התייצבו לדיון שם הציגה עו"ד רעות שדה שלל אסמכתאות המפריכות את טענות האישה בזו אחר זו. כדוגמה לכך, עו"ד רעות שדה הצליחה לאתר ב"דקת קריאה" הקלטות של שיחות בין האישה לבין חברתה בה האישה מעידה בעצמה כי רוקמת ללקוח מזימה בכדי להרחיקו מהבית והוא מעולם לא הרים עליה יד וכלשונה "נראה לך הוא יעז לגעת בי הנמושה הזה?!". עו"ד רעות שדה טענה כי, בהגשת בקשות ותלונות שווא עושה האישה שימוש ציני ומעוות בילדים המשותפים ובחוקי המגן אשר נועדו להגן על נשים שבאמת מאוימות ומוטרדות.

בסיומו של דיון ארוך בית המשפט פסק באופן חד משמעי שהבעל מעולם לא השתמש באלימות כנגד האישה והילדים, והמתח ביחסי הצדדים נובע מפירוק התא המשפחתי. ניתן פסק דין מרחיק לכת ומעורר התפעלות הקובע כי, נוכח העובדה שהצדדים אינם יכולים להתגורר תחת קורת גג אחת יחולקו זמני השהות בבית ובמחיצת הילדים מחצה במחצה, כך שבמחצית מהזמן יאלץ כל צד לעזוב את בית המגורים. בית המשפט הבהיר כי, פעולות הסתה מצד האם ייחשבו לחובתה העניין המשמורת ועליה לחדול מהסתה לאלתר.

עו"ד רעות שדה: "שמחתי לסייע ללקוח להוציא את האמת לאור ולהגן על שמו הטוב ועל מלוא זכויותיו. זכרו כי, תלונות שווא ותצהירי שקר מהווים עברה פלילית אשר העונש בגינה הינו עד 3 שנות מאסר. למעשה, תביעת האישה באה בעוכריה כאשר כעת מחצית השבוע היא נאלצת לעזוב את בית המגורים המשותף והצדדים כעת מקיימים משומרת משותפת הלכה למעשה. באם הנך מצוי/ה בסיטואציה דומה מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, בכדי לסייע בניהול ההליך."