ענת בן סלמון

חופשת הקיץ כמו פעמים רבות גם חופשות החגים הארוכות מפגישות לא אחת אותנו ההורים עם סוגיית "להיות המעסיקים ומבדרים של ילדנו" במהלך תקופה שבה המסגרת בה הם נמצאים מרבית השנה מוציאה אותם ואת עצמה לחופשה אותה הרויחו כל הצדדים בכבוד מירבי. חופשת הקיץ שלה מחכים הילדים והמתבגרים עוד יותר, כמעט מתחילת שנת הלימודים הקודמת, הינה בו בזמן הזדמנות למנוחה, לשינוי אווירה, יציאה משגרת היום יום במסגרות, בילויים שאין עבורם פנאי במהלך השנה ועוד. יחד עם זאת חופשת הקיץ מעוררת לא אחת גם חששות רבים בדיוק מאותן הסיבות שהזכרתי לפני רגע. יציאה מהשגרה של ילדינו מעוררת אצלהם וכמובן אף יותר אצלנו ההורים בלבול רב ההופך לעיתים לחרדה, שכן שגרה נותנת תחושת ביטחון וודאות לכולנו, וטבעי שהיציאה ממנה מעוררת חוסר ודאות ויחד עם כך גם חשש. הורים רבים חוששים מהיציאה משגרת הלימודים מסיבות שונות, ביניהן "איך יחזרו לשגרה אחרי שיצאו ממנה לחודשיים שלמים?" תחושת בפורקן כל עול שלא יהיה ניתן לראות את איסופו בסוף החופש תוקפת פעמים רבות אף את ההורים שכבר בחופש הקודם חששו מסיבה זו בדיוק ולמרות שחוו את החזרה שחששו שלא תגיע. אין זיכרון זה משמש כעזר בקיץ הבא לו לטובה שנה אחרי. הסיבה הנוספת של הורים רבים שמעוררת חשש מפני בואה של חופשת הקיץ הינה תחושת המחויבות "לבדר" את הילדים הנופשים ולמלא את הלו"ז הדו חודשי באירועים רבים ובילויים שונים ומגוונים, שכן לא יפגשו את הילד ולו לרגע המגיע עם המשפט המחריד את ההורים..."משעם לי". אנו ההורים דואגים לכך שהילד לא ירגיש משועמם ולו ליום אחד בחופשת הקיץ שכן התלונה מעוררת אצלנו רגשות הוריים שמתקשרים באופן מורכב כלשהו לתחושת האשמה שאנו נאלצים בתקופה ה הם נופשים להמשיך לעבוד, שכן החופשה היא שינוי שגרה של הילדים אך לא של ההורים שממשיכים לעבוד בשגרת עבודתם מרבית הקיץ. הורים רבים חשים אשמה שבזמן שיכלו אולי לבלות עם ילדיהם בחופשתם נאלצים להמשיך לעבוד ואינם יכולים לספק להם את הזמן שהם דורשים לבלות במחיצתם ואולי ההורים עצמם גם חושקים בכך בעצמם..ולעיתים אף יותר מהילדים עצמם. הורים המרגישים אשמים על כך שחופשת הקיץ לא כוללת חופשה ממקום העבודה, נדחפים באופן לא מודע לפצות את תחושותיהם ואת ילדיהם יחד עם כך בכך שמנסים לספק להם את הלוז הכי מלא שרק ניתן ועוד לעיתים נאלצים להתנצל שאין ביכולתם לממן את הדברים שנאלצו לסרב להם אם קרה הדבר. בפועל , בזמן שאנו ההורים מנסים לפצות את תחושת האשמה, הילדים אינם זוכים ללמוד על יכולתם לשאת תיסכול ו"שיעמום" שלעיתים קרובות יביא את הילד למצוא דרכים חדשות ויצירתיות להסעיק את עצמו כשמשעמם לו, ילמד לא לפחד מתחושת השיעמום ויידע להכילה, כך לא ייאלץ להדחף כל חייו לעשייה ולעיתים רק כדי להמנע מהתחושה המפחידה הזו. הורים אינם צריכים להרגיש רע עם העובדה שהם ממשיכים לעבוד בחופשת הקיץ שכן זוהי מציאות טבעית שלא בחרו בה בהכרח ואין להם שליטה מלאה על כך ואם ממשיכים לעבוד סביר הרי שגם זאת החלטה שכוללת את טובת ילדיהם בתוכה, ולכן אם ירגישו שלמים עם הדבר הכה טבעי, אין הם יצטרכו להרגיש שצריכים לפצות את הילדים. הילדים זקוקים ללמוד על חופש בתוך גבולות גם כן, והקיץ הינו מרחב והזדמנות נהדרת ללמידה זו. שבו עם ילדיכם הקציבו תקציב וזמנים לבילויים שאתם יכולים להרגיש בנוח איתם ויחד עם הילדים תבחרו כיצד לנצל זמן ותקציב שיש בצורה שהכי תספק את הצרכים והרצונות של הילד, כך ילמד על כך שבכל מצב מוגבל ומוגדר יש חופש לבחור, ויוכל להנות מהדבר שנבחר בדיוק בשל היותו בחירה שלו במצב מוגבל, ולא עוד משהו שעשה בעולם שלכאורה אין הגבלה. חופשה מספקת ללא רגשות אשמה לכולנו(:

שלכם ענת בן סלמון

אתם מזומנים לשלוח שאלות במהלך השבוע למייל [email protected] ואתייחס אליהן בטור של שבוע אחרי.

 

 

במרכז רייך – טיפול זוגי ומשפחתי
במחירים מסובסדים שווים לכל כיס.

זוגות ומשפחות מוזמנים לפנות למרכז רייך לייעוץ
בטלפון 08-9331133