יבנה נט

בניגוד למחשבה ,שמדד האושר והעצב תלוי באמצעים חיצוניים שאינם תמיד בשליטת האדם ,האמת שונה  ,האושר תלוי בשפע שיש לנו ,אך הרגשת השפע תלויה בהרגשותינו.

לכמה שפע אנו זקוקים כדי להיות מאושרים ? לדוגמא ,כמה חדרים בדירה יהפכו אותנו למאושרים או איזה דגם ושנת יצור של רכב יהפכו אותנו למאושרים?

האם ילדים בעלי השכלה או הצלחה בעסקים יהפכו אותנו להורים מאושרים יותר ?

דוגמאות מהעולם הרחב  יכולות להמחיש לנו מהו המדד האמיתי למדידת אושר. אדם עם חולשה רבה בגפיים ,הנעזר בכיסא גלגלים ,כאשר הוא מטייל בסמיכות לאנשים בריאים הוא כואב ומצטער שהוא שונה מהם אך אם עובר לידו אדם,המשותק לחלוטין ומרותק לכיסא גלגלים -הוא שמח בחלקו  ! האדם קובע בעצמו היכן הוא נמצא באושר ובעצב ,בעושר או בעוני וכדו'  .חז"ל הגדירו את הנ"ל במילים "איזהו עשיר השמח בחלקו" אך ,פעמים ,כדי להעריך את מה שיש לו -הוא צריך לראות את מה שאין לחברו...

נתקלתי בסרטון סטירי שבו מוסר השכל רב. יהודי  מבוגר המספר בגאווה על שלושת ילדיו המוצלחים שכל אחד בנה לעצמו קריירה מפוארת בעולם הרפואה ואומנם הוא זקן ,אלמן ,אך יש לו ילדים שידאגו לו ...חושב בליבו ... וכאשר מצייר את סדר יומם, מגלה שבעצם אין להם זמן אליו והוא נאלץ להיעזר בשכנים.

הסרטון -מציאות החיים ,אנשים לא מעמידים מול עיניהם את המטרה לשמה הם הגיעו לעולם ולכן הם מנסים למצות את עצמם ומתעלמים מהמטרה.

כפי שהזכרנו בעבר ,בששת ימי בראשית נברא העולם על מנת שהאנושות בכלל ויהודים בפרט יתחזקו אותו , יצירת כח האדם ,נעשית בשני שלבים :הראשון- היצירה בפועל -הנישואין והולדת הדור הבא, והכשרת כח האדם. כדי שהאדם יגדל וימלא את ייעודו הוא זקוק להרבה יחס ריגשי ,קניית כללי התנהגות ,קניית הרגלי לימוד ורכישת הידע.

כל הדברים הללו הוענקו בבריאה. מחקרים מראים על החום הריגשי ,שהתינוק מקבל בזמן ההנקה מאימו, הילדים זקוקים לשעות של יחס. בפועל ,שהורים חושבים שהילדים זה המשאב החשוב ביותר שלהם והעבודה היא אמצעי לדאוג למשאב זה ,הם מוצאים עבודה שלא תפגע בילדים ומוותרים לפעמים על קריירה מתוך הבנה שהאמצעי יפגע במטרה.

שוויון ,הוא דבר חשוב ,אך פעמים לוקחים אותו למקומות לא נכונים ומזיקים , אין שוויון בין גבר לאשה ,כי ביולוגית ורגשית הם שונים ,יש שיתופי פעולה כגון הקמת התא המשפחתי השומר על המשכיות הבריאה בצורה תקינה שבהם שני בני הזוג שווים בתרומתם לתא וכל אחד בחלקו.

בטבע הבריאה ,לאשה יש חיבור ריגשי חזק יותר לילדים ולכן נבחרה כעקרת הבית ,הבעל בנוי יותר לדאוג לאמצעים שהבית יתפקד כיאה. לכן בוודאי האשה כשמסייעת היום בעול הפרנסה בנוסף לכל המטלות החשובות בבית , תמיד מול עיניה צריכה לעמוד השאלה ,האם הקריירה החיצונית מסייעת בהקמת הדור הבא או פוגעת בו???

אני מודע שלא כולם חושבים כך , אך לדעתי מפני שאינם מסתכלים על כל המרחב  .נגיע אל האושר כאשר נראה את  ילדינו   בעיניים ,נעניק להם את כל הצרכים .בבגרותם ,הם יגרמו לנו לאושר בכך שיראו אותנו בעיניים ויראו בנו מטרות ולא אמצעים ומטלות שלפעמים מפריעים בדרך אל פסגת העושר.

לא משנה מה גודל הדירה ולא משנה איזה רכב מנייד אותנו ולא משנה מה מצבינו הגופני ,תמיד נתפלל לטוב יותר ונדע שהאמונה היא חוט השדרה לאושר בחיים ,בכל מציאות שנמצאים בה.

אמונה  ,עם התורה והמצוות מעניקים את מסלול ההליכה .שדרכו מקבלים  כח לנצח את קשיי החיים. כפי שפרשתנו, פרשת "כי תצא "פותחת במילים " כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹויְבֶיךָ " אם תצא למלחמת החיים ותרצה להתנהג נכון ולהרגיש טוב -מובטח לך שתנצח את הקשיים ותהיה "על אויבך".