השבוע יצאנו לסיור שקראתי לו 'עוטף יריחו', אשר התמקד באתרים הסובבים את העיר העתיקה ועמוסת ההיסטוריה.

בחרנו לפתוח את הסיור בבית הערבה. איך מגיעים? קצת מאתגר, אבל ניתן לתאם מול הצבא כניסה לאתר. נוסעים על כביש מספר 1 עד צומת אלמוג, פונים בחיבור של כביש זה עם כביש 90 צפונה, ולאחר כמה מטרים נראה מימיננו שילוט גדול לגשר עבדאללה. כאן יש לפנות ימינה בכביש משובש שיוביל לשער נעול אותו יפתח עבורכם הצבא, בתיאום מראש, כאמור.

.

לאחר הכניסה דרך כביש זה נגיע לגשר עבדאללה, הבנוי בטון ועשרות טונות של קורות פלדה מעל נהר הירדן ואשר היווה ציר ישיר לממלכה הירדנית בדרך לירושלים. גשר זה פוצץ ביוני 1967 על-ידי חבלני החטיבה הירושלמית, ומאז הפך לאתר היסטורי. כיום מעבר הגבול לירדן נעשה דרך גשר אלנבי.

קצת היסטוריה על בית הערבה: השם המקורי נמצא במקרא, בספר יהושע, פרק ט'. בחלוקת הגבולות של שבט יהודה מופיע השם 'בית הערבה', ובהמשך נזכר המקום כאחת משש ערים בנחלת שבט יהודה הסמוכות לים המלח.

.

הראשונים שהגיעו ליישב את המקום היו חלוצי תנועות הנוער של הקיבוץ המאוחד, שעלו לקרקע כבר במאי 1939. ומכאן מתחיל סיפור מרתק של חלוצים שהתחילו בשטיפת הקרקע המלוחה ובהקמת משק חקלאי קטן.

הצרות של החלוצים התחילו כשבדצמבר 1940 נרצחו שני חברים על גדות הנהר. למרות המשברים החברים שרדו וסייעו רבות בקליטת העולים שהגיעו ברגל בעלייה הבלתי-לגאלית מעיראק.

.

במלחמת השחרור היישוב נפל והתושבים פונו לקיבוץ שפיים, ולאחר התארגנות החליטו על הקמת שני קיבוצים בגליל המערבי: כברי וגשר הזיו. השטח כאמור נפל, והממלכה הירדנית שלטה בציר עד מלחמת ששת הימים.

מייד לאחר כיבוש המקום הוחלט לקבור בקבר אחים את חללי היישוב - חמישה קברים, ולכל קבר סיפור מרתק. עד שנת 2000, בה עברו חברי הגרעין להתיישבות בקיבוץ בית הערבה, עבר היישוב נדודים רבים, וכיום נמצא ליד צומת אלמוג.

ניתן לראות באזור גם את הפרוייקט המרהיב: 'גלריה מינוס 430' בקליה, ואת ערוץ נחל אוג, ליד קיבוץ אלמוג.