כשהוא יושב בנחת על החוף בפלמחים ביום שישי האחרון, כפי שהוא נוהג לעשות בכל שבוע, הבחין נבו מזרחי (31) שחקנה של מכבי יבנה, בהתרחשות על החוף, שלאט לאט הפכה לזעקות מצוקה. נבו, אשר למד 4 שנים להיות מציל ולאחרונה קיבל את התעודה שלו, עובד בין היתר בקאנטרי ביבנה וכמציל בים בתל אביב, הסיט מבטו לאופק ושם ראה, במרחק של 60-70 מטרים מהחוף, ארבעה אנשים שנמצאים במצוקה אמיתית.

נבו היה שם במקרה, בחוף לא מוכרז, כאשר מספר משפחות היו שם. הוא ישב על הדשא – ובלי לחשוב פעמיים, החל לרוץ ולהתפשט תוך כדי, כשהוא מגיע למים ונכנס במהרה.

נבו הגיע לחבר'ה, שבדיעבד הסתבר שמדובר בארבעה חיילים, מכיוון שהוא מציל בריכה בהכשרתו, הוא האמין שקיבל הזדמנות להציל חיי אדם. כאמור, נבו מתלמד בחופי תל אביב ובבריכה ביבנה במהלך הקיץ.

"הרגשתי ביטחון להיכנס למים", מספר נבו, שסיכן את עצמו במלוא מובן המילה, כי לא היה גלגל הצלה אפילו בחוף הלא מוכרז.

ארבעת החיילים היו ממש בתוך הזרם, שחו במקום והתעייפו. נבו שחה אליהם במהרה ותוך כדי, כשהוא מגיע, הוא מזהה מי בהכרה ומי לא, הוא שואל אותם לשמותיהם כשהוא צועק שלא יתקרבו אליו כדי לא להטביע גם אותו – כי היו שם זרמים חזקים מאוד ורוחות צפוניות חזקות.

היו שם שלושה גברים חסונים שהמשיכו לשחות, אבל שחו במקום. חבר נוסף שלהם היה במרחק של 15 מטרים מאחוריהם. נבו צעק לעברם שיתחילו לשחות לצד ימין ולא לכיוון החוף, שינסו לצאת מהמערבולת בסיבוב. אותו חבר, נשאר מאחור. את אחד מהשלושה אגב, נבו גרר החוצה, משך אותו ממש במו ידיו מהזרם.

משם נבו המשיך לבחור שנמצא מאחור והיה במצוקה אמיתית. הוא התחיל לאבד הכרה, היה בסוג של אמוק. עמוק בתוך הזרם, כבר יורק מים רבים שבלע, הוא התחיל לעשות סימני טביעה.

נבו החליט לרדת עם הגוף למטה, צלל מתחת למים והתרומם כשהוא מרים אותו מבית השחי, במטרה לראות אם הוא מתפקד. הוא שאל אותו לשלומו, איך קוראים לו, וביקש שלא יזוז ויסתכל עליו כל הזמן, "תהיה איתי" כמו בסרטים. אותו בחור, כנראה מאינסטינקט של הישרדות, החל לטפס על נבו, לעלות עליו, ניסה להציל את עצמו כשנבו עושה לו "גרירת צד" בשפה המקצועית. גרירת צד אגב, זה כאשר המציל מציף אותו ושם את הגב של הטובע על החזה שלו, עושה תנועות עם הרגליים. הבחור האחרון היה די גדול, הרבה יותר גדול מנבו – וגם נבו בעצמו החל לבלוע מים ולא הצליח להוציא אותו. נבו אחז בו בחוזקה וניסה לאגור כוח בשביל לצאת מהזרם, בכדי שהם לא יטבעו יחד שניהם.

תוך כדי, לאחר דקה וחצי שהוא מנסה לאגור כוח, נבו עשה עיגול רחב בשביל לשחות לכיוון העומק ולצאת מהזרם, הם התחילו לאט לאט לצאת מהזרם, אחרי 12 דקות כשהוא איתו ביחד, הגיע למקום בחור עם גלשן. נבו שם אותו על הגלשן, 6-7 מטרים מהחוף, הם יצאו, הוא עשה לו את כל הבדיקות, כולל בדיקת הכרה, הוא הקיא קצת, שאל אותו מספר שאלות לבדוק שהוא מתפקד ובסדר.

מיד לאחר מכן הגיעו כוחות ההצלה ורשות הגנת הטבע, שני אמבולנסים של טיפול נמרץ, משטרת יבנה גם הייתה באירוע. כשהבינו שמדובר בו, שהוא זה למעשה שאחראי על הצלתם של ארבעת החיילים, כולם הודו לו וחיבקו אותו, כולם נתנו לו הרגשה טובה שהוא הציל את חייהם, נבו היה בתחושת סחרחורת כי התקשה מאוד במים ולא הגיב כל כך לסיטואציה, אך במהרה נפל לו האסימון.

"מאוד שמחתי, רק אחרי כשהגעתי לאוטו ונסעתי הלאה, לאחר שנתתי עדויות, התחלתי בדרך הבייתה להבין מה קרה שם, מה עברתי", סיפר נבו בהתרגשות, "הייתי בתחושת אופוריה, התקשרתי לאמא שלי וסיפרתי לה, רק אז התחלתי להבין מה באמת קרה שם. זהו, זה היה ממש מרגש, לא נראה לי שזה קורה להרבה אנשים בחיים להיות בסיטואציה כזו, סיכויי הצלחה שגם אני חי וגם הם, לא היו גבוהים. אחד מהם היה כבר במצב טביעה של מאה אחוז, רק אז הבנתי איזו זכות הייתה לי. הודיתי לקדוש ברוך הוא שגם אני ניצלתי מזה, התקשרתי לחברים שלי מהסוכת מציל בתל אביב, בדקו את זה, כשהבינו מה קרה שיבחו אותי מאוד. אני ממש מתרגש לדבר על זה, זה עושה לי הרגשה טובה בלב. המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו"

תוך כדי צלילה

"כשסיפרתי לאנשים שנכנסתי בלי גלגל ולא היו מצילים, אמרו לי שאני משוגע בכלל שנכנסתי לשם, אם היית מבין יותר כנראה שלא היית נכנס בכלל למים, כך אמרו לי", הוסיף נבו, "אבל עשיתי את זה מתוך ידיעה בלי לחשוב פעמיים, עם הרבה פחד אבל בלב שלם שאני רוצה לעשות את זה".

יומיים לפני זה נבו היה בסוכה בתל אביב ואמר לעצמו: "מעניין מתי יקרה לי מצב שאני יכול להציל מישהו באמת", יומיים לאחר מכן, באורך די מפחיד, זה קרה. "יש מצילים ששנים עובדים בזה ולא קרה להם, לי זה קרה יחסית בהתחלה, אני מברך על כך שהסוף טוב - ברוך השם".

נבו במים

לסיום, נבו מבקש לשלוח מסר לקראת עונת הרחצה: "הייתי רוצה להגיד שעכשיו זה חודשים מאוד מסוכנים, תמיד צריך להיכנס איפה שיש מציל וחוף מוכרז, הם לא עשו את זה, אבל היה להם הרבה מזל. להיכנס בחודשי העומר, זה חודשים מאוד מסוכנים וזה ידוע. צריך להיכנס תמיד איפה שמותר, גם אם אתם חושבים שאתם יודעים לשחות. לא להיכנס שתויים, לא עם אלכוהול, זה מאוד חשוב שאנשים יידעו את זה. תמיד איפה שיש מציל ותמיד להשגיח ולא להיות גיבורים גדולים בים, צריך לתת לו את הכבוד המגיע לו".