צילומים: לירון מולדובן, רונן אקרמן

השחקן והחקיין שגיא לוי ומדריכת ההורים שלי מרציאנו יצרו יחד מופע מלמד, מעשיר ומצחיק שמדבר על ואל ההורים של היום. הם הכירו כשהילדים שלהם החלו ללמוד יחד בכיתה א'. קורן, בנה הבכור של שלי, סיפר לה שבכיתה שלו לומדת יהלה, הבת של 'טישו' מהתכנית 'חיפזון וזהירון', אותו מגלם שגיא. במקביל יערית, אישתו של שגיא, סיפרה לו שיש בכיתתם אמא שהיא מדריכת הורים. "אישתי יערית אמרה לי שבכיתה של יהלה שלנו יש אמא בשם שלי מרציאנו, מדריכת הורים בכירה, והיא נראית לה בחורה איכותית" מספר שגיא.

עד אותו רגע שלי לא הכירה את שגיא וגם לא את הדמות שהוא מגלם והוא לא הכיר אותה. מיד בתום החגים שניהם התנדבו לוועד ההורים הכיתתי וכך נוצר החיבור הראשוני ביניהם. "זכיתי להכיר את השחקן עליו דיבר קורן. התחלתי לעקוב אחר עשייתו המגוונת ובכל פעם שהעלה סרטון, פוסט או חיקוי של דמות מצאתי עצמי צוחקת בקול ומקשרת את התכנים למה שאני עושה בהנחיית ההורים" מספרת שלי. "יערית לא תיארה לעצמה מה יקרה שנתיים אחרי, היא רק ידעה שגם התחלתי לעקוב אחריה ושאמרתי לשלי 'אנחנו צריכים לעשות משהו ביחד'" מוסיף שגיא.

אז איך נוצר בסוף ה'משהו' הזה?

שגיא: "כשהצעתי שיתוף פעולה לא ידעתי מה אני הולך לעשות ואיך אני תורם את החלק שלי כשחקן לתוך הדבר הזה. זה התבשל לי בראש ביני לבין עצמי. אבל כאבא לשלוש בנות גילאים 4,6,8 המעורב מאוד בחינוך ובהקניית ערכים, הבנתי שמוכרחים לייצר אוירה נעימה יותר בבית, הרי ילדים זה שמחה".

שלי: "באחד מהימים, בעודי כותבת טור בנושא תגובות הוריות, נתקלתי בסרטון מצחיק שלו שבדיוק מדבר על מה שאני כתבתי. 'בינגו'! מרימה את הכפפה, מביאה לתחום ההורות משהו חדש, לא עוד הרצאה כמו רבות וחשובות שלי, אלא מפגש חוויתי אחר. החלטתי שאני יוצאת מתחום הנוחות שלי ומתנסה במשהו חדש".

שגיא ושלי

הם התפנו מהעיסוקים הרבים שלהם והחלו לכתוב יחד את הדברים, מצאו את עצמם משלימים ומבינים זה את זו ובעיקר צחקו, והרבה. "אני אומרת 'עיקרון חינוכי' והוא מוסיף ונותן דוגמה על בנותיו או על חבריו וכך יצא מופע בכורה מרגש, שעד היום אני מקבלת עליו תגובות" מספרת שלי. "כבר בפיתוח ועבודה על המופע עם שלי הרגשתי שאני מעלה למודעות, מגיע הביתה מספר לאשתי, מנסה ליישם הלכה למעשה ומצליח לשנות את האווירה בבית, אז קיבלתי את המוטיבציה לצאת למסע הזה יחד עם שלי" מוסיף שגיא.

המופע הראשון והמרגש הזה נערך בחודש יולי האחרון, במסגרת ערב התרמה שיזם מעגל הנשים ביבנה. הוא נחל הצלחה רבה ומאז הם גם קיבלו אישור לסבסוד מלא בעמותת המורים והיומן שלהם התמלא בתאריכים לאירועים פרטיים ועסקיים. "אני נרגשת ומתרגשת ממה שהתהווה, מברכת על החברות של המשפחות שלנו, נרגשת מהביקוש המטורף למופע, מהיומן שמתמלא ברוך השם ותופס לי את הערבים היחידים שעוד נותרו פנויים ובעיקר נרגשת לחדש לעצמי, לפגוש כל פעם מחדש הורים שרוצים להיות מודעים  ומוכנים לעשות את השינוי ליצירת אוירה נעימה והרמונית בבית" היא מוסיפה. "זה משמח ומרגש אותי כי בכל מפגש שאנחנו מקיימים, אני מעלה למודעות תגובות שלנו כהורים, מקבל טיפים משלי ומיישם הלכה למעשה בזמן אמת וזה פשוט עובד" אומר שגיא.

איך אתה כשחקן מתחבר לתחום הדרכת ההורים?

"אף פעם לא עניין אותי להיות מפורסם, פרסום זה תוצר לוואי. רציתי להיות שחקן שמפרסם את הסיפור שלו ואז זה קרה. מעבר לזה שמעולם לא עשיתי דברים פופוליסטים, אלא דברים ערכיים שמעבירים מסר לילדים. גם בסדרה 'חיפזון וזהירון' התכנים והערכים הכה חשובים מועברים לילדים דרך הומור, בדמותו של טישו שאני כה אוהב. אז עכשיו אני מעלה את המודעות של ההורים מולם, דרך הומור והסיפורים האישיים שלי כאבא לשלוש בנות. המסר מצליח לעבור טוב יותר ולהישאר בזיכרון יותר זמן. אז טוב לפרסם את ה'נס' שלי והנס יפרסם אותי בעזרת השם".

תקשורת  מקרבת

"השינוי המיוחל בהתנהגות הילד הוא כפועל יוצא מהשינוי בהתנהגות ההורה" אומרת בתחילת המופע מרציאנו "אני לא משנה או מתקנת את הילדים, כפי שפונים אליי הורים בבקשה זו. אני מלמדת את ההורים לשנות מודעות ולהגיב נכון ובכך האווירה בבית משתפרת. זה לא 'מטה קסמים' ואין מתכון לילד או להורה המושלם".

"גם אני, מתוך המקום הפרטי שלי, הבנתי שצריכים לשנות אווירה בבית", מוסיף שגיא. "הרי לא יכול להיות שבשביל רגעים ספורים ובודדים של נחת מביאים ילדים לעולם, לא הגיוני להגיד 'אולי כשיגדלו זה ישתפר'. מה נעביר עכשיו כמה שנים בציפייה שיהיה נעים והרמוני? זאת טעות גדולה, ההיפך הוא הנכון. אם לא נעבוד עכשיו לשיפור מיומנות התקשורת, פיתוח ההקשבה והאמפטיה הפער יגדל והקשר ביננו ובין הילדים יהפוך ל'קשר' שיהיה קשה להתיר. שלי שינתה גם את האווירה בבית שלי. אני חושב שהכלי והידע היו בי עוד קודם וכך זה גם אצל כל ההורים האחרים. אנחנו חשופים היום להרבה מאוד מידע, הבעיה שאנחנו לא מצליחים ליישם אותו כי אנחנו נמצאים בתוך עומסים".

כך גם הוא פותח את המופע, במונולוג על העומסים שאנחנו נמצאים בהם כל הזמן מהשנייה שאנחנו קמים בבוקר ועד שהולכים לישון. "אנחנו כל הזמן רצים ולא יודעים לאן. יש לנו כל כך הרבה מטרות, משימות, הישגים, יעדים ו- 600 קבוצות ווטסאפ. זה מטורף. ואז אנחנו מביאים את הילדים שלנו מהמסגרות ואנחנו בפלאפון כל הזמן. כל דבר מגיבים אונליין, גם העבודה מתנהלת היום דרך הפלאפון. הבנות שלי כבר מעירות לי 'אבא אתה כל הזמן בפלאפון', 'אתה לא רוצה לדבר איתנו?' הילדים צמאים לזה. אנחנו רואים אותם כולה שעתיים-שלוש ביום, הם רוצים לספר חוויות ולא מצליחים להשחיל מילה בין כל העיסוקים שלנו. ואז לא פלא שגם הם עצמם רואים רק מסכים. אין להם את השכונה שהייתה לנו, אנחנו היינו מתמודדים עם דברים אחרת, היינו יצירתיים. בגלל שההורים עובדים מהבוקר עד הלילה ובזמן שהם נמצאים עם הילדים הם עדיין עובדים. הם כל הזמן מנסים לפצות, ועושים את הנזק הכי גדול שיש. הילדים לא מקבלים את הפיצויים החומריים האלה, אין להם ערך. הילדים לא יודעים לבטא רגשות כי ההורים בעצמם לא מבטאים רגשות, הם שולחים אימוג'י של נשיקה. תשאלו  אותם מה הם מרגישים, מה הם חווים, תגלו אמפתיה וחמלה, תדברו ותתנו להם לבטא רגשות ולתת להם שם. אם נבטל רגשות ונגיד: 'יאללה מה אתה בוכה?' כי אין לנו סבלנות להבין מה קורה בנפש שלהם, אז בשביל מה הבאנו ילדים? הבאנו ילדים בשביל לגדל אותם, ללוות אותם ולהיות איתם".

על אילו עוד נושאים אתם מדברים?

"הנושאים שבמופע חוצים תרבויות, מתאימים לכל גילאי הילדים וההורים ואפילו לכל סוגי מערכות היחסים. אנחנו קודם כל מדברים על תקשורת מקרבת, על דרך של הקשבה ואמפטיה ובכל אנחנו מעצימים את הדימוי העצמי שלהם. אנחנו מדברים גם על דוגמה אישית כמשהו מאוד מרכזי. ילד שרואה הורה שזורק פסולת בחוץ יתנהג ככה גם בבית. ילד שרואה שההורה שלו בפלאפון בזמן מופע ילמד גם הוא לא לכבד את השחקנים. הורים  צריכים להבין שמה שהם יעבדו עליו עכשיו, זה מה שיהיה להם בבית. אנחנו ה צריכים לדעת שיש לנו האח הגדול 24/7, אלה הילדים שלנו שצופים עלינו כל הזמן ומרגישים אותנו".

איך יוצרים את התקשורת המקרבת הזאת?

"השינויים בהתנהגות שלנו ההורים, הם לא גדולים הם שינויים קטנים שעושים את ההבדל כי המודעות הזו גורמת לנו לעצור רגע ולא לשלוף את הטייס האוטומטי שלנו, להימנע מ"זריקת" משפטים מהבטן שהיינו רגילים לשמוע בילדותנו, אלא לחשוב ולראות מה זה עלול לעשות לילד שלנו, לנפש שלו, גם אם אני משנה מעט את האינטונציה או משהה מעט את התגובה שלי זה כבר שינוי. לציניות, למשל, אין מקום. אנחנו מדברים איתם בציניות, כי אנחנו חושבים שזה נתפס כמשהו שנון וחד, אבל אתה לא יכול לעשות את זה לבן שלך, כי זה נתפס אצלו כזלזול. אני הייתי הציניקן הכי גדול וכולם היו נקרעים מצחוק, אבל זה בא על חשבון אנשים והייתי מפסיד פעמיים גם הייתי פוגע בבן אדם וגם לא מעביר את המסר כמו שצריך. אם אתה רוצה להיות אמיתי, דבר ישיר. גם המורים היום מדברים עם תלמידים בציניות".

הרי זה לא בא ממקום רע.

"נכון. אנחנו עושים הרבה מאוד דברים שאנחנו יודעים שעלולים לגרום נזק, אבל אנחנו עייפים מידי מכדי לעצור אותם. ולכן אנחנו מגיעים עם המופע הזה ואומרים להורים שכולם עושים טעיות, גם אנחנו, אבל בואו ננסה למזער את זה. אם רק נצליח לשנות לאנשי החינוך של ילדנו, אלה שמבלים איתם שעות רבות, את התגובות האוטומטית נרוויח מזה אנחנו ההורים. מורה אמפטי, מבין, קשוב, שמעצים ומחזק את הילד שלנו זה בדיוק מה שכל ילד צריך ובטח ההורה".

איך גורמים למסרים האלה לעבור?

"היתרון הגדול הוא ששלי מדריכה של מורים ושותפה להכשרת סטודנטיות צעירות. מתוקף תפקידה היא מסתובבת בבתי ספר רבים ורואה איך מתנהל שיעור ואיך מתנהלות מערכות יחסים, כך שהחיבור שלה לחדרי מורים עושה את ההבדל והיא ומצליחה לדבר בשפה שלהם והחיבור אורגני והרמוני. לגבי ההורים אין ספק שזה מאוד קשה להציב מראה להורים שנמצאים בעומסים יומיומיים ומרתון שלא נגמר. הם שבעים מהדרכות, מהרצאות, הם יודעים הכל, שמעו וקראו הכל. אנחנו מצאנו דרך להעביר את המסר בצורה רכה ונעימה דרך הומור שמעורר לשינוי ונותן מוטיבציה. המסר במופע הוא שכולנו טועים ושאין הורים לא טובים, יש הורים לא מודרכים".

 

לידים:

"רציתי להיות שחקן שמפרסם את הסיפור שלו ואז זה קרה. מעבר לזה שמעולם לא עשיתי דברים פופוליסטים, אלא דברים ערכיים שמעבירים מסר לילדים"

"אני לא משנה או מתקנת את הילדים, כפי שפונים אליי הורים בבקשה זו. אני מלמדת את ההורים לשנות מודעות ולהגיב נכון ובכך האווירה בבית משתפרת"

"הבנות שלי כבר מעירות לי 'אבא אתה כל הזמן בפלאפון', 'אתה לא רוצה לדבר אתנו?' הילדים צמאים לזה"

"הנושאים שבמופע חוצים תרבויות, מתאימים לכל גילאי הילדים וההורים ואפילו לכל סוגי מערכות היחסים. אנחנו קודם כל מדברים על תקשורת מקרבת"