כניסת החג

עם כניסת החג והשבת, מדליקות הנשים והבנות נרות. אישה נשואה – שני נרות, ובת – נר אחד.

זמן הדלקת הנרות ביבנה (18:46)     יש לזכור שהנה חל בשבת וחיים להדליק נרות לפני זמן הדלקת נרות

בעת ההדלקה מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דֹ-נָ-י אֱ--הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שבת ויוֹם טוֹב:

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דֹ-נָ-י אֱ--הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה:

(בעת הדלקת הנרות שבכניסת החג השני – שביעי של פסח – מברכים רק את הברכה הראשונה).

ליל הסדר

דיני ליל הסדר מרובים בפרטים, ומופיעים בדרך כלל לאורך "הגדה של פסח" הנאמרת בערב זה.

עיקרי הדינים הם:

קערת הסדר - קערת הסדר היא שלוש מצות מכוסות במפה (גם ביניהן ראוי להפריד במפיות). מעל המפה מניחים ששה דברים, לפי הסדר הבא:

זרוע - גרגרת עוף צלויה ומגורדת כמעט לחלוטין מהבשר שעליה.

ביצה - קשה, עם הקליפה.

מרור - עלי חסה ושורש חזרת.

חרוסת - רסק תפוחי-עץ, אגסים ואגוזים, מתובל ביין.

כרפס - עלה בצל או חתיכת תפוח-אדמה, או עלי כרפס.

חזרת - כמו המרור.

הגדה

מצווה בלילה זה לספר ו"להגיד" את תיאורי היציאה ממצרים. זו בעצם מטרתה של "הגדה של פסח". עיקר המצווה הוא לספר לילדים, ולכן פותחים את אמירת ההגדה בארבע הקושיות ("מה נשתנה"). הקטעים הבאים בהגדה באים כתשובה לקושיות הילדים.

מצה

המצווה לאכול מצה היא אך ורק בלילה זה (לאורך החג אסור לאכול חמץ, אך אין חובה לאכול מצה). משום כך, גם מי שאינו מקפיד להשתמש בכל הפסח במצות-שמורה עבודת-יד – ראוי כי בלילה זה יאכל אך ורק ממצות כאלו, משום שהן נעשות מתוך כוונה מיוחדת לשם המצווה ומשום שכאלה מצות אכלו אבותינו במצרים.

במשך הסדר אוכלים מצה שלוש פעמים: אחרי ברכות "המוציא" ו"על אכילת מצה", באכילת ה"כורך" ובאכילת האפיקומן. יש לאכול בכל פעם לפחות שיעור "כזית" – 27 גרם, כחצי מצה עגולה (לדעות אחרות – 11 גרם, כרבע מצה עגולה). המהדרים אוכלים בפעם הראשונה ובפעם השלישית שני "כזיתים" בכל פעם.

את האפיקומן צריכים לסיים לאכול עד חצות הלילה (השנה – 12:40). נוהגים שלא לטעום לאחר האפיקומן כלום (חוץ מכוסות היין שנותרו לשתות) עד למחרת.

בכל שלוש הפעמים צריכים הגברים לאכול את המצה כדרך מלכים – בהסיבה. כלומר: בהישענות קלה לצד שמאל.

מרור

מהמרור אוכלים פעמיים: פעם אחת לשם מצוות אכילת מרור ופעם שנייה באכילת ה"כורך". יש לאכול בכל פעם לפחות שיעור "כזית" – 19 גרם.

ארבע כוסות

מצווה לשתות הלילה ארבע כוסות של יין אדום, או של מיץ-ענבים טבעי. את הכוס הראשונה שותים בסיום הקידוש; את השנייה – בסיום אמירת החלק הראשון של ההגדה, לפני שניגשים לסעודה עצמה; את השלישית – לאחר אמירת ברכת המזון; את הרביעית – בסיום אמירת ההלל.

כל כוס צריכה להכיל "רביעית" – 86 סמ"ק. יש לשתות בכל פעם לפחות את רוב השיעור (44 סמ"ק). גם שתיית הכוסות היא בהסיבה.

כוסו של אליהו הנביא

בעת אמירת "שפוך חמתך" – השלב שעוברים בהגדה מסיפור יציאת מצרים אל הציפייה לגאולה השלמה – מוזגים כוס לאליהו הנביא, שעל פי המסורת מגיע לבקר בכל שולחן סדר, וניגשים לפתוח  לו את הדלת.

שביעי של פסח

כניסת החג והדלקת נרות ביום חמישי 25/4/19  בשעה  18:54

בעת ההדלקה מברכים

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דֹ-נָ-י אֱ--הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב:

שביעי של פסח הוא חג ככל החגים

מנהג האשכנזים להזכיר  נשמות  קרובים (ביום כיפור, שמחת תורה, שביעי של פסח. חג השבועות ) לפני תפילת המוסף.

סעודת משיח

הבעל שם טוב אומר ששביעי של פסח הוא יום מיוחד לבקש בו על בואו של משיח ולכן לאחר תפילת המנחה מתכנסים יהודים לסעודה בו אוכלים מצות ושותים יין

עירוב תבשילין

השנה חל שביעי של פסח ביום שישי ולמחרת חל שבת כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת.

על-כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת, שעל-ידי כך מותר להוסיף לבשל, להדליק נרות וכו' גם בחג לצורך השבת, ועל-ידי כך גם ידאגו להכין מנה יפה לשבת.

וכך עושים זאת: מכינים בערב החג תבשיל (כגון בשר או דג) בגודל 'כזית' (נפח 27 סמ"ק לפחות), וכן חלה או לחמנייה. מניחים אותם בצד, ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת". את הלחם והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים את כל ההכנות לשבת שנעשות בחג.

חשוב לדעת, שה'עירוב' מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר, אם רוצים, ליהנות מהן בחג עצמו, אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול בערב שבת בסוף היום.

מותר לבשל בחג אך אסור להדליק אש חדשה ולכן צריך להדליק נר שישאר דלוק כל אחד וממנו נדליק את האש לה אנו זקוקים לבישול או להדלקת נר שבת בשביעי של פסח סמוך לכניסת שבת.