רחמים ומירב בכר הגישו לאחרונה עתירה לבית המשפט בטענה כי תיכון 'נריה' בעיר מפלה תלמידים על רק דתי. לדברי ההורים שכבת ח' בבית הספר, בה לומד בנם אורי, מחולקת לשתי כיתות- האחת ישיבתית והשנייה כיתה המוגדרת 'רגילה'. בנם לומד הכיתה שאינה ישביתית ולדברי ההורים הוא וחבריו לכיתה אינם מקבלים את אותם התנאים להם זוכים תלמידי הכיתה המקבילה. "הייתה בחירה בין כיתה שבה לימודי התורה מהווים נדבך מרכזי לכיתה, שזו כיתה תורנית, לכיתה שהובטח לנו שתהיה כיתת 'הייטק' ובה יגבירו לימודי מגמות. בפועל לא רק שזה לא המצב, אלא שתלמידי הכיתה הרגילה, בה לומד הבן שלי, הופרדו לחלוטין מחבריהם שלומדים בכיתה התורנית. הם מתפללים בזמנים שונים, ההפסקות שלהם בשעות שונות, הם לומדים אנגלית ומתמטיקה בנפרד, כשהכיתה התורנית זוכה ליותר שעות לימוד. בנוסף יש לתלמידי הכיתה המקבילה אפשרות לבחור במגמות מקצועיות, בעוד שלתלמידי הכיתה הרגילה אין אופציה כזאת. ואם לא די בכך, אז מתברר שהם גם זוכים לפעילויות מחוץ לכותלי בית הספר, בעוד שתלמידי הכיתה המקבילה לא".

לדברי ההורים הם פנו מספר פעמים להנהלת בית הספר ולעירייה. לאחר שלא זכו למענה ראוי והולם הם שכרו את שירותיו של עורך הדין שלום אהרון, ששיגר גם הוא מכתב לראש העיר וביקש תשובות. ראש העיר אכן ענה ובתגובתו דחה בתוקף את טענות ההורים.

התיכון הדתי נריה

"בדקתי את טענותיך ולשמחתי התמונה הפוכה מהמצויר על ידך" כתב ראש העירייה צבי גוב-ארי לעורך הדין. "הלימודים עד שעה 16:00 נעשים בגין תוספת 'שעות קודש', כן ככל הישיבות אין לימודים בימי ו' והשעות של ימי ו' ניתנות אחר הצהריים במהלך השבוע. פיצול כיתת הישיבה במקצועות אנגלית ומתמטיקה נעשה על פי בקשת ההורים. התוצאה להערכתי היא שכיתה זו תפגע היות ובעתיד כל התלמידים של הישיבה ילמדו בקבוצה אחת למרות השונות ברמה, סה"כ 4 שעות באנגלית ו-5 שעות במתמטיקה. לעומת הכיתה הרגילה שתפוצל לשתי קבוצות על פי רמות ולכל קבוצה יוקצו 4 שעות באנגלית ו-5 שעות מתמטיקה. קרי, הוספה של 9 שעות לעומת הישיבה. גם בלימודי השפה הכיתה הרגילה מקבלת 10 שעות, לעומת הישיבתית המקבלת 5 שעות" הסביר ראש העיר. בסופה של ההתייחסות ציין: "לא ברורה סיבת הרגשת ההפליה. האם יתכן כי בפנינו תופעה של חיפוש סיבות לטרוניות? במקרה זה בא כוחך מקבל יותר מאשר כיתה התורנית". 

"ראש העיר בתגובתו חוטא לאמת, וזאת בלשון המעטה. מספיק להציף במערכת השעות של הכיתות כדי לראות שהוא מדבר שטויות, פשוט ככה. הוא עוד טוען שאני עושה את זה ממניעי בחירות. זה הדבר האחרון שמעניין אותי. אני לא מעורב פוליטית וזה בכלל לא הכיוון שלי. כל מה שאני רוצה שתהיה כאן הוגנות ושהילד שלי יקבל את מה שמגיע לו ואת מה שמקבלים חבריו לכיתה המקבילה. אגב, מדובר לא רק בילד שלי אלא בתלמידי כל הכיתה. מה שקורה בבית הספר הוא אך ורק אפליה על רקע דתי, אין דרך אחרת לראות את זה".

לאחר שלא קיבלו תשובה שהניחה את דעתם פנו ההורים, באמצעות עורך דינם, לבית המשפט. הם הגישו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. העתירה הוגשה נגד משרד החינוך, עיריית יבנה ותיכון 'נריה'. בה נטען כי משרד החינוך אינו מקיים פיקוח ממשי ויעיל על התיכון והתיכון עצמו אינו מקיים הוראות בדבר איסור אפליה. בית המשפט התבקש לקבוע כי בהיעדר הפיקוח המדובר על מניעת אפליה במערכת הממלכתית דתית, חורגים הגורמים הרלוונטיים מסמכותם ופועלים משיקולים זרים ובחוסר סבירות. נטען כי ההחלטה לחלק את כיתה ח' לשני אגפים- 'ישיבתי' ו'דתי', תוך הפרדה בין התלמידים בכלל ובפרט במקצועות מתמטיקה ואנגלית וכן קביעת זמני לימוד והפסקות שונים. וכן ההחלטה להציע רק לחלק מהתלמידים, הלומדים בכיתה הישיבתית ללמוד במגמות מדעיות ומקצועיות, כשבשכבה הדתית הרגילה לא מלמדים מגמות אלה, הינן מעשה של אפליה על רקע דתי, המהווה פגיעה עצומה בשיווין בין התלמידים ומנוגדת לעולמה של היהדות ולערכיה של מדינת ישראל ודינה להתבטל.

בעתירה מתבקש בית המשפט גם לקבוע כי התלמידים הלומדים כיום בבית הספר 'נריה' יהיו זכאים להמשיך וללמוד תחת מסגרת אחת ולא תחת "מסך מפריד שעיקרו מבוסס על אפליה דתית פסולה" כך נכתב. בית המשפט התבקש להוציא צו ביניים המחייב לאחד את התלמידים במוסד החינוכי בלימודי מתמטיקה ואנגלית, כפי שהיה נהוג בשנים הקודמות. כמו כן לאחד את זמני ההפסקות ואת מגרש המשחקים ולהשוות את שעות הלימוד. בנוסף צו המחייב את שלושת הגורמים ללמד בכיתה הדתית הרגילה את אותן מגמות מדעיות הנלמדות בכיתה הישיבתית. "מתן צו הביניים יאפשר לכל התלמידים להמשיך את שנת הלימודים הנוכחית, כאשר הלימודים בין כותלי בית הספר ילמדו באופן שווה, ללא הפרדה ואפליה בכל הנוגע למקצועות החובה וכן בכל הקשור ללימודי מגמות מדעיות, ללא הבדל דת וללא הגדרה של כיתה ישביתית או כיתה דתית רגילה" נכתב בעתירה. עוד נכתב כי: "תלמידי הכיתה הישיבתית לא ניחנו בתכונות השונות מאלה של תלמידי הכיתה הדתית הרגילה ואין להנציח את הפער בין התלמידים. יש להימנע, בכל דרך שהיא, מאותה אפליה אשר גורמת לתלמידי הכיתה הדתית הרגילה וכן להוריהם, תחושה כי ילדיהם נחותים מאלו שבכיתה הישיבתית. גם לנראות וגם לתחושת הקיפוח יש מקום בעתירה זו".

"התלמידים שבחרו שלא ללמוד במסגרת הישיבה נפגעים בכל שאר הפרמטרים, כי הם נחשבים סוג ב'. הבן שלי לא סוג ב' ואני לא אתן לאף אחד לגרום לו ולחבריו להרגיש ככה" מסכם האב. "השקעתי הרבה מאוד כסף במאבק המשפטי הזה והכל מכיסי הפרטי. אני אמשיך להיאבק למען שיווין בין התלמידים, גם אם אצטרך להגיע לבג"צ".

מעיריית יבנה נמסר כי "אנו דוחים מכל וכל כל טענה לאפליה מכל סוג. העותרים משיגים על כינונה של כיתת עתודה מדעית טכנולוגית, אשר הינה חלק מתוכנית המופעלת בכ-270 בתי ספר בארץ, אשר בחרו להצטרף לתכנית משרד החינוך, במטרה לאפשר מסלול מצוינות שש-שנתי המאפשר לבוגריה תעודת בגרות מדעית-טכנולוגית. במסגרת התכנית נחשפים תלמידים בעלי פוטנציאל הצטיינות בתחומי המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה לתכנית מאתגרת ברמת לימודים גבוהה. משתתפי התכנית לומדים בהתאם לתכנית הלימודים הרגילה בדגש על תגבור לימודי בתחומי המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה החל מחטיבת הביניים. איתור התלמידים נעשה בהתאם לקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד החינוך. טענות נוספות שנטענו ע"י העותרים בדבר הפרדה בהפסקות, במגרש המשחקים, בזמני תפילה וכיוצא בזה נבדקו ונמצאו כבלתי נכונות.

יודגש כי בקשת העותרים למתן צו הדורש את הפסקת הקצאת שעות ה"תגבור" במקצועות המדעיים לכיתת העתודה הטכנולוגית ולחילופין, החלת אותה הקצאת שעות גם ללומדים בכיתה "רגילה", נדחתה ע"י בית המשפט לעניינים מנהליים וכך אף בקשה לעיון חוזר בהחלטה. עמדתם המפורטת של העירייה ומשרד החינוך יוגשו לבית המשפט כמקובל".