"בעבר קיבלתי שיחת טלפון מתושב זועם שאמר לי שהוא משלם לי משכורת, שאני עובד אצלו ולכן חייב לטפל בבעיה שיש לו. יש לי אופי רגוע, אז הקשבתי לו ואמרתי לו שאני מוכן לעזור לו, אבל הוספתי רק שאני עובד בהתנדבות. היו מספר שניות של שקט על הקו, כי כנראה שהוא הובך מהדרך שבה הוא פתח את השיחה ואז הוא אמר לי: 'בהתנדבות. איזה פראייר' וניתק את השיחה" מספר מזוז "אז אני לא פראייר. אני עושה את זה כי אני אוהב את העיר הזאת ואני כאן כדי להילחם למען התושבים שלה. אני מקווה שהציבור ייתן לי את הכוח להמשיך ולהילחם עבורו. עד עכשיו הייתי עם מנדט אחד וזה לא היה קל. לכן בבחירות הללו בחרתי להתמקד בזה ולהגיד לציבור שאנחנו רוצים במועצה יותר יבנאים ופחות פוליטקאים".

מה אתה חש מהשטח?

"התחושות בשטח הן טובות מאוד. יש אהדה והיא באה בעקבות הבנה של אנשים שיש מי שנאבק עבורם ולא טומן את הראש בחול ושותק כשנוח לו. בבחירות הקודמות היו חסרים לנו  מעט קולות כדי לקבל שני מנדטים. הפעם יבנה גדלה וגם אחוז הצבעים יגדל ואני מקווה שהתושבים יבינו שאפשר ורצוי לשים שני פתקים, אחד לראשות ואחד למועצה, ולפצל את ההצבעה. זה הרבה יותר חכם. צביקה היה עם חמישה מנדטים ואנשים שלו הצביעו ביחד איתו, גם כשהם לא האמינו במה שהוא הוביל במועצת העיר. אז הם אומרים לי שזה בגלל שהם היו חלק מהקואליציה, אבל מבחינתי זו תשובה לא ראויה".

עם בנט

אולי זה בגלל שהצבעה נגד תוביל אותם לאופוזיציה?

"נכון, יכול מאוד להיות אבל הבחירה של שליח ציבור צריכה להיות לטובת הציבור. נכון שיש הסכמים קואליציוניים ולפעמים נאלצים להתגמש לכאן או לכאן, אבל יש דברים שעבורם צריכים חברי המועצה לעמוד על הרגליים האחוריות ולא להתפשר, לא משנה בכלל אם הם שייכים לאופוזיציה או לקואליציה".

תספר קצת על הרשימה שלך?

"אנחנו רשימה עם חמישיית צעירים, הרשימה הכי צעירה מכולן. 60 אחוז מהם ייצוג נשי.דורון,  מספר 2 שלי עבד בהתנדבות חמש שנים במועצה הדתית ומביא את העשייה הרבה שלו. כולם אנשים מוכשרים בתחומם, הורים לילדים צעירים שמבינים את הצרכים של העיר הזאת. אני חבר מועצה שנה עשירית, מביא איתי הרבה ניסיון. אנחנו באים להילחם על החינוך של הילדים שלנו. נקודה. אף אחד לא יעצור אותנו, בין אם נהיה באופציה ובין אם בקואליציה".

בזמן האחרון היו פרסומים לפיהם אתם תומכים בגוב ארי.

"היו פרסומים שאנחנו תומכים בגוב ארי והיו שמועות שאנחנו תומכים במאיר שטרית. אנחנו קודם כל תומכים ביבנאים ואת ההחלטה לגבי בחירת ראש העיר משאירים לציבור ולא מתערבים בזה. אני קרוב גם לראש העיר וגם למאיר שטרית ואני חושב שהם אנשים מוכשרים. אני בחרתי בחירה מושכלת לא להתמודד לראשות, למרות שהופעלו עליי לחצים רבים, ולהתמקד במועצת העיר. ואני בא ואומר בקול ברור לא משנה מי יהיה ראש העיר אנחנו צריכים לבוא חזקים ולעמוד מולו על הצרכים של תושבי יבנה. אם נקבל שלושה מנדטים נהיה מאוד חזקים להילחם על החינוך, מהמעונות, דרך הגנים ועד לבתי הספר, כי יש פה משהו שחייב טיפול שורש. יש לנו גם את שר חינוך מאחורינו. רק השבוע היה לנו כנס גדול מאוד איתו. אני בקשר אישי איתו והוא רוצה לסייע".

 היבנאים

הקשר הזה לא בא לידי ביטוי בקדנציה הקודמת.

"נכון זה לא עזר כי לא הייתה נכונות מצד הרשות. בזמנו הגיע לכאן השר וראש העיר ביקש שייצרו איתו קשר. ניסו ליצור קשר, אבל לשכת ראש העיר לא פעלה כראוי מול לשכת השר. אם לשכת ראש העירה והעירייה היו משכילים לנצל את משרד החינוך ואותי כאיש קשר, מערכת החינוך ביבנה הייתה מרוויחה הרבה יותר. אבל מי שבחרו לא לעשות כך, אין להם על מי להלין אלא על עצמם".

איך זה ישתנה בקדנציה הבאה?

"קודם כל אני בא עם ניסיון רב. אני לא מתכוון להיות נחמד, לא על חשבון הציבור. אני בא לדרוש. דברים יכולים להשתנות משני כיוונים: אחד, אם לשכת ראש העיר תשנה גישה. דבר שני, אם אנחנו נבוא חזקים ויהיו חייבים לקחת אותנו בחשבון בשיקולי הקואליציה. בקדנציה הקודמת היה רוב של חמישה מנדטים של גוב ארי ושלושה של שס וזה הספיק. משם כל אחד נוסף הוא בונוס והיחס לאותם מצטרפים היה בדיוק כזה. רוצים? תהיו בפנים, לא רוצים? תהיו בחוץ. אני בא ואומר לציבור תתעוררו. פעם בחמש שנים יש בחירות. זה משפיע עליכם, משפיע על העתיד של הילדים שלכם. אנשים פונים אליי עם בעיות ספציפיות כי הם יודעים שאכפת לי. זה שאכפת לי זה יפה ונחמד, אבל לא מספיק. אם אני לא אבוא עם הכוח של רשימת יבנאים, אז היכול שלי לסייע לציבור תקטן ואולי אפילו  תבוטל. אנחנו מבקשים מהציבור לצאת פעם אחת בחמש שנים בכל כוח, ללכת עם הלב לקלפי ולומר אמירה ברורה שהם נותנים את הכוח ליבנאים. משם יש עלינו חובת הוכחה של חמש שנים. והוכחתי שאני יודע לנהל מאבקים. למה הגענו לבעיות בתחום החינוך וההתחדשות העירונית? כי ראש העיר קיבל יותר מידי כוח. ואני אומר אל תתנו יותר מידי כוח לראש העיר, זאת אמירה מאוד ברורה. ראש עיר שיש לו הרבה כוח בידיים, יעשה מה שהוא רוצה. ואז שוב נעבור חמש שנים של בכיות והמתנה לבחירות הבאות".

אבל יכול להיות גם שראש עיר אחר יפעל בצורה יותר שיתופית.

"יכול להיות שגם ראש העיר נוכחי יחליט שהוא משנה גישה או שיבוא ראש עיר עם גישה, הכל יכול להיות. אבל אני אומר לא צריך להמר. אומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אין מה לעשות אנחנו בשנת בחירות וצריך לשים אץ הדברים על השולחן. אני נלחמתי וכשהייתי צריך לפרוש מהקואליציה, פרשתי. זה קרה גם בקדנציה הראשונה וגם בשנייה. עשיתי את זה כי אני לא מוכן להתפשר על חשבון הציבור ".

מה הפירות של המאבקים הללו?

"יש מספר דוגמאות. ראשית, אני הובלתי את המאבק עבור הזוגות הצעירים לתוספת של דירות קטנות במחיר למשתכן. העלנו את הנושא הזה בישיבה שלא מן המניין ואני טענתי שצריך לתת לקבלן תוספת 'שבס' של 13 אחוז ובתוך זה לאפשר לו לבנות עוד דירות קטנות. ניהלנו  מאבק עיקש מול ראש העיר והקואליציה, שלא אהבה את הסיפור הזה".

 

למה לא אהבה?

"כי יש קטע של מלחמות, מי מציע פתרון ומי לוקח את הקרדיט. אלה מבחינתי מלחמות לא ראויות. אני חושב שהקואליציה נלחמה כי היא נכנסת ללחץ, כשהיא פועלת לא נכון. אם באים ומאירים לה, בא' או בע', היא נלחצת, מגוננת על עצמה באופן אוטומטי וטבעי ולפעמים לא בצורה שקולה. רק כי היא לא רוצה לתת קרדיט למישהו שהוא לא מטעמה. בטח לא במקרה שבו יש ראש עיר שרוצה להגיד שהוא עושה הכל. כאן אנחנו הצלחנו להוביל מהלך, שהקואליציה אימצה את ההצעה של האופוזיציה, במקרה הזה את ההצעה שלי. ישבתי עם הזוכים לפני, ניהלנו דיונים טרם הישיבה ובנינו הכל בהתאם. אני בא מתוך האנשים ולא מנחית הנחתות מלמעלה. המאבק הזה בא מהתושבים הוא היה צודק".

מה עוד?

"אותו דבר בנושא המאבק העיקש והארוך על בית ספר ממלכתי דתי בשכונה הירוקה. נבנתה שכונה עם ארבעה בתי ספר ממלכתיים ולא רצו לפתוח ממ"ד. למה? גישה של ראש עיר. אחרי מאבק של שנתיים, במהלכו גם לא קוימו הסכמים בנוגע למקום פתיחת בית הספר, דבר שגרם לפרישה שלי מהקואליציה. אבל  בסופו של דבר נפתח בית ספר ואם הוא לא היה נפתח, אז היום לא היה מקום לתלמידי החינוך הדתי. זה צורך שראש העיר ואגף החינוך היו צריכים לזהות אותו, ולא חבר מועצה ותושבים. אז במקרה של ראש עיר לא מתפקד בא חבר מועצה מהשטח ויחד עם התושבים מעלה את הצורך, דופק על השולחן ומצליח לשנות".

יש עוד מקומות בהם ההצלחה חלקית?

"בוודאי שיש ולכן אנחנו כאן, כדי להמשיך ולנהל מאבקים ולהגיע לניצחון ותיקון. התקציב של גני הילדים למשל. גננת ביבנה מקבלת בכל חודש סכום של 350 שקלים עבור הניהול של הגן. בדקתי וגם הגעתי עם הנתונים לראש העיר. זה סכום שהוא בדיחה, אי אפשר לעשות איתו כלום. אז המצב עגום ויש תלונות רבות מצד הגננות. סך הכל מדובר בכסף קטן ולכן מפליאה אותי ההתעקשות הזאת. כל כך עצוב שצריך להתווכח על דברים שהם אלמנטריים עבור הילדים שלנו. ישכיל ראש העיר, מי שזה לא יהיה, ליישר איתנו קו. אם לא, נכונות לו מלחמות רבות. אני לא הולך להתפשר ולו בקמצוץ בנושא החינוך".

גוב ארי ידוע כמי שתיק החינוך הוא הבייבי שלו, הוא כל השנים התפאר בזה ואף פעם לא מסר אותו לאף אחד אחר. מאיר שטרית כבר הכריז שרונית היא זו שתחזיק את תיק החינוך במידה והוא ייבחר. מה עושים?

"הכרזות יש הרבה. אני קודם כל יכול להגיד על עצמי שאני איש נוח, אדם שהוא שותף לעשייה. לא מעניין אותי מי יקבל תפקיד כזה או אחר או קרדיט. אם אני אהיה מספיק חזק, עם שניים או שלושה מנדטים, אני אדרוש את התיק ולא אוותר עליו. אבל אני רוצה לדרוש את התיק החינוך כדי להביא לתוצאות, לא ליופי. בלי סמכויות ובלי תקציבים אני גם לא אקח אותו, כי זו תהיה בדיחה ולעג לרש. אני לא עובד על עצמי וטח שלא על התושבים. וכן הפוך, אם אני לא אקבל את תיק החינוך, אבל יציעו לי להיות שותף בכל  מה שקורה בשטח, להנחיל תכניות ולבצע אז אני אהיה שם".

על מה עוד לא תתפשר?

"דבר נוסף שאני לא הולך להתפשר עליו, זה נושא ההתחדשות העירונית. יש פה ביבנה שכונות וותיקות, שמשוועות להתייחסות ולזה שיפסיקו להעמיס עליהן בניה לא ראויה. אני בעד התחדשות עירונית, אבל נגד עומס על תשתיות. אני מדבר עם ראש העיר שומע שהולכים להרים מגדלים ברח' האלון ולהרחיב את הכביש במטר בלבד, זה דבר לא הגיוני. התושבים לא מודעים לדברים הללו ולא מכירים את האותיות הקטנות, לצערי הרב לא כולם מתעדכנים בחדשות באופן קבוע. ראש עיר מכהן צריך לדאוג קודם כל תושבים. עיריית יבנה באה לשרת את התושבים ולא לעשות קופה על הגב שלהם".

ולסיכום

"אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את הגישה בעיירה יבנה ולפעול יותר למען התושבים ופחות למען העיר. העיר באה לשרת, בסופו של דבר, את התושבים ולכן צריכים לשנות את המשוואה הזאת. אז פחות כיכר ופחות פארק, אבל יותר חינוך ואנשים. אולי דברים יראו פחות נוצצים, אבל יהיו מלאים בתוכן. זה מה שאני מכוון אליו".