"לא בלי בניי"

אל משרדה של עו"ד רעות שדה הגיעה ב', גבר בשנות הארבעים לחייו, וגולל את סיפורו בפניה: הלקוח ואשתו חיו בזוגיות כמעט שמונה שנים ונולדו להם שני בנים משותפים. לאישה שני בנים נוספים מנישואים קודמים אשר נולדו בארה"ב.

ב' עשה כל שלאל-ידו בכדי לפרנס את משפחתו ולהניח אוכל על שולחנה, ואושרה של האישה וילדיו היה הדבר החשוב לו ביותר. הלקוח אף היה מפרנס יחיד כשכל העול הכלכלי רבץ על גבו. אשת הלקוח לא תרמה את חלקה בכלכלת הבית, שכן הייתה עסוקה בבזבזנות כרונית ושמה את עצמה וטיפוחה בראש מעייניה תמיד, עוד לפני ילדיה.

הבעל הרגיש כי עבד ללא סוף, בעוד חייו המשותפים עם אשתו היו "כבור ללא תחתית". בחלוף הימים עלו יחסי הזוג על שרטון, לאחר שהלקוח טס לחו"ל במסגרת עבודתו, לשהות ממושכת.

הצדדים נפרדו, ובזמן ששהה שם, בעזות מצח בלתי נתפסת פצחה האישה בחיים חדשים עם גבר אחר - בזמן שהמשיכה להתגורר עם ילדיה בביתם שבשכירות.

במהלך שהותו בחו"ל התעדכן ב' אודות מצב בניהם המשותפים רק בזכות התקשורת עם הוריו, שכן האישה ניתקה עמו כל מגע ולא איפשרה לבניו להיות עמו בקשר. ההורים אף גילו כי בנו הקטן סובל מבעיית עור נדירה שהחמירה, אך האם לא דאגה למצוא לכך מרפא. הורי הבעל עשו ככל יכולתם בהיעדר בנם לשמירה על קשר עם האם ולוודא כי יתמלאו כל מחסורם וצורכיהם של הבנים. זאת, במיוחד לאור ההתעסקות האובססיבית של האם בעצמה, במראה שלה, ובטיפולים קוסמטיים עליהם בזבזה כספים שנדרשו כדי להזין את ילדיה, תוך שהבנים מנישואיה הקודמים זנוחים.

באחד הימים יצאה האם לשופינג עם חברותיה ושכחה לאסוף את בנה הקטן מהגן, היו ימים רבים בהם יצאה לבילוי עד אור הבוקר, עד כי לא הייתה מסוגלת לשלוח את ילדיה למסגרות החינוך.

זלזול האישה והתנהלותה הנלוזה, בזבוז כל מאמציו וכספי המזונות ששילם האב, הדהדו במוחו ולא עזבו. חוסר השקט שקינן בלקוח המשרד לא חלף, ועם חזרתו ארצה ביקש לפתוח בדרך חדשה ואף הכיר בת-זוג שדאגה לחזק את ידיו.

ב' החליט שכל רצונו להדק את הקשר עם בניו ולפיכך עשה כל מאמץ ונפגש עמם באופן קבוע. אך האם, שסירבה לקבל את העובדה שהמשיך בחייו, הערימה קשיים רבים בדרך. הדבר גרם לב' עוגמת נפש ותסכול רב, והמצב הלך והחמיר.

ב' היה נתון לחסדי מצב רוחה של האישה ולגחמותיה, עת התנהלה באופן פוגעני כלפיו ודאגה לניתוק מוחלט שלו מבניהם המשותפים.

כשהבין ב' כי הוא עשוי להפסיד את בניו, וכי זו מלחמת התשה, פנה לעו"ד שדה, אשר הקשיבה בקשב רב לסיפורו והתעניינה בעברו האישי והזוגי, ואף היוותה כתף להישען עליה ולפרוק את שעל ליבו.

לאחר שהתעדכנה בפרטים הרלוונטיים, פעלה שדה כדי להשיג החלטה שיפוטית אשר תקבע זמני שהות קבועים בהם יבלו הלקוח ובניו מבלי להיות נתונים לגחמות האם. כמו-כן הוצא בבית המשפט צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבנים הקטינים, בעקבות איומי האם כי תחזור עימם לארה"ב, ללא רשות האב.

בתוך ההליך, יצרה האישה באחד הימים קשר עם ב' וביקשה שיאסוף בדחיפות את בנם הקטן. כשהגיע אליו חשכו עיניו: הילד היה חבול בפניו, לאחר שהוכה על-ידי נער שכן בפארק שעשועים אליו נשלח על-ידי האם בגפו.

עו"ד שדה הבהירה בפני בית המשפט כי חוסר מסוגלותה של האישה לשמש כאם אחראית לבנים המשותפים, וילדיה בכלל, זועק לשמיים. עוד הובהר כי בעוד שהאם אינה עובדת בקביעות, ופרנסתה וכלכלת ילדיה אינם בראש מעייניה וכך גם שלומם, האב עמל במסירות רבה כדי לשלם את מזונות בניו ואת כל מחסורם.

האם, שהבינה כי לא תוכל עוד להתל בלקוח, וכי עורכת הדין שדה נלחמת את מלחמתו, הביעה לאחר משא ומתן ארוך בין באי-כח הצדדים הסכמה לתנאי ההסכם שהוצע.

לא עוד סחטנות האב והפיכת ילדיה ככלי מיקוח להשגת כספים לבזבזנותה הראוותנית ומנקרת העיניים, אלא תשלום הוגן של מזונות אשר יועברו לבניו וישמשו לגידולם ותו-לאו, וכן נקבעו ועוגנו זמני שהות קבועים עם האב.

מאמציה של עורכת הדין שדה הניבו פרי בכל המישורים, והיא מסכמת: "שמחתי לעמוד לצידו של הלקוח ולסייע לו להסיר את העול שעל ליבו. מחלוקות בין צדדים צריכות להיפתר תוך מבט כולל על כל צורכי הלקוח, ועל כן - ומשהבחנתי כי הלקוח רוצה בכל מאודו בקשר עם בניו ובהזדמנות אמיתית לתפקד כאב - עמד הדבר לנגד עיניי לכל אורך ההליך המשפטי".