ניסתה לרושש את בעלה ונבלמה!

למשרדה של עוה"ד רעות שדה הגיע לקוח וגולל את סיפורו בפניה:

הלקוח, בן 40, תושב בני ברק, עצמאי ובעלים של חנות נעלים גדולה. במקביל פתח חנות קטנה נוספת למכירת כלים חד פעמיים. אשתו, בת 40 הייתה עקרת בית רוב שנותיה ומעולם לא עבדה בעבודה מסודרת. לצדדים לא נולדו ילדים.

הלקוח מאז ומתמיד פרנס את האישה ודאג לכל מחסורה. בכל פעם שביקשה האישה שיקנה לה משהו (מתנות, תכשיטים יקרים, בגדים) רכש עבורה בשמחה. 

האישה הרגישה נוח מאוד עם המצב. לעיתים נוח מדי. היו פעמים שהאישה נהגה להגיע לחנות הנעליים או לחנות הנוספת ופשוט לקחה כסף מהקופה מבלי ליידע את הלקוח ובידיעה כי הוא מודע היטב לחובתו לפרנס אותה. מספר רב של פעמים, כשהיה סוגר את הקופה בסוף יום, גילה הלקוח כי אשתו לקחה 1,000 ₪ ולעיתים אף 2,000 ₪ מהקופה ללא ידיעתו.

עם השנים, אשתו הפכה לתובענית יותר ודרשה מבעלה היקר יותר כסף ממה שיכול היה לתת לה. העובדה שהיא מעולם לא עבדה או סייעה בתשלומים עבור כלכלת הבית לא הפריעו לה, אולם החלו להשפיע על עסקיו של הלקוח אשר התקשה לעמוד בדרישותיה התובעניות של אשתו.

הלקוח נאלץ ליטול הלוואות על גבי הלוואות- מבנקים, גמ"חים, חברים ובני משפחה רחוקים בכדי שעסקיו לא יקרסו. הלקוח התריע על כך בפני אשתו אולם הדבר לא עניין אותה. הלקוח אף עדכן את אשתו כי הוא מתקשה לעמוד בתשלומי המשכנתא וכי באם לא תחדל להתנהג בפזרנות- ביתם יעוקל וימומש על ידי הבנק. 

את האישה לא עניין דבר. היא חיה ברמת חיים מסוימת עד כה וסירבה להיפרד ממנה בעודה אומרת לבעלה: "אתה התחתנת איתי -חובתך לפרנס אותי! תקרא את הכתובה.."

הלקוח היה אובד עצות. הבנקים המשיכו לשלוח לו מכתבי התראה ואיימו כי אם לא ישלם את תשלומי המשכנתא, ביתו יילקח ממנו. במקביל, הלקוח לא הצליח לעמוד בתשלומי ההלוואות שנטל בכדי שיתאפשר לו לשלם לספקים ועבור חובות שנצברו.

לאחר מספר ימים שאשתו לא דיברה עמו כלל, ואף עברה לישון בסלון, קיבל בדואר בקשה לישוב סכסוך עם בקשה לסעד דחוף לפסיקת מזונות אישה. אשתו דרשה לא פחות מ-9,460 ₪ לחודש(!) בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. בבקשתה, פירטה האישה את חובתו של הלקוח לפרנס אותה ולממן את סגנון חייה- ראוותני ככל שיהיה. בנוסף טענה כי היא זו שסייעה לבעלה לכל אורך הדרך להשקיע את כל כספם ומרצם בעסקים המשותפים אותם פתח. 

המום, פנה הלקוח לאשתו ושאל לפשר הבקשות. אשתו השיבה לו בזלזול: "נראה לך שאשאר איתך אחרי שאתה לא מסוגל לממן אותי?"

בוש ונכלם, פנה הלקוח בשלב זה לעוה"ד רעות שדה. עוה"ד שדה הסבירה ללקוח כי ברגע שמצבם הכלכלי של הצדדים התדרדר, מצופה היה מאשתו להיות לעזר כנגדו ולצאת לעבוד במקום לצפות שיממן אותה מבלי שתתרום לכלכלת הבית דבר.

עוה"ד רעות שדה הגישה תגובה מפורטת לבית המשפט. לתגובה צירפה את כל האסמכתאות הרלוונטיות המעידות על מצבו הכלכלי הרעוע של הלקוח וכיצד אשתו לא נקפה אצבע בכדי לשקם את המצב הכלכלי של בני הזוג . בין היתר צירפה פירוט דפי חשבון בנק מכל הבנקים מהם נאלץ הלקוח המסכן ליטול הלוואות רק בכדי לרצות את אשתו ולממן את אורח  חייה הפזרני. בנוסף צירפה עוה"ד רעות שדה הוכחות להלוואות שנלקחו על הרכבים של הצדדים ומכתבים מהבנק שהתריע עקב אי עמידה בתשלומי המשכנתא. השופט התרשם מטענותיה של עוה"ד רעות שדה ולא קיבל את העובדה שאישה צעירה ובריאה ללא ילדים לא יוצאת לשוק העבודה מבחירה, כשבעלה קורס תחת הנטל הכלכלי. על כן הלקוח לא חויב במזונות אשתו.

עוה"ד רעות שדה: "שמחתי לעזור ללקוח משרדי אשר נפל קורבן בידי אשתו. משק בית משותף צריך להיות ממומן על ידי שני צדדים באופן שווה. אם אתה נמצא בסיטואציה דומה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום לצורך ייעוץ וליווי לאורך ההליך".