לפרגן? הרווח כולו שלי!

כיוצרת אין לי מושג לאן פורשות כנפיים יצירותיי ומגיעות בסופה של דרך. הייתי נותנת הרבה כדי לדעת מיהם קוראי הטורים והספר שלי - מתה לשאול אותם על חוויית הקריאה שלהם, האם הם מזדהים עם הסיטואציות המתוארות? ואיזה רגש הציף אותם בזמן הקריאה? לא פעם שיתפתי את האנשים הקרובים אליי: "מסקרן אותי לדעת מי נחשף לטורים שלי", עצם העובדה שאני שמה את כל רמ"ח אבריי בתוך כל טור וטור, משתפת ופורקת את המיכלים המלאים שלי בספרי, מגדיל אצלי את יצר הסקרנות - להכיר מי הם הקוראים שאני משתפת בצפונות חיי ורגשותיי, מבחינתי לשבת עם כל אחד ואחד לקפה.

לפני כארבעה ימים, בשעות הערב המוקדמות, אני מגיעה כהרגלי למכון הכושר לשיעור עיצוב בסטודיו. בזמן שאני ועוד עשרים בנות מלאות מוטיבציה ממתינות בסבלנות למדריכה האהובה להתחלת השיעור, ניגשת אליי אישה בסוף שנות ה-40 שלה ומשתפת אותי בעיניים בורקות ובחיוך רחב: "כל סופ"ש אני קוראת את הטורים שלך, הם נפלאים ואני ממש מזדהה עם כל מילה הכתובה בהם". תוך כדי שאני מנסה לעכל את מה ששמעו אוזניי, אני מחבקת אותה חיבוק חזק ולא מרפה - כאילו לא רוצה שתברח לי, ולוחשת באוזנה: "תודה על אהבת חינם, בשנייה אחת עשית אותי מאושרת!". אני די בטוחה שהיא לא ממש הבינה את גודל המעשה שלה, אך עבורי זה היה מעשה אמיץ של פירגון נקי וטהור.

אושר צרוף זורם בעורקיי ברגע שאני מבינה שהצלחתי להזיז ולשפר משהו בחייה של אותה אישה מדהימה. חשוב לי לציין שלא הייתי מודעת לקיומה של התרומה שלי כלפי אותה אישה מקסימה אם היא לא הייתה מגיעה עד אליי, לכן חשיבות הפירגון היא ענקית והכרחית לשני הצדדים, לנותן ולמקבל. אותה אישה מדהימה חיזקה את פועלי ללא מניעים נסתרים, הפירגון היה חיובי ונקי מרגש שלילי וממניעים אינטרסנטיים, ברור לי שמבחינתה זה לא "וואו" גדול - אך עבורי האהדה והתמיכה שלה גורמות לי להבין שאני עושה משהו טוב.

מנקודת מבטי, אדם שזכה ביכולת לפרגן ולהעניק מחמאות הוא אדם בעל לב רחב, מצוייד באישיות מרשימה ומעוררת הערצה. הוא לא מונע מקנאה ומצרות-עין ולא שומר לעצמו את האהדה אלא בוחר לשתף ולפרגן לצד השני בכל הכוח, וזאת מהסיבה שהוא יודע מה כוחה של מילה טובה – אשר יכולה להחזיר בן-אדם לחיים. ממש כך. אוסיף ואומר כי הוא גם חכם - ברור לו כשמש שכשהוא נותן הוא מקבל כפליים. כן, מה לעשות אנחנו יצורים חיים המשתוקקים למילה חמה ולטפיחה על השכם, במיוחד היוצרים שבנו הם הזקוקים לתמיכה חיובית, לאהדה ולפירגון על-מנת לגרות ולהניע את היצירתיות שבנו.

עם יד על הלב, ברור לי שבסערות המלוות את כולנו ביום-יום יש מתחים וכעסים העלולים לפגום ביכולתנו לפרגן לעצמנו ואפילו לבני משפחתנו ולחברינו. לכן, תמיד כשאני מקבלת אהדה ותמיכה על פועלי מאנשים לא מוכרים אני מתרגשת מחדש, לוקח לי כמה שניות להבין: "וואלה, הם קוראים אותי!". באופן תמידי אני מופתעת מכך. מרגש אותי לדעת כי אותם אנשים הקוראים אותי מקבלים מענה כפי שאני נותנת מענה לעצמי. הרי שנים על גבי שנים חיפשתי ועדיין מחפשת מענה ושקט לנפשי שלי, את כל התשובות והמסקנות אני פורקת על הדף מתוך רצון עז שמי שיקרא ייחשף לתכנים שלי, יזדהה עימם וימצא בהם עבורו תשובות והשראה.

הפירגון כמשאב- פירגון הינו כוח מניע - הפירגון מזרים לנו אנרגיה - מחמאה, מילה טובה, הבעת הערכה - כל אלו ממלאות אותנו במוטיבציה שבקלות מתורגמת לעשייה ולפעולות מקדמות.

הפירגון מחזק ביטחון עצמי - כאשר אנחנו מקבלים מחמאה או משוב חיובי על עשייה או הישג - הביטחון העצמי שלנו נטען ומתעצם, אנו חווים את הפירגון כאישור חיובי למשהו שעשינו, והאישור הזה מחזק מאד.

הפירגון משמח ומייצר אווירה חיובית - אווירה חיובית משחררת ממתחים ומנקה את האנרגיות שלנו מהכתמה של רגשות שליליים, פותחת את הלב ומעלה חיוך.

לסיום, לעולם לא אשכח מאומן שלי שהתלונן בעצב שאף אחד לא מפרגן לו, שאלתי: "האם אתה מפרגן לעצמך ולסביבתך?", ותשובתו הייתה: "לא!". דומה מושך דומה – תפרגן, ותקבל פירגון בחזרה.

עלינו להשתדל ולנסות להיפטר מהתחושה שפירגון לאחר מקטין אותנו, ולשחרר את עצמנו להיות אנחנו, להשיל מעצמנו מסכות של קינאה, סגירות, ציניות, ביישנות - ולהעניק מתנות ליקום בצורת אהבת חינם, ומילות חיוב והעצמה. זה הזמן הנכון לתרגל ולהתאמן על מילים טובות וחמות, לאמץ גישה חיובית, פירגון, אהדה ותמיכה - קודם לעצמכם וכלפי הסביבה שלכם, ובאורח פלא הכל יחזור אליכם בחזרה, כגלגל המתגלגל בעולמנו.