'מילה כסלע' - אם אין אני לי ביטי לי

אנחנו תרבות נחותה. חייזרים כי יבואו לביקור אצלנו בארץ המובטחת, יהיו בשוק למראה עיניהם ולמשמע אזניהם.

כל המדמנה שאנו מתבוססים בה, המדמנה הענקית – הכלכלית, הצבאית, הביטחונית, המוסרית, הערכית – תיראה בעיני החייזרים כמו עיסה אחת גדולה של סחי ומיאוס.

והם יתמהו בינם לבין עצמם: "מי הם היצורים הנחותים האלה ואיך הם הצליחו לייצר דיסק-און- קיי ו-ווייז (כן, החייזרים בהחלט ישתמשו ב'ווייז' – איך לדעתכם הם ינווטו לפתח-תקווה אחרי הביקור ביבנה?!).

למה, תשאלו? אסביר.

כי בנוסף על ענייני נתניהו והגאנצע מעייסע שמזנב בו כבר כמה חודשים, ובנוסף על ענייני הדו-קיום הישראלי פלסטיני (פחחחחח...), ובנוסף על ענייני רון קובי, ובנוסף על ענייני ליהי גרינר, ובנוסף על ענייני נטע ברזילי, ובנוסף על ענייני נעמה יששכר ועלילותיה בערוגת הירק, ובנוסף על ענייני האיום האיראני והאיום הטורקי והאיום הסורי, ובנוסף על ענייני הכינרת ששום דבר לא מספיק לה – תמיד היא נשארת מתחת לקו האפס, תמיד חסר לה משהו, וחוץ מענייני החילונים-דתיים וחוץ מענייני הנכים, והקשישים וניצולי השואה שחווים שואה שנייה מדי יום ומדי שעה – חוץ מכל אלה ועוד – עכשיו יש לנו את ענייני נועה קירל ועדי ביטי.

את ענייני גיוסן של השתיים לצבא, ליתר דיוק.

אם עד השבוע שעבר חשבנו ששתי הכוכבניות האלו הן בשר ודם, עשויות כאחד האדם, בנויות מגידים ומשרירים והורמונים ושיער ותאים למיניהם – הרי שיום הגיוס שלהן הבהיר לנו שכשלנו – ואנחנו לא ידועים לזהות אלוהות גם אם זו תדפוק על ראשינו בעוצמה ותצהיר: "הלו, אני כאן, תשתחוו כבר. תקריבו שה, תעלו עולה, משהו".

כולנו סתומים, כי לא הבנו שבמלכות ומורמות מעם - ובצדק - עסקינן. כי אחרת, אם הן לא מלאכיות שלוחות משמים תחת ההקדשה: "ממני אליכם. על החתום – אלוהים שבשמיים" – אין כל הסבר לאופן שבו גוייסו שתי הפקאצות לצבא.

שימו לב: "מקלחות נפרדות, ליווי מיוחד ועוד: בצה"ל נערכו ישיבות מיוחדות לקראת גיוסן של כוכבות הנוער נועה קירל ועדי ביטי...כדי שהכל יעבור בשלום ובלי הדלפות...ההיערכות בהתאם...לקראת הגעתן נערכות ישיבות מיוחדות בהשתתפות מפקדים בכירים...(עם דגש על 'בכירים'!!! ר.ש.)...בין היתר, נאסר על מפקדים שאינם המפקדים שלהן לפנות אל הבנות...במהלך הטירונות הן יזכו לליווי מיוחד...כמו-כן, נבדקת האפשרות כי השתיים ישהו במתחמים נפרדים...במטרה לייצר שטח סטרילי (עם דגש על 'סטרילי'!!! ר.ש.)...השתיים גם יתקלחו בנפרד ולא ביחד עם שאר הבנות...". וכל שנותר לנו לעשות הוא להשתחוות אפיים ארצה, להרים גל, לכרוע ולקרוא בקול: "אנחנו לא ראויים, אנחנו לא ראויים, אנחנו לא ראויים". We are not worthy, we are not worthy, we are not worthy" – כמאמר החברים מ'מונטי פייטון והגביע הקדוש".

ואישית אני יודע עכשיו שכל השנים האלו בהן התקלחתי עם יצורים שעירים, ישנתי באוהל עם יצורים נוחרים, ואכלתי עם יצורים נופחים, מגהקים ומשהקים – כל השנים הללו, כל הסבל הזה, היה באשמתי.

בסך הכל הייתי צריך לחבר איזו יצירת מופת כמו "איפה הפאוץ' שלי" – והייתי יכול להיות עדי ביטי. או קירל.

ובברכת "רולים-רולים על הלב, עושה לי סנאפים-סנאפים-סנאפים, לא כואב" אפרד ממכם ואאחל שבת שלום ואזרחית מאד לכולם, ותודה עבור תשומת הלב.

רובי