DJ רווה

רווה אליש רק ב-12 וכבר עושה חיל בתחום המוזיקה. במערכת הבחירות הוא אף קיבל פנייה ממאיר שטרית, שהציע לו להיות הדי ג'יי האישי שלו ולבוא להנעים את זמנם של הנוכחים בכנסים שהוא עורך לקראת הבחירות. "הבת של מאיר פנתה לאורי, אח שלי הגדול, שמטפל לי בכל האירועים ואמרה שמאיר התרשם ממני ומזמין אותי לנגן בכנסים שלו" מספר רווה "האמת שבהתחלה חששתי קצת, כי אני לא רגיל למפגשים מהסוג הזה שבהם יש מוזיקה שהיא סוג של מוזיקת רקע. פחדתי שאני לא מכיר את הסגנון הזה מספיק טוב, אז החלטתי ללמוד את זה לעומק. ידעתי שאם אני אתמיד ואעשה שיעורי בית כמו שצריך, אז זה יצליח. וזה אכן הצליח. הייתי עם מאיר כבר פעמיים והיה מאוד נחמד ומוצלח. זה סגנון אחר, אבל מאוד מרגיע, כייפי ומנעים את זמנם של האנשים. אני גם חושב שלא כל הזמן צריך מוזיקה שמפוצצת את האוזניים, אפשר גם לשמוע מוזיקה נעימה שמרגיעה את הגוף. אני עצמי אוהב גם מוזיקה כזאת".

הוא תלמיד כיתה ז' בקריית החינוך ואת האהבה שלו למוזיקה גילה כבר בגיל 5. "אני מגיע מבית שבו כולם אוהבים מוזיקה" מספר רווה "מגיל צעיר התחלתי לשמוע מוזיקה ברצף, בעיקר ראפ, ולנסות להבין איך היא עובדת. מהר מאוד התחלתי לחקור וללמוד את הנושא, חיפשתי סרטונים באינטרנט ולמדתי את הבסיס. בהמשך לקחתי את זה לכיוון שלי והתחלתי לעשות מוזיקה באופן עצמאי, בהתאם למה שאני אוהב ולאיך שאני רואה את הדברים מנקודת המבט שלי".

בגיל תשע החל רווה לחסוך כסף על מנת לקנות את הציוד הראשון שלו. במשך שניים חסך מדמי הכיס שלו ועבד בחנות המשפחתית בכל הזדמנות. בגיל 11 הצליח לחסוך סוף-סוף מספיק כסף כדי לרכוש את הקונטרולר הראשון שלו. "חסכתי אלפיים שקל וההורים השלימו" הוא אומר "עשיתי הכל כדי להתקדם עוד קצת ולפתח את עצמי. עם הזמן קניתי גם פלטה מיוחדת שאיתה אני יוצר רמיקסים ומוזיקה משלי". מהר מאוד החל רווה גם להופיע באירועים ומסיבות.

איך זה התחיל?

"בהתחלה עבדתי יחד עם עוד חבר והיינו זוג די-ג'יים, אבל הרגשנו שהשילוב בינינו פחות מסתדר אז נפרדנו וכל אחד הלך לדרכו. הוא פרש ואני המשכתי לעסוק בתחום. בשלבים הראשונים הזמינו אותי בעיקר לאירועים של המשפחה. אבל אז ראו אותי גם אנשים שהם מחוץ למשפחה ולקחו אותי בצורה רצינית והתחילו גם הם להזמין אותי".

אתה זוכר את האירוע הראשון?

"כן. זו הייתה מסיבת יום הולדת לילד מהשכבה והזמינו אותי להיות הדי-ג'יי. מאוד התרגשתי שאנשים מעריכים ואוהבים את מה שאני עושה ומביעים אמון בעבודה שלי. זה היה אירוע מאוד מוצלח, כי הצלחתי להרים את כולם ולגרום לכל הילדים לרקוד. היום זה לא כל כך פשוט, כי ילדים בגיל שלנו מתביישים לרקוד".

מה גרם להם לקום ולרקוד?

"אני עושה הרבה שמח והמוזיקה מאוד מקפיצה. מעבר לזה שאני לומד ברייקדאנס אז תוך כדי אני מלמד אותם את הריקודים ואנחנו רוקדים ביחד. הם רואים שזה כיף ושאין להם במה להתבייש ומצטרפים אליי. אני קורא לעצמי די-ג'יי רקדן ושמח שאני יכול לשלב ביחד את שני הדברים שאני הכי אוהב בעולם".

רווה פתח עמוד פייסבוק מצליח ובהמשך גם עמוד אינסטגרם שתופס תאוצה מיום ליום. בעמודים שלו הוא מעלה סרטונים, שבהם הוא מתעד ומשמיע את המוזיקה שהוא יוצר ונותן כל מיני טיפים. "יש לי 400 מנויים לעמוד שלי באינסטגרם וכל סרטון זוכה לכ-1500 צפיות. זה מאוד משמח ומרגש".

אחיו הגדול של רווה הוא זה שאחראי על לוח האירועים שלו ומנהל לו את לוחות הזמנים. "הוא חייל, אבל אנחנו החברים הכי טובים בעולם. הוא מנהל לי את ההזמנות כי אני עדיין קטן מידי לדברים הללו. אבל כל הזמנה גם עוברת דרכי ומקבלת את האישור שלי. הוא מלווה אותי לכל מקום, מגיע לתמוך ולעודד וממש עוזר לי כשהוא בסביבה".

איזה מוזיקה אתה אוהב?

"את כל סוגי המוזיקה. מוזיקה מלווה אותי תמיד ולכל מקום, אני אפילו נרדם איתה. היא משתנה בהתאם לזמנים ביום או למצב הרוח, ולכן היא מאוד מגוונת- בכל השפות וכל הסגנונות".

כמה זמן אתה משקיע בעבודה בכל יום?

"בערך בין שלוש לארבע שעות. זאת עבודה מאוד קשה שדורשת השקעה רבה. אני מוצא את עצמי צופה בסרטונים באנגלית ואז מתרגם אותם ולומד מהם. אבל אני בונה את סדר היום שלי בצורה מסודרת, כך שזה לא מפריע לי ללימודים ולדברים אחרים".

מה אומרים על זה ההורים?

"מאוד תומכים ועוזרים לי לפתח את הכישרון ולהתפתח. בלעדיהם לא הייתי מגיע לרמה שאני נמצא בה היום, הכל בזכותם".

יש מישהו בתחום הזה שאתה מעריץ?

"כן יש את הדי-ג'יי ההולנדי מרטין גריקס, שמדורג בין הטובים ביותר בעולם. אני מעריץ את המוזיקה שלו כי מרגישים שהוא יוצר אותה מהבטן ומתוך רצון לעשייה, ולא בשביל כסף".

מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?

"להתפתח בתחום הזה עוד ועוד, ללמוד ולדעת כמה שיותר וכמובן להתעסק בזה כמקצוע. ממש בקרוב אני מתכנן להתקדם לשידורי לייב ביוטיוב, כדי שאנשים יוכלו לשמוע אותי בחי ובכל מקום בצורה נוחה. מוזיקה היא עולם ומלואו, היא ממלאת אותי, משמחת ומרגיעה".