חרדים נגד גיוס לצה"ל

בס"ד

עניין אי גיוסם של החרדים ידוע ומפורסם והוא עולה לסדר היום הציבורי כמה פעמים בשנה. בשנה האחרונה התדירות אף הלכה ועלתה. החשיפה החדשה על כך ש45% ממקבלי הפטור בגלל סעיף נפשי - המוכר יותר כפרופיל 21 - הם חרדים, היא מרעישה. אבל כדאי לכולם, חילוניים מאשימים וחרדים מואשמים, להתעלם מהרעש ולהסתכל פנימה, אל נבכי המציאות, ולהבין מה הנתון הזה אומר.קל לטעון שכל ה-45% האלה, הם לא פחות מזייפנים מקצועיים. כמיטב הסיפורים, הם מגיעים לקב"ן, מגמגמים, רועדים, מצעידים שורת נמלים בשמאל-ימין-שמאל ומשתמטים. אני לא מאמין שזה כל הסיפור.

לא כל הקב"נים טיפשים. לא לכל החרדים יש כישורי משחק כאלה גבוהים. אני חושב שיש מקום לבדוק היטב כמה מסיפורי אי ההתאמה לשירות הם שיקריים וכמה אותנטיים. אני מניח שהתשובה תהיה מפתיעה. סגנון החיים החרדי, המחייב לימודים בתלמוד תורה לכל ילד, ישיבה קטנה לכל נער וישיבה גדולה וכולל לכל בחור ואברך, עלולים לעיתים להצמיח בעיות שונות ומשונות. כך, ילד שלא מוצא את עצמו בלימודי גמרא ותורה מתקדמים ואינטנסיביים עלול ללכת לאיבוד בתוך המסגרת הלימודית, ללא אפשרות ממשית למצוא מסגרת אחרת שתהלום את דרך החינוך שלו ובמקביל תיתן מענה ליכולות שלו. כל זה מבלי להטביע עליו חותם של חריג או שונה מבחינה חברתית ודתית. זה נכון בגילאים הצעירים והולך ומחמיר בגילאים המבוגרים יותר.

האיום המתמיד המרחף מעל ראש המתבגר החרדי, שאם ילך לצבא או לכל מסגרת אחרת שאינה תורנית וחרדית מובהקת, לא יוכל להתחתן ולא ימצא את מקומו בחברה, הוא מכריע. בגללו, יש מתבגרים חרדים, המוצאים את עצמם רשומים במוסד כלשהו, אבל למעשה כלל לא נמצאים בו. לפעמים הם רשומים רק כדי להיות רשומים, לפעמים רק כדי לא להתגייס לצבא. ככה נוצרות בעיות של תלישות, של חוסר התאמה למסגרות, ושל קשיי הסתגלות. מכאן, יודע כל מחנך ופסיכולוג, קצרה הדרך לדיכאון, לאובדן החשק והרצון, ולבעיות נפשיות שונות ומשונות. גם ההיגיון אומר, שאלה שמגיעים כבר אל הקב"ן כדי לקבל את הפטור, הם הבחורים שלא יכולים לשבת עוד בישיבה ולחדש מדי שנה את הפטור למי ש"תורתו אומנותו". אין ספק שמצב זה עלול להשפיע עליהם לכל החיים, ביחסים עם עצמם, בהקמת משפחה, בתעסוקה, ובכל מקום.


על החברה החרדית לתת דעתה ברצינות לסוגיה הכואבת הזו. במקום להתגונן, לזעוק "הסתה!" ולתקוף בחזרה, מוטב להפנות את האנרגיות פנימה. לבירור נוקב ואמיתי ולחישוב המסלול מחדש. גם לחברה הכללית בישראל יש תפקיד בעניין. התקפה מתמדת על הציבור החרדי ודחיקתו אל הקיר לא תועיל ועלולה ליצור אפקט שלילי של הסתגרות והתבצרות. למרות ההתנהלות הבעייתית של מנהיגי הציבור החרדיים, בעומק מתחוללים תהליכים ויש מחשבות על שינוי. צריך ליצור את הכלים התעסוקתיים והלימודיים שיאפשרו את התיקון. גם הזמן יעשה את שלו טוב יותר מכל חקיקה דורסנית. למרות המחלוקות אנחנו עם אחד וחברה אחת. בין אם נרצה ובין אם לא, האחריות למתרחש כאן היא משותפת.

הרב חיים אמסלם יו"ר תנועת עם שלם וחבר כנסת לשעבר מטעם ש"ס