יח"צ

רבים המקרים שבהם יחסים בין אנשים קרובים משתבשים בשל אי-הבנה או אפילו פרשנות שגויה של דברים שקרו. מרבית הסכסוכים מתחילים בהאשמה, עוברים להסלמה ובסופם מגיע שלב ההשלמה. כך גם בסכסוך שלפנינו. בסיפור שלפנינו כל הפרטים והשמות שונו כדי לשמור על חשאיות הגישור.

חיים ויצחק גרים בשתי וילות צמודות בשכונת מגורים יוקרתית בפרברי תל-אביב. בין שתי הווילות שורה של עצי דקל ששתל חיים והוא מטפח זה שנים רבות – משקה, גוזם, מטפל ומטפח ואף משתמש בענפיהם לקישוט הסוכה שהוא בונה מדי שנה. בוקר אחד קם חיים ולתדהמתו גילה כי יצחק כרת את כל עצי הדקל וכל שנותר מהם הם גזע כרות.

חיים שזעם קרא לאשתו הראה לה את העצים הכרותים ואמר: "תמיד ידעתי שלא ניתן לסמוך על יצחק. הוא ידע כמה העצים הללו חשובים לי וכמה אני מטפל בהם וכרת אותם כדי לשגע אותי. חכי, חכי, עכשיו אראה לו מה אני יכול לעשות", אשתו של חיים ניסתה להרגיעו והציעה שידבר עם יצחק וילבן את הנושא אך הוא בשלו, "הוא מבין רק כוח, אז אראה לו מה זה כוח". חיים רץ לרחוב והוציא את האוויר מגלגלי מכוניתו של יצחק.

מהר מאוד המצב הסלים ולאחר שהמשטרה נקראה כמה פעמים, הציע מפקד תחנת המשטרה לחיים וליצחק לפנות לגישור כדי למנוע הידרדרות נוספת במצב ואף פתיחות תיקים במשטרה.

בפגישת הגישור הראשונה סיפר חיים את סיפורו, איך שתל את העצים, כמה שנים טיפל בהם וכי עליהם הייתה גאוותו הרבה.

יצחק ששמע את דבריו של חיים, בתורו, סיפר כי עבר לגור בבית הצמוד לחיים רק לפני שנתיים ולא ידע כמה העצים חשובים לחיים וכי יחסי השכנות עד המקרה היו טובים. לפני כמה שבועות כאשר טייל בחצר הוא ראה שעלי העץ הצהיבו והעצים נראים חולים. הוא הזמין אגרונום מומחה אשר בדק את העצים ומצא שהם סובלים מפגיעה של חיפושית הנקראת "חדקונית הדקל". חיפושית זו תוקפת את עצי דקל, מטילה בתוך הגזע את ביציה וכאשר אלו בוקעות הזחלים אוכלים את הגזע מבפנים עד שהעץ נופל. האגרונום מצא כי העצים כבר אינם ניתנים להצלה וחייבים לכרות אותם.

הגישור הסתיים בהסכם שבו שני הצדדים יחד שתלו עצי דקל חדשים וטיפלו בהם ואף היחסים הפכו לקרובים וטובים יותר.

אם חיים היה ניגש לברר מה קרה, כשראה את העצים כרותים, כל הסכסוך היה נמנע. כדאי ואף מומלץ לברר את הסיבה האמתית למעשים. "מלחמות" רבות היו נמנעות אם רק היינו מקשיבים לזולת לפני שאנו חורצים דין ומגיבים מתוך אמוציות ובלהט הרגע. 

הליך הגישור מאפשר לשמוע ובעיקר להקשיב לצד האחר באווירה רגועה ושקטה. בהליך הגישור המגשרים חייבים להקשיב לשני הצדדים לשמוע את טיעוניהם וכך הם חשופים פחות להטיות חשיבה ולשיפוט מוקדם.

רביב שלו, מגשר מוסמך

מרכז גישור ודיאלוג יבנה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו