במשך תקופה ארוכה פעלו תהילה אוזנה, חגית צברי ועליזה ברום בנפרד, הן הצילו גורי חתולים וכלבים, שימשו להם כבתי אומנה, מצאו להם בית חם וגם דאגו לטיפולים הרפואיים השונים. לפני כשנתיים החליטו לאחד כוחות, הצטרפו אליהן עוד מתנדבים וביחד הם מהווים את הסיירת של יבנה להצלת כלבים וחתולים. את פתיחת הקבוצה יזמה עליזה (26), שתמיד אהבה חתולים וכלבים, אך נחשפה לפעילות ההתנדבותית למעם רק לפני שלוש שנים. "הייתי אז סטודנטית וגרתי באשקלון, כשהגעתי לאחד מימי האימוץ של הכלבייה העירונית ואימצתי את הכלב שלי, אחת המתנדבות ראתה את החיבור שיש לי לכלבים ושאלה אותי אם ארצה להצטרף" היא מספרת "זאת הייתה עבורי תקופה מאוד לחוצה של מבחנים ועבודה, אבל הגעתי בכל זאת". לאחר הביקור הראשון שלה בכלבייה היה לעליזה ברור שהיא שם כדי להישאר. "הייתי המומה מהתנאים, חוסר האונים של הכלבים והחתולים והעומס הרב שיש על המתנדבים, אז נשארתי לעזור". במקביל היא פתחה את ביתה לאומנה והחלה להתנדב גם ב'תנו לחיות לחיות'. בתום לימודיה, כשחזרה להתגורר ביבנה, היה לה ברור שהפעילות שלה נחוצה מאוד גם כאן. "הפעילות שלי ביבנה התחילה מגורים שמצאנו בעיר ואז חברתי גם לחגית ופרסמנו בפייסבוק, גם תהילה הגיבה ואז החלטנו לאחד כוחות, כי ביחד יהיה לנו הרבה יותר קל".

פרטי

"תמיד הייתי פעילה עם עצמי ואף פעם לא השתייכתי לאף עמותה" מספרת תהילה "אבל כשראיתי שמתגבשת קבוצה כזאת היה לי ברור שאני בפנים". גם חגית הצטרפה לקבוצה בעקבות האהבה הרבה שיש לה לכלבים: "יש לי שני כלבים מאומצים, אחת מהם היא כלבת קרבות שהצלתי. יש בי אהבה מאוד גדולה לכלבים, הם הדבר הכי מדהים שיש בעולם, שופעים באהבה. לצערי הרבה פעמים הם חסרי ישע וזקוקים לנו, בשביל זה אנחנו כאן".

הן התחילו בשמחה, כלבה עזובה שחיה בנוה אילן כבר קרוב לשמונה שנים, וממליטה גורים ללא הרף. "אנחנו מטפלים בה על בסיס קבוע, דואגים לה להכל וגם דואגים לבתים לגורים שלה" אומרת עליזה. "יש לנו את אדי בן מויאל, שהוא אחד המתנדבים, שמטפל בשמחה ובגורים באופן קבוע ודואג להם גם לטיפול רפואי".

פרטי

תוך זמן קצר הצטרפו לשמחה עוד ועוד חתולים וכלבים, ואליהן חברו מתנדבים נוספים. אך בתום שנתיים של פעילות משותפת הן הגיעו למצב של ייאוש וקריסה. "בלתי אפשרי להמשיך ככה" אומרת עליזה "זה דורש מאיתנו המון ואנחנו פשוט קורסות".

העובדה שהן קורסות אינה מפתיעה, כי במקביל להתנדבות האינטנסיבית שלהן, הן גם אימהות וגם עובדות במשרה מלאה. עליזה היא קצינת מבחן ועובדת בעיר באשדוד. חגית היא גרושה, אמא לשניים ועובדת בתעשייה אווירת. ותהילה נשואה, אמא לשלושה ילדים, עצמאית ומגדלת בביתה שבעה כלבים. "אם זה היה תלוי בי הייתי עוזבת את הכל, חיה ונושמת כלבים וחתולים, אבל לצערי לא מתפרנסים מזה ואני לא יכולה להשקיע את כולי רק בזה" אומרת חגית. "כשאוהבים משהו אז תמיד מוצאים זמן" אומרת תהילה "אנחנו לא יכולת אחרת כי זה ב DNA שלנו וחלק בלתי נפרד מאיתנו, אבל לצערי יש גבול גם לכוח שלנו. בלתי אפשרי לעשות את זה לבד וללא סיוע".

פרטי

איך נראים חיי היום-יום שלכן?

תהילה: "אנחנו חד משמעית סביב זה 24/7, אולי יש כאלה שיחשבו שאני מגזימה, אבל זה ממש ככה".

עליזה: "יש כל הזמן דיווחים על כלבים וחתולים במצוקה ואנחנו לא יכולות להתעלם מזה. תהילה ומתנדב נוסף, קנו מכספם סוקר שבבים ובכל פעם שיש קריאה אחד מהם יוצא למקום ובודק אם יש שבב. אם יש אז מתחילים בניסיונות לאתר את הבעלים, אם אין מחפשים להם בית או אומנה זמנית. זה שעות לא שעות, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם ולהפקיר אותם. אז מוותרים המון על הזמן הפרטי ומקריבים מעצמנו לטובת המטרה הזאת".

תהילה: "זה גם קורה בשעות לא שגרתיות. אני יכולה לקום בשתיים בלילה וללכת לסרוק ואז להישאר עם הכלב עוד שעתיים עד שאנחנו מוצאים לו פתרון. אין שבתות, אין חגים ואין לילות אני מתייצבת בכל פעם שצריכים אותי. זה גוזל המון שעות ואני עושה את זה באהבה, אבל ברגע שאין מספיק שותפים לדרך זה הרבה פעמים מאוד מייאש".

חגית: "בגלל שתהילה עובדת ביבנה אז היא נגישה יותר ויוצא שרוב העול נופל עליה. אני עובדת מחוץ לעיר וגם לא ניידת, אז במהלך שעות היום קצת קשה לי להגיע. לתהילה יש גם את הבית שלה, הילדים והכלבים שלה וזה מאוד מורכב. צריך להבין שמעבר לשעות, זה גם עול כלכלי גדול מאוד. זה קשה לכולנו, כל אחת ואחד נותן מכספו האישי ומדובר במאות ולפעמים אלפי שקלים, וכולנו עובדים קשה וגרים בשכירות".

פרטי

ספרו על כלבים שהצלתן או שלא הצלחתן להציל

חגית: "היה מקרה של גור שהיה מאוד חולה, איכשהו הצלחנו לדאוג לו לקליטה בתנו לחיות לחיות באשקלון. ואז שוב נתקלנו בבעיה כי לא היה מי שיסיע אותו לשם. בסוף החלטנו להזמין מונית ואספנו כסף, לצערי זה לקח קצת זמן והוא כבר מת. זה סיפור אחד קטן שמדגיש כמה חשוב לנו לגייס עוד מתנדבים, אם לא היינו נתקלים בקשיים האלה ומעבירים אותו בזמן, אז הוא היה מקבל טיפול ויכול להיות שהיה נשאר בחיים".

עליזה: "הייתה גורה שמצאנו ברחוב וכל כלב שנמצא משוטט ולא מוצאים את הבעלים שלו מועבר להסגר בגאליה. בעבר התנדבתי בהסגר באשקלון וידעתי שבכל פעם שרוצים להוציא משם כלב צריך לשלם ובכל זאת לא הייתה לנו ברירה אלא להעביר אותו לשם. למזלנו לא היה מקום, אז לקחתי אותו אליי, הוא עבר עוד מספר בתי אומנה אחר כך, אבל בסוף מצאנו לו בית חם. זה מחמם את הלב לראות אותם אחר כך עם המשפחות שמאמצות אותם ולדעת שאנחנו לקחו חלק בזה".

איפה הקשיים המרכזיים שלכן?

תהילה: "הקושי שלנו הוא בעיקר באומנות, לא קל למצוא מישהו שייקח אליו כלב חולה או פצוע או אפילו סתם כלב, לתקופה זמנית. לי יש שבעה כלבים בבית, אז הרבה פעמים זה מאוד מורכב ולחגית ועליזה יש כלבים תוקפניים, אז הן לא יכולות להביא אליהן כלבים אחרים ואם זה קורה אז הן נאלצות להוציא את הכלבים שלהן מהבית לזמן מה וזאת גם בעיה. אנחנו צריכים מקום מסודר בתוך העיר, כדי שנוכל להביא אותם לשם ולטפל בהם".

עליזה: "אנחנו צריכים שיתוף פעולה גם עם העירייה, שיעזרו לנו דרך הרשות בטיפולים רפואיים, חיסונים ואמפולות. בערים אחרות זה עובד מצוין, אצלנו קצת פחות. צריך לדאוג לימי אימוץ מסודרים, יש כאן פעם בשנה יום אימוץ של יד 4, אבל זה לא מספיק וצריך ליזום עוד".

תהילה: "מוטי הווטרינר עוזר לנו מאוד, אנחנו מקבלים בחינם טיפולים עבור שמחה, אבל הוא לא יכול לממן מכיסו את כל כלבי וחתולי הרחוב".

חגית: "הכי קל לשים את הכלבים האלה בהסגר, אבל אנשים צריכים להבין שאם לא מוצאים להם בית תוך זמן קצר פשוט ממיתים אותם, הסגר הוא לא פתרון. יש גם בעיה עם חתולי הרחוב, צריך לדאוג לפינות האכלה, לעיקורים וסירוסים".

 תהילה: "יש המון תושבים שמתלוננים על חתולי הרחוב כי הם מהווים מטרד. אם נדאג לפינות האכלה ולטיפול ראוי אז כולם רק ירוויחו מזה, גם התושבים. אנחנו זקוקים למתנדבים ולשיתוף פעולה. החלום שלנו הוא שיהיה ביבנה בית מחסה, זה לא בשמיים צריך רק להגביר את המודעות ולשלב ידיים למען המטרה".

להתנדבות ותרומות:

תהילה אוזנה 0548043444

עליזה ברום 0548191097