השפעותינו כהורים על ההתנהגות החברתית של ילדנו

כפי שראינו בטור של שבוע שעבר, יש להורות השפעה מכרעת על ההתמודדות של הילד עם כל הנושאים בחייו, ביניהם כמובן גם הנושא החברתי.

תהליך החיברות של האדם מתחיל מהמפגש שלו כתינוק עם האחר בסביבתו, כאמור איתנו הוריו, מטפליו הראשוניים, ובמטפלים ראשוניים אנו כוללים את הדמויות הנוכחות באופן עקבי ואינטנסיבי ודואגים לשלומו הפיזי, הרגשי ואחראים לסיפוק צרכיו ההתפתחותיים, גם אם אלו לא ההורים הביולוגיים בהכרח, אלא כל אדם בעל נוכחות משמעותית מכריעה החל מהגילאים הצעירים ביותר, לעיתים בשל נסיבות החיים יהיו אלה הסבים, או קרובי משפחה שמגדלים את הילד, לא רק ההורים הביולוגיים או המאמצים. אנו, הבוגרים שסביבו, מעצבים את תפיסת עולמו הראשונית של ילדנו, עליה יבסס את החוויות הבאות שיחווה ויפרש בעולמו, אמונו הבסיסי, בטחונו באחר ובהדרגה בעצמו הוא, ועם התשתית הזו, מורכבת ייחודית ואינה מודעת לרוב לא לו ולא לסביבתו כיצד התעצבה, יפגוש את האחר מחוץ לחיק הראשוני וכך יהפוך מיצור אגוצנטרי ליצור חברתי. איך תתעצב דמותו החברתית תלוי הרבה יותר ממה שאנו רגילים או היינו רוצים לחשוב, בנו הוריו. אז כיצד אנו משפיעים אנו לרוב אין מודעים לו, מה מנחה אותנו כהורים בהתנהגותנו כלפי ילדנו לרוב לא ידוע לנו בזמן פעולתנו היומיומית גם כן, שכן פועלים אנו באופן אינטואטיבי לרוב, אוטומטי ובהתבסס על מה שלמדנו באופן לא מודע מנסיון קודם. כל זאת עובד מצוין עד שיש קושי כלשהו בו אנו נתקלים המצריך מאיתנו לשאול שאלות שעד כה לא חשבנו בכלל על הצורך בהם. כאשר ילדנו מגיע הביתה עצוב מהמסגרת ומספר שרב עם חבר או נפגע ממשהו שקרה בקבוצה החברתית, נגיב אנו לרוב מתוך מקום הורי רגשי הטבעי לנו, ללא שאלה האם התגובה שלנו היא התגובה המתאימה ביותר למצב ואיך תשפיע ואם בכלל יש לה השפעה על עיצוב תפיסתו החברתית של ילדנו לעתיד. למשל אם מגיעה בתי פגועה אחרי שיחת טלפון עם חברתה ואומרת לי שהיא נפגעה מאד מכך שחברתה לא הייתה פנויה אליה לשיחה ארוכה ומיהרה לצאת, תגובתי יכולה להיות תגובה רגשית מיידית מתוך הזדהות עימה וצערה, ויחד עם בתי אצטרף להאשמת החברה ה ״מזניחה״, ובכך אבטא תגובה אישית רגשית מיידית למצב אילו אני הייתי במצב זה. תגובה אחרת יכולה להיות תגובה מחבקת שבתי מבואסת כי היא התבאסה, אך לא שמה אשמה על החברה מיד אלא מבררת מה בתוך הסיטואציה כל כך פגע בה, והאם יש אפשרות עבורה לפרש את אותה הסיטואציה אחרת מזו של ״הזנחתה״ של החברה, ובכך לא להרגיש באסה וטינה כלפיה? תגובה שלישית יכולה להיות שאני בכלל אבטל מצב של פגיעה של בתי ואומר לה שהיא מגזימה לגמרי, ואזדהה אולי עם אותה החברה שכרגע בגללה התבאסה, ועוד מספר רב של תגובות שיכלתי להגיב להם ובכל אחת מהן היה מסר שונה והשפעה שונה.

תגובתנו יכולה להיות בעלת משמעות לאור מטרה מודעת שעומדת בבסיס תגובתנו ההוריות, מה אנו רוצים להעביר לילדנו כמסר חינוכי? כיצד היינו רוצים שיפרשו את המצבים החברתיים שלהם?

הרבה פעמים אנו מגיבים מתוך רגש ולא לוקחים בחשבון את המסר החינוכי בעומד בבסיס ההורות שלנו, לעיתים אנו אף לא יודעים שיש לנו מסר מאד ברור בהורות, ולו רק היינו עוצרים ושואלים את עצמנו היה מתארגן לנו בקלות. אני מזמינה את כולנו לקחת מספר דקות ולכתוב מה הערכים החינוכיים המנהלים את ההורות שלנו? אלו הם ערכים אישיים לכל הורה והורה ואין בהם ערך נכון יותר או פחות. הערכים יכולים לבוא לידי ביטוי בשאלה : איך היינו רוצים לראות את הילד שגידלנו כאשר הוא בוגר?

אחרי שנכתוב לנו את כל הנקודות נברר עם עצמנו האם פועלים אנו לאור אלה וכיצד?

בשבוע הבא נמשיך להרחיב על התמודדות עם הקשיים החברתיים של ילדנו.

אתם מזומנים לשלוח שאלות במהלך השבוע למייל [email protected] ואתייחס אליהן בטור של שבוע אחרי.

במרכז רייך – טיפול זוגי ומשפחתי
במחירים מסובסדים שווים לכל כיס.

זוגות ומשפחות מוזמנים לפנות למרכז רייך לייעוץ
בטלפון 08-9331133